תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

הבחירות ואנחנו

04/04/2019

בשבוע הבא יתקיימו הבחירות בישראל. יחסית למספרנו ואופי יישובנו, הפריסה הפוליטית שלנו מגוונת למדי. יתכן שזו דוגמא חיה לכך שאפשר ואולי צריכים לחיות יחד בקהילה אחת, אנשים בעלי עמדות פוליטיות שונות שנושאים יחד משימות חברתיות-חלוציות משותפות. מתוך הכרה בכך אני מבקש להניח כאן כמה דגשים מהזווית של פעילותי כמזכ"ל בזירה הפוליטית. בנושאי החקלאות הגענו להסכמה עם איילת שקד מ'הימין החדש', וכן עם סמוטריץ' ואופיר סופר מ'איחוד הימין' על ייצוג ענייני החקלאות והתיישבות הכפרית במו"מ הקואליציוני, וכן על קיום ציר קשר קבוע. בצד השני של המפה הפוליטית מתקיים תיאום הדוק בין תנועות התיישבות ל'כחול לבן', דרך ידידנו אלון שוסטר וראשי המפלגה שהמצע שלה מבטא היטב את צרכי החקלאות והתיישבות הכפרית. ב'עבודה'- חברנו חיים ילין מחוייב לפעול בתחום החקלאות. עם ה'ימין החדש' הגענו לסיכומים על פעולה משותפת בענייני דת ומדינה - ייסוד אמנה חברתית ו/או מערך הסדרים ברוח 'אמנת גביזון מדן', בהתייחס להמלצות 'ועדת ניסים' בגיור, וכן תמיכה בתכניות הכנה לשירות צבאי לבנות. בפעולת התיישבות חדשה, אנו מתואמים עם הבית היהודי והימין החדש. באופן כללי ניתן לומר שדרך היכרותנו האישית במפלגות הימין החדש והבית היהודי, נוכל לפעול ולהשפיע יותר במערכת הפוליטית. למצביעי הימין בתנועה אנו ממליצים לקחת זאת בחשבון. מול כחול לבן יש לנו ציר אישי עם אלון שוסטר וחילי טרופר בנושאי זהות יהודית וחברה, ועם בוגי יעלון. מצביעי שמאל מרכז בתנועה – יכולים לשקול גם את זה. 'טרנד' התמיכה בפייגלין, עובר על המגזר הציוני דתי בייחוד על הצעירים, וניכר גם אצלנו. להבנתי יש פערים עמוקים בין ערכי הליבה של התנועה לזהות, בייחוד בנושאים של חברה ומדינה, צדק חברתי וערבות הדדית. אבל באופן הבסיסי ביותר, המשמעות הברורה של עמדות 'זהות' לגבי החקלאות, היא כריתת הענף שעליו אנו יושבים ופגיעה עמוקה לא רק בפרנסה שלנו אלא ב'זהות' שלנו כיישובים חקלאיים. אנו ממליצים להסביר את זה לעצמנו ובייחוד לצעירנו. בע"ה ש'נדע לבחור נכון להאמין לראות שטוב'.

חסר רכיב