תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

חדשות מתנועת הקיבוץ הדתי - עמוד"ש 458

08/05/2019
ג' באייר תשע"ט

שלום רב

ביום העצמאות חוגגת קבוצת עין צורים
70 שנה להיווסדה מחדש בחבל שפיר
בהפנינג עם שלל פעילויות ותצוגות לכל הגילאים – מטף ועד זקן, במפגשי חברים, ובטקס מרכזי.
תנועת הקיבוץ הדתי שולחת ברכות ומאחלת המשך צמיחה והתפתחות!


זוכרים ומזכירים – דגימה מקיבוצי התנועה
בטירת צבי התקיים 'טורניר מתניה' ה-17, לזכרו של מתניה ראבינסון בן הקיבוץ, בנם של רינה ומרק שיצא עם כוח 'גולני' לפעילות במחנה הפליטים בג'נין ובמהלך הפשיטה מבית לבית, נורה ונהרג מאש מחבלים, והוא בן 22 שנה בנופלו. מתניה היה שחקן כדורעף בקבוצת הפועל בקעת בית שאן, והטורניר הוא יוזמה של המשפחה וחברים להנצחת זכרו. השנה השתתפו 72 קבוצות מכל הארץ. 12 מגרשים נבנו לטובת האירוע על מדשאות טירת צבי. כמו בכל שנה, היה מרגש לחזות בחברי הקהילה, בני המשפחה ובחברים המתגייסים לסייע בהתארגנות המופתית ובאים לטורניר בהמוניהם.

בקיבוץ שלוחות – לקחו גם השנה חלק בפרוייקט 'האחים שלנו', המזמין אנשים לפתוח את בתיהם לקראת יום הזיכרון, ולארח אחים ואחיות שכולים על מנת שיספרו את סיפורם נוגה ואורנה, סיפרו על אחיהן – סגן עלי רוזנר ז"ל בן קיבוץ רשפים הסמוך, שנפל ברמת הגולן במלחמת ההתשה. בשלוחות מצטרפים גם למיזם 'רצים לזכרם' וביחד עם שכניהם מקיבוץ רשפים, יוצאים לריצה/הליכה/רכיבה משותפת סביב שני הקיבוצים, ובתוך כך מקיימים טקס מול האנדרטה של יאיר מרדכי, חבר הקיבוץ שנרצח על ידי מחבל שחדר לשטח הקיבוץ מתוך מטרה לבצע פיגוע, וטקס קצר גם בחורשה לזכר נופלי קיבוץ רשפים.

בעין הנצי"ב אימצו השנה את מיזם - 'עשרת ימי תודה' המבקש להכניס ללוח השנה העברי מסורת ישראלית חדשה, בימים המיוחדים שלקראת יום העצמאות ולהציע את מושג התודה, על היבטיו השונים, כמענה תוכני ורעיוני לימים שבין יום השואה ליום העצמאות. בחדר האוכל ובמזכירות הונחו 'לוחות תודה' גדולים וחברים הוזמנו לרשום על גביהם תודה אישית, קהילתית או לאומית, חתומה בשם או אנונימית. לצד הלוח הונחו איגרות של 'תודה גלויה' שכל אחד הוזמן לכתוב בהן ולשלוח לבני משפחה, שכנים, ידידים, בעלי תפקידים וכד'.

חברי קיבוץ בארות יצחק זכו להזמנה מרגשת ממכינת רוח השדה, לערב שרים וזוכרים. בערב יום הזיכרון יצטרפו החברים למפגש 'שרים וזוכרים' - לאחר תפילת ערבית וטקס קצר, יתכנסו יחד כולם למעגלי שירי יום הזיכרון וסיפורים על נופלים מפי חברי הקיבוץ ותלמידי המכינה.

בקיבוץ סעד יקדישו השנה את טקס יום הזכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה לזכרם של הדר גולדין ואורן שאול אשר נפלו במבצע צוק איתן ויתפללו יחד עם כולנו להשבתם.

