חסר רכיב

בן דב שושנה ז"ל

בן דב שושנה ז``ל
י"ב תשרי תר"צ - כ"ג שבט תשע"ז
16.10.1929 - 19.2.2017
שושנה בן דב ז"ל

משואות יצחק

ואלה תולדות חייה, מתוך דברים שכתבה אמא על עצמה: "נולדתי בירושלים. אמי קבלה רישיון מיוחד לנסוע ללדת אותי, היות ובאותו יום הוטל עוצר על העיר עקב פרעות תרפ"ט. למדתי בבית ספר "רוחמה" ובהמשך הצטרפתי לתנועת בני עקיבא, שם ספגנו אידיאלים ובהם "הגשמה" והליכה לקיבוץ. סבא וסבתא וקרובים נוספים נהרגו בשואה והכאב היה אישי. את שתי שנותיי האחרונות בתיכון למדתי ב"מקווה ישראל," כדי לקבל הכשרה חקלאית לקראת הקמת קיבוץ. עליתי לעין צורים שבגוש עציון וכעבור זמן קצר, בתקופת מלחמת השחרור, נשלחתי להדרכה בסניף תל אביב. זאת הייתה עבורי תקופה מאד קשה. הייתי מנותקת מירושלים, מההורים, מנותקת מעזריאל חברי שהיה בגוש עציון. יום נפילת הגוש היה יום שחור לכל היישוב היהודי ובעיקר לקרובי וחברי תושבי הגוש. לאחר שחרורו של עזריאל מהשבי, התארסנו והרב אריה לוין זצ"ל, דוד אמי, כתב את התנאים. בט"ו באב התחתנו ובעין צורים נולדה בתנו הבכורה. בהמשך עזבנו ולאחר שנתיים בירושלים עברנו למשואות יצחק ושם נולדו שלושת ילדינו הנוספים. במשך השנים ערכתי את עלון המשק, הייתי חברה ב"חברה קדישא," התנדבתי בקליטת עלייה, הקמתי וניהלתי את ארכיון המשק. זכינו ברוך השם לראות נכדים ונינים. חווינו גם אובדן וכאב. בננו מוטי ז"ל נהרג בתאונת דרכים. מותו הותיר פצע פתוח שלא יגליד לעולם. לאחר 18 שנים, נכדנו עמית ז"ל נהרג בתאונת דרכים בבקעת הירדן ונכדנו בן ציון הי"ד נהרג בפעילות צבאית בשכם. כשאני חושבת על מהלך חיי אני יודעת ששפר גורלי. אף פעם לא הרגשתי רעב, לא נקלעתי למלחמה ולא אוכל להבין איך אנשים עמדו בנוראות השואה ושרדו. זכות גדולה הייתה לי לחיות בארץ ישראל בתקופה כל כך הרואית של הקמת מדינה, להיוולד בירושלים עיר הקודש. תמיד יהיה זה מקום שהנפש נכספת אליו."

ב"ה, אמא, זכית לאריכות ימים כשאת מוקפת באבא אוהבך, בבני משפחה אוהבים, בנכדים ובנינים. זלדה המשוררת מורתך לציור כתבה "אני רוצה למות כמו אמא." גם את התפללת על כך, נענית וזכית למיטת נשיקה.

יהי זכרך ברוך

המשפחה
חסר רכיב