חסר רכיב

בן דוד דוד ז"ל

בן דוד דוד ז``ל
כ"ג בחשוון תרפ"א - ד' באלול תשע"ח
4.11.1920 - 15.8.2018
דוד בן דוד ז"ל

ניר עציון

"כי עפר אתה ואל עפר תשוב." אנחנו צועדים מן האַיִן אל הנצח, והשאלה היא מה צוברים בדרך אל הנצח. אבא נשא על כתפיו את המעבר מהגלות לגאולה.

אבא שוכב פה בפנינו, עטוף בטלית שנזרקה מבית כנסת בוער בצ'כיה בשנת 1939, עברה עם אבא את טביעת האנייה "פאטרייה", שרדה מהשריפה ומההרס בכפר עציון, והנה היא פה בניר עציון, מובילה את אבא למנוחתו האחרונה ברגבי הכרמל.

תקצר היריעה מלספר את קורות חייו הנפתלים של אבא. נציין בקיצור, שנולד למשפחה חסידית בהרי הקרפטים (היום אוקראינה), עזב את הדרך החרדית, ופנה להכשרה. ב- 1940 עלה לארץ בשחייה לחוף חיפה כשקפץ מהאנייה "פאטרייה", ואז הצטרף לקבוצת אברהם. התנדב לצבא הבריטי ולבריגדה היהודית, ושירת שם חמש שנים. עלה לקיבוץ כפר עציון, נשא שם לאישה את עדינה ז"ל, והוכתר בתואר "המוכתר של כפר עציון".

הוא ניצל מהקרב האחרון בשל פציעתו ופינויו למרפאה במשואות יצחק, משם הובל לשבי בירדן. לאחר השחרור גר עם אשתו ועם בתו הבכורה בגבעת עלייה, והיה שותף בליקוט עצמות ההרוגים שנהרגו בקרב האחרון בכפר עציון. למרות התלאות הרבות אזר אבא את כוחותיו, והקים עם חבריו יישוב חדש בכרמל.

נטמון את אבא ברגבי ארץ ישראל, שכה אהב ושעליה חלם בצעירותו, נזכור שרגבי כפר עציון ספגו את דמו בתש"ח, ועכשיו נשמתו עולה השמימה, וגופו ייטמן באדמה הטובה של הכרמל, בניר עציון, יישוב שכה אהב, יישוב שהחזיר לו אהבה גדולה.

אבא השפיע על כולנו בחכמת החיים שלו, ברוחו הטובה ובאופטימיות שהקרין תמיד, והוא השתדל להנחיל תכונות אלה למשפחה המורחבת.

היום אנחנו נפרדים פיזית מאבא, אך רוחו ותכונותיו מושרשות בנשמותינו, וממשיכות ללוות אותנו, את ילדינו ואת נכדינו.

אודיה לביא (בתו)
חסר רכיב