סבב אש בדרום
השבוע עברנו עוד סבב לחימה קשה בדרום הארץ, שכלל גם תוצאות חמורות של 4 הרוגים ועשרות פצועים. יישובי העוטף ובהם קיבוצינו, עלומים וסעד, נכנסו שוב לנוהל חירום וספגו מאות טילים. אזורים ויישובים נוספים בדרום נכנסו לקו האש, בהם גם משואות, עין צורים ויבנה. התנועה הפעילה חמ"ל תנועתי לריכוז ותיווך בין צרכים ומענים, וכעת אנו פועלים להוספת ממשק של תיאום מול המועצות האזוריות והתנועה הקיבוצית. בתוך כך, לאחר שבת סוערת, יצאו ילדי סעד לגוש עציון להפוגה קצרה וחווייתית בגוש עציון בסיוע הקיבוץ הדתי. לצד זה, מיד עם הפסקת האש, יצא נוער צח"י חדור האנרגיה והעוז, של סעד לחלק בצמתים דגלי ישראל עם סרטים אדומים וברכת 'ברוכים השבים' לכל הרכבים שעברו באזור. בקיבוצי התנועה בצפון- מעלה גלבוע, טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות ומירב, ביקשו לחזק ולהמתיק את התחושות ויצאו במבצע "חיבוק של חיזוק". המשלוח המתוק חולק בשדרות, נתיבות וסעד כביטוי לדאגה ולסולידריות עם אחינו ובתפילה לביטחון ושלום מתוך עוז.

בגוף ראשון
דודי רונן, בן יבנה, הקים לפני מספר שנים מיזם בו הוא ואחרים מספרים את סיפורי השואה של הוריהם בגוף ראשון. דודי הוא בנו של פנחס רונן בן ה-85 חבר יבנה, שיחד עם אחותו - חיה ערמון בת ה - 89 משלוחות, שרד את השואה. הרעיון נולד כשדודי הוזמן לביה"ס של אחת מבנותיו כדי לספר על אביו. דודי החליט "להיכנס לדמות" של אביו ולספר בגוף ראשון. ההבדל בקשב של הילדים היה דרמטי ומאז הפורמט הזה הולך וגדל וצובר תאוצה. השנה בערב יום השואה, הופיע דודי לראשונה ב"מגרש הביתי" בקבוצת יבנה. האולם היה צר מלהכיל את המאות שבאו לשמוע וחוו ערב חזק ומשמעותי. לקראת סוף הערב הצטרף פנחס לבנו והשלים את הסיפור, ובכך הוסיף לערב מימד של עוצמה והתרגשות. המיזם זכה להד משמעותי גם בכלי התקשורת. פנחס ודודי משוכנעים שמדובר בדרך ייחודית ואפקטיבית לשמר את זיכרון השואה ומקווים שרבים מבני הדור השני והשלישי יצטרפו למיזם.

שבויי גוש עציון וסיפורו של קרב
כ"ה בניסן הוא יום העלייה לקרקע של כפר עציון בתש"ג וגם יום הקרב המכריע על גורל גוש עציון בתש"ח. בבית ספר שדה כפר עציון קיימו בתאריך זה כנס בנושא 'שבויי גוש עציון' והשתתפו בו חברינו מעין צורים ומשואות יצחק. בשבי בא לידי ביטוי עוז רוחם של לוחמי הגוש שוב, חרף הטלטלה הנוראה שעברו. למרות הישיבה תחת הירדנים בשבי המדברי, למרות הרג חבריהם ונפילת הקיבוצים, הם עסקו שם בתוך מחנות המעצר, בתכנון בניית קיבוצים חדשים, בהנצחת חבריהם לנשק ובעתיד לבוא. מוש זילברשמידט מפקד גוש עציון, כתב בפסח תש"ח רגע לפני הקרב הקשה של כ"ה בניסן בו נפלו שנים עשר לוחמים, פתק קטן, ובו דברים מרגשים על חג הפסח ובקיעת ים סוף שעומדים כאות וסמל ללוחמי גוש עציון אלפי שנים אח"כ ביציאתם לקרב כ"ה בניסן. מוש עצמו נפל ב'קרב האחרון' על גוש עציון, בג' באייר תש"ח, 'על סיפו של הדרור'. דבריו האלמותיים נשארו כסיסמתו של גוש עציון מאז ועד היום: "מה אנו ומה חיינו העיקר הוא המפעל בו אנו חיים... סיסמתנו נחושה - נצח ירושלים". פחות מוכרים הם דברים שהשאיר במכתבים ומסות ובהם: "סבורני שאחרי שהאדמה תהא נחרשת על ידי פגזי התותחים הכבדים, או אז טעונים לבותינו חריש עמוק, עמוק יותר משיש בכוחם של כל תותחי העולם לחרוש. בלעדי מהפכת הלבבות הזאת יהיו מיליוני הליטרים של דמים שפוכים לחינם..."

שבת שלום וחג עצמאות שמח,

אמיתי פורת וחברי המזכירות הפעילה
חסר רכיב