חסר רכיב

גולדפדן עליזה רות ז"ל

גולדפדן עליזה רות ז``ל
ח' בתשרי תרצ"ב - י' בחשוון תשע"ח
7.10.32 - 30.10.17
עליזה רות גולדפדן ז"ל

סעד

אמא,

סיפור חייך מתחיל באורוגוואי, כשהורייך, דוד וחיה (הלן,) היגרו מאירופה ב-1930 .באותו שבוע שבו ירדו מהאנייה נולדה אולגה אחותך. אחרי שנתיים נולדת את, אליסיה רות.

ילדותך עברה במונטווידאו, בבית דתי אדוק. אביך, שהיה מחסידי "סאטמר", נהג לארח בביתו את צעירי כל תנועות הנוער.

בגיל חמש הלכת ל"חיידר" עם "מוירה", שקיבל אותך למרות היותך צעירה, כי הראית לו שאת כבר יודעת לכתוב. בסניף בני עקיבא היית חניכה, ובהמשך גם מדריכה.

בקולג' למדת להיות מזכירה, ושילבת עבודה ב"אורט" עם חיי חברה יהודיים תוססים – מחנות והכשרות "בני עקיבא," התעמלות וכדור עף ב"מכבי." בסניף פגשת את אבא, מרדכי – גרט, "אל אינגלס," כפי שכונה אז, מאחר שהגיע מאנגליה, שאליה הוברח מלייפציג שבגרמניה ב"קינדר טרנספורט".

אבא עלה ב- 1949 עם הגרעין הדרום-אמריקאי לקיבוץ סעד, והקשר ביניכם נשמר במכתבים. ב- 1953 הצטרפת לאבא, והגעת לסעד. נישאתם ונולדנו אנו, ילדיכם.

עבדת במתפרה, היית מטפלת בגיל הרך מעל 20שנה. אבא עסק בחצרנות ובבניין, והוא התמנה למנהל הנגרייה.

ללא לימודים אקדמאיים, לאחר הכשרה קצרה בלבד, ליווית ילדים הזקוקים לטיפול מיוחד באהבה ובהצלחה. הקמת את ה"משחקייה," משחקים להשאלה לילדי הקיבוץ ולהוריהם.

לאחר מכן עברת לעבוד במזכירות הקיבוץ. אהבתי להתקשר ולשמוע את קולך: "קיבוץ סעד שלום... "

כשאבא חלה, ולאחר שהוא "התגבר כארי" על ניתוח מורכב וחזר לעבוד בנגרייה, הכנת לו מסיבת יום הולדת 60חגיגית ומרגשת, ובהזדמנות זו סיפר אבא הנרגש שלא חגגו לו בר מצווה בגלל המלחמה. אחר כך חזר הסרטן, וממנו אבא לא החלים.

המשפחה גדלה והתפזרה בארץ, נולדו נכדים וגם נינים, ואת אירחת, נסעת לבקר, זאת מבלי לוותר על העבודה בקיבוץ.

היית אחראית על הדפסתו של העלון ועל הפצתו לכל הנמענים, בסעד ומחוצה לה, ונהגת להיענות לכל בקשה להדפיס או לצלם במכונה.

בגיל 79הפסקת לעבוד, יצאת לפנסיה, ואז חלית.

השתדלנו לעזור, לתמוך, להקל.

עד שהשבת את נשמתך לבורא עולם.

ת.נ.צ.ב.ה.

בתך, ציפי
חסר רכיב