תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

02/05/2019
כ"ה בניסן, תשע"ט, .1.5.2019
גיליון מס' 657
פרשת קדושים
וְאִידָךְ - זִיל גְמוֹר
מאת שרה שטרן, עלומים

בפרשת קדושים מביא הספרא את דברי רבי עקיבא לפסוק וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – זה הוא כלל גדול בתורה. למה התכוון ר' עקיבא? מה משמעות היות הדברים הללו כלל גדול בתורה? אם זה כלל, מה טיבם של הפרטים הנלמדים ממנו?

הלל הזקן, כשבערב שבת בין השמשות התבקש על ידי גוי ללמדו את כל התורה בעודו עומד על רגל אחת, ענה לו: 'מה ששנוא עליך, לחברך אל תעשה, ואידך זיל גמור'! מדבריו ניתן ללמוד כי זה הבסיס לתורה, ומכאן אפשר להמשיך ללמוד. לעומתו מסופר על שמאי ש'דחפו באמת הבניין שבידו'. הגמרא אינה מתכוונת להוכיח לנו שהילל היה סבלני משמאי או מקל ממנו, אלא להציג בפנינו את ההבדל בין הגישות השונות שלהם לפסוק הנדון. שמאי כביכול החזיק בידו אמת בניין, משום שראה באהבת הרע את תהליך הסיום של הבנייה ולא את תחילתו. על פי שמאי יש ללמוד תחילה את התורה כולה, שהיא הבסיס לכלל החשוב "ואהבת לרעך כמוך". הילל לעומתו, ראה באהבת הרע את הבסיס ללימוד התורה, ולכן שלח את הגר ללמוד מכאן והלאה.

קריאה בפסוקים הקודמים בפרק מציגה את ההתייחסות למצוות שבין אדם לחברו, ממתנות עניים, דרך איסור על עושק ועל הלנת שכר ועוד ושם בולטת לשונם של הפסוקים, שנאמרו כולם על דרך השלילה: לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ... לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ... לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל... לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ... (ויקרא יט,ט-טז), והפסוק החיובי היחיד הוא וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ המסתיים במילים אֲנִי ה' (יט,יח). אמירה זו נאמרת גם בסיומן של חלק ממצוות לא תעשה בפסוקים הקודמים, ומקובל לומר שאלה חטאים שבני אדם הקשורים לחוטא אינם מבחינים בהם מפני שהם מחשבות שבלב או מעשים הנעשים בסתר, ורק הקב"ה, הרואה ללבב, מודע להם ויכול לזהותם, אולם פה, בסיום רשימת המצוות שבין אדם לחברו, נראה כי וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ וגם אֲנִי ה' הם מעין סיכום הדברים.

בפירוש דעת מקרא המסכם את הסוגייה, מובאים דברי הרמב"ם בהלכות אבל: 'אף על פי שכל מצוות אלו מדבריהם, הרי הן בכלל וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו לך אותם אחרים, עשה אותם אתה לאחיך בתורה ובמצוות' (יד,א). דברי הרמב"ם והסיום ב אֲנִי ה' מסייעים לגישתו של הילל, שאהבת הרע היא הבסיס ללמידת היהדות. כלומר, לימוד והבנת הרעיון מאחורי כל המצוות האלה, הוא זה שיוביל להבנה שכל המצוות הללו יצאו מפי ה', ומשם פתוחה הדרך ללמוד ולהבין את כל התורה.

בעוד רבי עקיבא רואה בפסוק כלל המחייב דרכי התנהגות מסוימות, הילל הזקן יוצא מן ה"אני", מן ה"כמוך". ומתחיל דווקא מ "מה ששנוא עליך". התייחסות זו תואמת לנאמר בהמשך הפרק: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם (יט,לד). מחדד זאת פסוק נוסף, אחד מיני רבים המתייחס ליחס אל הגר: וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות כג,ט). נקודת מבט זו מביאה להבנה שאדם הבוחן את עצמו, את נטיותיו, את אישיותו, את צרכיו שלו – או במילים של ימינו – אדם בעל מודעות עצמית, יכול למלא נכון יותר את הציווי וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כי הוא מסוגל לחוש את צרכי הזולת ולהזדהות אתו, כמו יוצאי מצרים, שמצופה מהם להבין את נפש הגר ולהתייחס אליו בהתאם.

לאחרונה הוצג בטלוויזיה סרטון על נערה שסבלה מנידוי חברתי. עם הפצת הסרטון התברר, שיש עוד רבות כמוה ובעקבות החשיפה דווח שבמשך הזמן היחס אל הנערה הלך והשתפר. הסרטון יצר הזדהות, והיא שגרמה לאמפתיה מצד חבריה. כנראה שעד אז כל אחד מהם חי בעולמו מבלי לתת את דעתו למה שקורה לאחר.

הלוואי שנדע להתבונן בנעשה סביבנו ולהנחיל זאת לדורות הבאים, כדי להקל על "דור המסכים", ואידך זיל גמור!

שרה שטרן, ממקימי עלומים עם בעלה, שמחה. בוגרת בר אילן בתנ"ך ובלשון עברית. אימא לחמישה ילדים, שניים מהם בקיבוץ הדתי, וסבתא לנכדים. כיום גמלאית וממשיכה בטיפול בבית המדרש בעלומים.




כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב