תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

12/11/2018
ו' בכסלו, תשע"ט, 14.11.2018
גיליון מס' 635
פרשת ויצא
הר, שדה ובית

מאת תחיה תמרי, שדה אליהו


"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (כ"ח,י). כיוון שלא מסופר איזה מקום, אין זאת כי אם מקום הידוע לנו מכבר. ואיזה הוא? כשאברהם מוליך את יצחק לעקדה "וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" (כ"ב,ד), אומרים חז"ל כי זהו הר המוריה. כאן, במקום שסבו היה מוכן להעלות את בנו יחידו ואהובו, את אביו, כקרבן, שוכב עתה יעקב כשאבן מתחת לראשו והוא בדרכו לחרן. רק כעת התברך יעקב "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ" (כ",כ"ח) וכבר נאלץ לברוח מזעמו של עשו. כגורלו של הסב כן גורלו של הנכד. אברהם נאלץ לעמוד בעשרה ניסיונות קשים, דווקא לאחר שנתברך, "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (י"ב,ב). אף יעקב הנצר האמתי של אברהם, עובר דרך ייסורים עד שזוכה להגיע למעמדו.

יעקב בא אל ה"מקום" ושוקע בשינה? האם לא היה מתאים יותר אילו ישב שם כל הלילה כולו כמתייחד עם המקום, כמתפלל, כקולט רשמים לפני צאתו לחרן? אומר רבי ישראל מסלנט: דבר גדול לימד אותנו כאן יעקב אבינו – גם כאשר מגיע האדם למקום מרגש ומסעיר... חייב הוא לשמור על קור רוחו, על מהלכיו הטבעיים. "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם", מסבירים חז"ל – התפלל במקום ושכב לישון. כל דבר בעתו אומר רבי ישראל מסלנט. להתפלל – בזמן תפילה. לאכול – בזמן אכילה, לישון – בזמן שינה. כל המשנה סדר יומו הקבוע ונתפס לרגשנות יתירה, לאובדן ממדי הזמן, פוגם ומפחית. דווקא ב"מקום" זה התאמץ יעקב לנהוג ללא שינוי כלשהו בזמני היום והלילה. "התהוות התפילה, אור שעותיה המיוחדות, סוגיה וגוון סולם קולותיה – כל אלו אחוזים באבות האומה בשיגם ושיחם כפי שהוא נצרב בזיכרון החי של שפת הקודש: צלותא לאברהם, שיחה ליצחק, פגיעה ליעקב, תפילה למשה ומזמור לדוד, התחינה לחנה ושוועה לאיוב" ( מתוך שירת התפילה – הלל וייס).

"וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (כ"ח,י"ב). למדנו מכאן ששלמות אמתית היא זו הניצבת בשתי רגליה על קרקע המציאות, אבל ממריאה במחשבותיה עד לשמים. סולמו של יעקב, המתגלה לו ברגע של שיא מצוקתו, אומר לו: זכור, לעולם אל תנתק עצמך מן המציאות, אך יחד עם זאת לעולם אל תוותר על התקווה ועל קורטוב של דמיון. פירושים רבים ניתנו לחלום יעקב. אומר הרב יונתן זקס: "מדבריו של יעקב, בהתעוררו זהו מפגש בין אדם לאלוקים, מפגש שלימים, ייוודע בשם תפילה, בבית אלוקים בית אל. מושג שעתיד היה להתממש בדורות הבאים במקדש ובבית הכנסת, ספר הזוהר מזהה את הסולם מחלום יעקב עם התפילה: המתפלל נמצא בארץ, אך תפילותיו נשמעות בשמים". וממשיך הרב זקס ואומר, "הצורה של התפילה היהודית משקפת את מודל הסולם שמלאכים עולים ויורדים בו, ההשראה לאופן התפילה היא בלי ספק, חלום יעקב שמקיץ מהחלום ואומר "אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי".

בשנת תש"ל מפרסם המשורר אבא קובנר את השיר כָּל פַּעֲמוֹנֵי:
הַיּוֹם הָרָהוּי / תִּפְאֶרֶת קְדוֹשַׁי בִּשְׁחֹרִים! / הָעֵמֶק הַמַּר עוֹדֶנּוּ כָּבוּשׁ לְרַגְלֵינוּ / כִּי לְעוֹלָם לֹא יִקֹּב / חֲלוֹמְכֶם אֶת הָהָר. סְלַח לָהֶם אָבִינוּ לְעוֹלָם / כִּי מֵעוֹלָם לֹא הֵבִינוּ / מֵאֵלּוּ חָמְרֵי בִּנְיָן עָשׂוּי / זֶה סֻלַּם יַעֲקֹב.
קובנר מתייחס אל חוויה לאומית ממלחמת ששת הימים, המפגש של החיילים עם הר סיני, ומקומות מקראיים במדבר. השיר פותח בהתייחסות אל הנופלים בקרב (קדושי בשחורים) ובו מקבל המושג "סולם יעקב" משמעות סמלית של חוסן לאומי. אותם חומרי בנין שמהם עשוי "סולם יעקב", מזכירים לקורא שבמלחמות ישראל יש את הכח והעוצמה הנמצאים במונחים כמו "ההר" ו"סולם יעקב", ותובעים מאתנו לחיות לאור מה שמשתמע מהסמלים הגבוהים האלה.

בספרו "תורה של הנפש", מתייחס הרב אילעאי עופרן לפשר החלומות בספר בראשית. יעקב מאמין, בניגוד לבניו, שתתכן התגלות א-ל ואכן הוא מדבר עם ברואיו, ועם זאת הוא מכיר באפשרות שלפיה החלום אינו אלא הרהור פנימי שלו עצמו. בסיום הפירוש כותב הר' אילעאי: "דמותו של יעקב מבקשת ללמד אותנו על חשיבות השילוב והאיזון בין הקולות השונים. אדם צריך לבקש לשמוע את דבר האלוקים המדבר אליו, אך צריך גם לבקש לשמוע את הקול הפנימי שבתוככי נפשו פנימה". גם בתורת הקיבוץ הדתי העכשווי, נכון לשמוע ולהקשיב לכל הקולות ובייחוד לדעת את האיזון ביניהם.

תחיה תמרי, חברת קיבוץ שדה אליהו.





כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב