חסר רכיב

ארליך יהודית ז"ל

ארליך יהודית ז``ל
ט"ז אדר תרצ"א - י"ג בטבת תשע"ט
5.3.1931 - 21.12.2018
יהודית ארליך ז"ל

קבוצת יבנה

בעצב ובדמע נכתבות שורות אלה לאחר לכתה של אמנו היקרה וראש משפחתנו.

אמא נולדה למשפחה ייקית שומרת מצוות בין שתי המלחמות הנוראות, ועברה בחייה תהפוכות לא מעטות. כשהייתה בת 8, נמלטה עם הוריה ממש בדקה התשעים לאחר ליל הבדולח שראתה במו עיניה. המשפחה נקלטה בארצות הברית. כפעילה בבני עקיבא הכירה אמא את אבינו, אברהם ארליך, שהיה שם בשליחות. הם נישאו, ועלו לישראל להתיישב בקיבוץ. בקבוצת יבנה אמא מילאה שורה של תפקידי מפתח: מרכזת קניות, אקונומית, מרכזת שירותים, מרכזת ועדת בריאות וחברת מזכירות. את כולם מילאה בפעלתנות רבה, בהתאם לאופייה.

אמא לא הייתה מן האידיאולוגים המתוחכמים – את זה היא השאירה לאבינו זיכרונו לברכה – אלא מן המחוברים חזק לקרקע המציאות. יכולת ההסתגלות שלה למציאות המשתנה הייתה למופת בעיני רבים. בייחוד בעשור האחרון לחייה, בעת שהגוף נחלש, היא ידעה להשתנות ולעבור לבית סביון כדיור מוגן בקהילה, אך גם שם שמרה על עצמאות בפעילות מגוונת, לעתים תוך אתגור המערכת בבקשות למיניהן שהיו נחוצות לה לשמירה על עצמאותה.

אמא הייתה פמיניסטית אמתית - לא בדיבורים גבוהים, אלא דווקא במעשים קטנים. היא הייתה הנהגת הראשונה בקיבוץ בזמנים נשכחים, שבהם רק גברים נהגו, ולפיכך יכלה למלא תפקידים שיועדו במקור לגברים בלבד. והיא הייתה נהגת, ועוד איזה נהגת! גם בשנים האחרונות התמידה בתור פעילה במנייני הנשים, ומאוחר יותר במניינים המשתפים.

בשעת פרידה זו אנו מבקשים להודות לכל עובדי בית סביון, שהם מגדלור של טוב לב ושל נדיבות, על טיפולם המסור באמא, עם פתיחות לרצונה לשמור על עצמאות עד ימיה האחרונים. לשמחתנו, אמא שמרה על צלילות דעת ועל חדות זיכרון עד לימיה האחרונים, והלכה לעולמה בשיבה טובה וללא סבל.

יהי זכרה ברוך,

בנה, אורי
חסר רכיב