חסר רכיב

האס קלונימוס ז"ל

האס קלונימוס ז``ל
כ"ח באייר תרע"ט - י"ט באדר תשע"ח
28.5.1919 - 6.3.2018

קלונימוס האס ז"ל

שדה אליהו

אבי מורי, קלונימוס בן מנחם הלוי האס, נתבקש לישיבה של מעלה בשיבה טובה, מתוך חיי בריאות וצלילות דעת ומתוך מעורבות בענייני המשפחה והקהילה עד יומו האחרון. אבא נולד בברלין לפני תשעים ותשע שנים למשפחה שהייתה חברה בקהילה האורתודוקסית (הפורשת.) את שמו ירש מסבו, ואני מניח שהשם הזה התגלגל במשפחה מאז ימי בית שני. בבית הכנסת ברחוב פרסאואר ובתנועת הנוער הדתית נרקמה החברות בינו לבין אמי מלכה שתחיה, חברות שהובילה לנישואים מאושרים במשך שבעים ושבע שנים. באמצע 1936 הם עלו ארצה במסגרת עליית הנוער. אבא בחר ללמוד נגרות לצורך תרומתו העתידית בבניין המולדת, וזכה לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל בפטיש ובמסמר - בנה רפתות, לולים, בתי מגורים ושולחנות לגן ילדים, שדור רביעי של ילדים יושב סביבם. זו הייתה עבודה יצירתית, שנתנה לו סיפוק רב גם אחרי שבשנות השישים נאלץ לפרוש מהמקצוע עקב נזקי גב האופייניים לנגר. אבא ראה את גולת הכותרת של עבודתו בתקרת העץ של בית הכנסת. פעמים רבות חזר ואמר עד כמה הוא מודה לאלוקים על הזכות שנפלה לידיו להיות שותף פעיל בשיבת ציון ובבניין הארץ והקיבוץ, זכות שבה ראה שליחות משמעותית. אבא היה מעורב מאוד בחיי הקיבוץ, פעל ותרם, פרש מעבודה בגיל ,93ולא החסיר פגישות בנושאי המשק והקהילה גם בשנתו האחרונה. צער גדול היה לו כל ימי חייו על שלא עלה בידו לגייס דמי כופר של 1000 לירות א"י כדי להציל את הוריו, אך ה"שבט" הגדול שאבא ואמא הקימו כאן, ושהם זכו לראותו גדל והולך, הוא התשובה לפשעי אירופה הארורה. אבא לא זכה להשלים לימודי תיכון בברלין הסוערת, אך היה תאב דעת, והוריש לנו את הרוח הזאת. אשרי האיש אשר שנים רבות הודה לאלוקים יום יום על שזכה לחיים מלאי עשייה, לשיבה טובה עם אמא, בביתו, ועמו נכדים ונינים, שהם קרובים לו כבנים, כדרך שנאמר "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי."

יהיה זכרו ברוך,

בנו,

אלישע האס
חסר רכיב