תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

20/08/2018
י"א באלול, תשע"ח, 22.8.2018
גיליון מס' 624
פרשת כי תצא
"עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר... וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ", האמנם?
מאת שמוליק דרורי, ראש צורים

* לזכר חבר יקר עזרא אשר הי"ד שנפל על קדושת הארץ, לפני 50 שנה, בכ"ו באלול תשכ"ח "בארץ המרדפים".

קיבוץ הגלויות הגדול שלנו לארצנו והקמת מדינת הלאום היהודי, מאתגרים דיים את קדושת המחנה. והנה עלו ובאו בקרבנו עשרות אלפי זרים, לא קרואים, ובהם פליטים ושרידי חרב וגם מבקשי עבודה. האם נקבלם? מדוע? כיצד? מה נוכל ללמוד על כך מקריאת התורה ולימודה?

עם צאתנו ממצרים מבית עבדים, בפסוקי המבוא למתן תורה, שמענו על החזון: אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָֽי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָֽרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יט,ד-ו). ואחרי מתן תורה הוזהרנו להרוג את הכנענים יושבי הארץ ו... לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱ-לֹהֵיהֶם כִּֽי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ (שמות כג,לג). והנה להפתעתנו בשנת הארבעים, ערב הכניסה לארץ מצווים הבנים: לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו: עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ (דברים כג,טז-יז).

האם כל עבד הבורח מאדוניו, ימצא לו בקרבנו את מקומו? ומה עם הזהרת המוקש בשמות כג,לג? ואיך ניישב זאת אחרי שקראנו בפסוק הקודם: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּֽילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹֽא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ (דברים כג,טו)?

ומסביר המלבי"ם: "זה לשון הרמב"ן ז"ל, וטעם לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו דבק למעלה. שאם יברח העבד מאדוניו אשר יצאת עליו מחנה, וינצל אל מחנך, לֹא תַסְגִּירנו לו בממון אשר יתן לך, ולפי שאמר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר נראה שהוא מצוה שיהיה בן חורין ולא נעבוד בו אנחנו. והטעם במצוה הזו כי עמנו יעבוד את ה' ואיננו הגון שנחזירנו אל אדוניו לעבוד עבודה זרה... ורבותינו אמרו אפילו בעבד כנעני של ישראל שברח מחוץ לארץ, שגם זה יעמוד לפני יושבי ארץ ה', וינצל מעבוד היושבים על אדמה טמאה ושאין כל המצות נוהגות שם" (עד כאן לשונו).

ומוסיף המלבי"ם: "לֹא תּוֹנֶנּו - אינו מובן מה ענין אזהרת אונאה למה שאמר לעיל שישב בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר? לכן אמר בספרי זו אונאת דברים, ופי' אחרי שמי שהיה עבד וברח משם ובא בין בני ישראל ונתיישב במקום שפרנסתו מצויה, גם החליף את נוהו ליפה, דרך בני אדם לומר "הראיתם את העבד הזה האיך מתיהר בנו וכו'?" על זה אמר לֹא תּוֹנֶנּו אף בדברים. וכותב הרמב"ם להלכה: "עבד זה שברח לארץ הרי הוא גר צדק והוסיף לו הכתוב אזהרה אחרת למי שמאנה אותו מפני שהוא שפל רוח יותר מן הגר וצוה עליו הכתוב שנאמר עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּו זו אף הוניית דברים, נמצאת למד שהמאנה את הגר הזה עובר בשלשה לאוין ..." (הלכות עבדים ח,יא). ומדייק הרב קוק ב"משפט כהן" הלכות ארץ ישראל: "שהוא גר צדק לאפוקי גר תושב, אבל לאו למימרא שהוא גר צדק גמור כו'. וכשם שמצאנו, לפי זה בהאי עבד, מדרגה ממוצעת בין גר צדק לגר תושב.. שהרי לפנינו דין מדרגה מיוחדת של נכרי שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, שאינו גר תושב גמור, אבל מ"מ לענין הישיבה בארץ הוא כגר תושב ואינו אסור בה, ונפקא לן מהאי קרא דעִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ וגו'. (סימן ס"ג)"

אולי יש דווקא קשר מהותי בין קדושת המחנה לחירות שבו? ביאר בספר אבני שהם: "טעם נוסף מבואר בספרי (פ' וזאת הברכה), דלפיכך זכה בנימין להיות בית המקדש בנוי בחלקו, יותר משאר אחיו, לפי שהוא מיוחד ונבחר מאחיו, בזה שהיתה לידתו בארץ ישראל, היא הארץ שאינה מקבלת עול עבדות", [כמו שנראה מאזהרת התורה: לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ].

ר' פנחס הורוביץ בעל "פנים יפות" לומד שהעבד הבורח הוא נוכרי שברח מן הנכרי, לא מפני שרוצה להיות יהודי אלא שכוונתו רק להינצל מאת אדוניו. מפני קדושת הגוף אסור להסגירו, ויש לאפשר לו למצוא בקרבנו את מקומו ואת חיותו. והדברים אמורים גם באשר לשפחה שאם לא תשחרר עלולה להיות חלילה קְדֵשָׁה. כאמור בפסוק הבא: לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹֽא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים כג,יח).

קטונתי מלהיכנס לסוגיה ההלכתית, אך חשוב לי ללמוד מהפרשה את היחס המקודש הנדרש אל נכרי אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶינו, דווקא בארץ ישראל – סמל החירות, שאינה מקבלת עול עבדות. לכן יצאתי בקריאה תחת הכותרת "מפליטים לשליחים", ובה הצעתי תכנית ממשלתית (רצוי יחד עם האו"מ) להכשרת הפליטים עם צלם א-להים שבהם, לשליחותם, כדי לקדם את ארצותיהם אל עבר קיום עצמאי וחופשי.

שמוליק דרורי, בן סעד, חבר ראש צורים, אב לשבעה וחובק עם רעייתו חנה 20 נכדים כ"י. שמוליק עובד כנציג מבקר מטעם המרכז הישראלי לאפוטרופסות ומנחה מלווה בתכנית ליב"ם של משרד החינוך. פעיל בראש צורים, בעמותת "בסוד שיח", בלימוד מעמיק של שיטת "הלמידה מהצלחות" עם פרופ' יונה רוזנפלד, בעמותת "אלומה" ובהנהלת מתנ"ס גוש עציון.






כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב