תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

20/06/2018
ז' בתמוז, תשע"ח, 20.6.2018
גיליון מס' 615
פרשת חוקת
בואו חשבון
מאת הרב מאיר רובינשטיין, לביא


בפרשתנו מסופר על עם ישראל המתקרב לארץ ישראל בשנת הארבעים. הם מבקשים להיכנס לארץ כנען מדרום מזרח דרך אדום, אדום מסרב לתת להם לעבור, והעם ממשיך הלאה צפונה עד שנמצאים מול האמורי. גם האמורי מסרב לתת לעם ישראל לעבור, ישראל נלחם בו וכובש את ארצו. אחר כך התורה מאריכה בסיפור מלחמה קודמת בה האמורי כבש חבל ארץ זה ממואב: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן. (במדבר כא, כו-כז)

חבל ארץ זה, שבו יושב סיחון מלך האמורי עם עמו, היה במקור שייך למואב. נגד מואב היה אסור לישראל לפתוח במלחמה שנאמר: "...אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה..." (דברים ב,ט), אבל כיון שהאמורי כבר כבש שטח זה ממואב, מותר היה לישראל להילחם ולכבוש ארץ זו. ועל כך רומז הפסוק לעיל. לשם מה בא פסוק כ"ז (ועוד פסוקים אחריו)? הם נשמעים כבר כמו שיר ניצחון על המלחמה ההיא, שבה ניצחה סיחון את מואב. למה חשוב שזה ייאמר בתורתנו הקדושה?

בתלמוד נדרשת דרשה ארוכה על פסוקים אלה. להלן התחלת הדרשה: "א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן, מאי דכתיב: על כן יאמרו המושלים וגו'? המושלים - אלו המושלים ביצרם; בואו חשבון - בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה." (בבא בתרא ד' עח עמ' ב).

רבי יוחנן מדגיש כאן את חשיבות חשבון הנפש, אשר ימנע את האדם מלעבור עבירה, ומאידך ידרבן אותו לקיים את המצווה. הרשב"ם בפירושו לתלמוד שם אומר שאכן פשט הכתוב עסוק במשהו אחר לגמרי, במלחמה ההיא: "...ומיהו פרשה יתירה היא...ואין צריך יותר הלכך לדרשה כתבה משה רבינו." לפי הרשב"ם משתמע שמשה רבינו השאיר לחכמי תורה שבעל פה לומר דבר משמעותי ביחס לפסוק זה ("בואו חשבון...") ועוד פסוקים נוספים שם, כי ברמת הפשט הם לא מוסיפים דבר.

לכאורה אין כל קשר בין הדרשה לבין פשט הכתוב! איך ניתן לדרוש מפסוקים אלה דרשה שאינה מעניינם כלל, אפילו אם נאמר שהפסוקים לא נצרכים ברמת הפשט?

בפרשת דברים מוזכר עניין זה של המלחמה עם סיחון. משה מספר על כך בנאומו. שם הסיפור שונה בכמה פרטים:

קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה. הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ. וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול, אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה. (דברים ב, כד-ל).

כאן נראה שהיה ציווי להילחם בסיחון (פסוקים כ"ד, כ"ה), ואחר כך היתה יוזמה של משה רבינו לפנות בדברי שלום לסיחון מלך חשבון (פסוקים כ"ו-כ"ט). חז"ל מנסים להבין מהי יוזמה זו אחרי שכבר היה ציווי מאת הקב"ה להילחם. רש"י מביא בין השאר תשובה זו בשם חז"ל: "ממך למדתי ...יכול היית לשלוח ברק אחד ולשרוף את המצריים, אלא שלחתני מן המדבר אל פרעה לאמר (שמות ה א) - שלח את עמי, במתון".

אולי נוכל לומר שהתנהגות זו של משה - להתבונן במצב לאור העקרונות שהוא למד מהקב"ה (תמיד לפנות קודם במתון ובשלום) - אין לך חשבון נפש גדול מזה! לפני היציאה למלחמה – משה עוצר, חושב ומחשב חשבונו של עולם ופונה בשלום אל סיחון.

לכן הדרשה הנפלאה של רבי יוחנן אולי נעוצה בפשוטם של הדברים.

שיר ניצחון במלחמה הפך להיות חשבון נפש שגרם לפתיחה בשלום.

הרב מאיר רובינשטיין, יליד שוודיה, חבר קיבוץ לביא. נשוי לזיוה ויש להם שבעה ילדים. שימש ברבנות בקהילה בה גדל בשוודיה. עבד במטעים בלביא ולאחר מכן היה מזכיר פנים של הקיבוץ. ר"מ בישיבת מעלה גלבוע מזה 25 שנה.



כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב