חסר רכיב

ברלוביץ מרים ז״ל

ברלוביץ מרים ז״ל
כ"א תשרי תרפ"ז - ד' תשרי תשע"ח
29.9.1926 - 24.9.2017
מרים ברלוביץ ז״ל

שלוחות

אמא,

בחרת להשיב את נשמתך בתקופת החגים, שאותם כל כך חיבבת וכיבדת. לפני כמעט 91שנה, בעיצומה של שמחת תורה, הגעת לעולם בברלין שבגרמניה, בת ראשונה לאחר שלושה בנים, למשפחה שהיהדות הייתה חדורה בה. באותה תקופה באירופה כבר לא היה קל, ושונאי היהודים החלו להרים את ראשם, וכך, כבר בגיל 12נאלצת לברוח לבדך, כשאת אוחזת בידה של אחותך הצעירה חנה. עשיתן דרך מסוכנת בין גבולות והרים מושלגים אל עבר קרובי משפחה בשווייץ. קשה לתאר את הנסים הגדולים שהתחוללו סביבכן. אביך היגר לארצות הברית, ושם נפטר, וזמן קצר לאחר מכן נלקח בדמי ימיו גם אחיך עזרא אבינעם ִ הי"ד בידי עושי הרשעה. מאוחר יותר, בשנת ,1945התחילה הגאולה הפרטית שלך. יצאתם במסגרת עליית הנוער לארץ ישראל. למדת גננות, והצטרפת לקבוצת שלוחות, שהתכוננה לעלייה לקרקע בפרדס חנה. הבחירה הייתה קשה, אך ברוח החלוציות ובכישרון הצניעות יכולתם את ואבא עליו השלום להקים משפחה לתפארת. היה לך כישרון מיוחד למלאכת יד - סרגת לנו סוודרים וכיפות. תפרת ורקמת נרתיקים לתפילין ולטליתות, ואפילו עטיפות לסידורים ולמחזורים המשמשים אותנו עד היום. קישוטי הסוכה שרקמת בהקפדה רבה ממשיכים לעטר את דפנות הסוכה עד היום. ביתנו התמלא בכלי חרס שכיירת וצבעת בידייך העדינות. בכל תפקידייך בקיבוץ נתת את כולך לביצוע מושלם של המשימה: בניהול ה"צריף," ששימש חדר אוכל לבני הנוער; בעבודתך במחסן הבגדים - במיון הבגדים ובגיהוץ המצעים במעגלה כדי שיצאו חלקים ומקופלים היטב; בחלוקת מזון לאנשים חולים או מוגבלים בבתיהם; ובעיטור חדר האוכל בוורדים שקטפת בחירוף נפש כדי לייפות את הסביבה. ברבות הימים דאגו לך שמואל ורעייתו מרים וחברי שלוחות כדי שתוכלי לקבל את הסביבה התומכת והמתאימה לך ביותר. תודה למשפחת "שלווה" ולמנהלתה, אסתי, שעשו הכול להיטיב עמך.

אמא, זכית לחיים ארוכים, והכול בזכות תכונותייך וכישרונותייך.

נוחי עכשיו בשלום על משכבך, ותמשיכי להיות מליצת יושר על כל צאצאייך.

בנך, עובד ברלוביץ (מתוך ההספד)
חסר רכיב