60 )1( 801 | עמודים לזכרם מרים שטיין ז״ל 29.12.1929 נולדה: כז בכסלו תר״צ 5.7.2023 נפטרה: טז בתמוז תשפ״ג שלוחות ״אשת חיל מי ימצא... אישה יראת ד' היא תתהלל״. מאור פנים, לב טוב, עין טובה ואהבה ללא גבול למשפחתך ולכל הסובבים אותך - אלו הדברים שהקרנת כל חייך. נולדת בכפר קומלוש בסלובקיה. בת בכורה להורייך חיה ודויד כץ, ונכדה אהובה. אחרייך נולדו אחיך ישראל-צבי, ואחיותייך פייגהציפורה, אסתר ודבורה. הייתה לך ילדות יפה בחווה חקלאית, משפחה אוהבת וחברות טובות. אבא תמיד דאג לומר לכם לא להתבלט יותר מדי בחברת הגויים. לבו לא ניבא לו טובות. בשנה האחרונה למלחמת העולם השנייה נלקחת עם כל משפחתך לאושוויץ. הופרדת ממשפחתך. הם נרצחו ואת נשארת במחנה. מאושוויץ הועברת להמבורג לעבודות פרך, ומשם לברגן בלזן שבו שרדת עד סוף המלחמה. בחסות מוסדות עליית הנוער הועברת להחלמה בשבדיה ועלית על אוניית המעפילים ״אולואה״, ששמה 1947 ארצה בינואר הוסב ל״חיים ארלוזורוב״ במבצע שאורגן על ידי לובה אליאב. גם כשהגעת לארץ לא תמו התלאות וגורשתם לקפריסין למשך שנה. יחד עמך היו חברותייך רחל קין תבדל״א, ברכה גורן ז״ל, פנינה ריטמן ז״ל, רחל סימון ז״ל - קראו לכן ״השבדיות״. כולכן הצטרפתן לגרעין שלוחות בפרדס חנה, ולאחר מכן הקמתם לתפארת את קיבוץ שלוחות בעמק בית שאן. בפרדס חנה הכרת את שלמה ז״ל, אשר עבדת עמו במכבסה, . מספר שנים עבדת 1950 ונישאתם בשלוחות בשנת תש״י במכבסה ולאחר מכן עבדת כמטפלת במערכת החינוך הקיבוצית. ילדים רבים – שהיום הם כבר סבים לנכדים – זוכרים לטובה את המטפלת האהובה. מרים, היית אישה צדיקה, נוחה לבריות, צנועה, מסתפקת במועט ודיסקרטית. מיעטת בדיבור, אך כשהיה לך חשוב, ידעת לומר את הדברים בנחישות ובכבוד. אהבת מלאכת יד, רקמה ואפייה. שמחת להשתתף בפעילויות התרבות של הקיבוץ, ועל כך מעידות התמונות שבאלבום. היית נאמנה לאידאולוגיה הקיבוצית ולאחר ההחלטה על השינויים באורח החיים הקיבוצי בחרת להישאר בקבוצת החברים השיתופיים. מרים, מאור פנים, לב טוב וחם, עין טובה ואהבה ללא גבול עד רגעייך האחרונים. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. שמואל ברלוביץ אליעזר נוסבאום ז״ל 11.6.1945 נולד: ל בסיון תש״ה 3.8.2023 נפטר: טז באב תשפ״ג עין צורים איך נפרדים סבא? למדנו ממך כל כך הרבה. למדנו על הדרך בה העיניים שלך חייכו גם עם מסיכה, או דרך הטלפון. שמחת בנו כל כך והעברת אלינו אור שהאיר את כל סביבתנו. תודה על הזכות ללמוד ממך מה זו אהבה לארץ ישראל, איך עוזבים הכול כדי להגשים את מצוות יישוב הארץ. תודה על סעודות שבת מלוות בשירים. על סדרי פסח מלאים בסיפורים על יציאות מצרים של אז והיום. תודה על הזכות לראות אותך חזק כל כך. מלא מרץ ורצון אמיתי לעזור תמיד. תודה שזיכית אותנו באבא מצחיק ואוהב. תודה על הפינוקים בשבת בבוקר, שחיכו לנו כשאתה כבר הלכת לתפילה. על שירי עלייה והסיפורים שלך על האהבה לאדמת הארץ ולאנשים כמו שהם. תודה שכשדיברנו איתך נתת לנו להרגיש שאנחנו חשובים לך כל כך. תודה על החגים איתך, ותודה על ההודעות ששלחת לנו על פרשת השבוע, וגם על הדברים המצחיקים ששיתפת אותנו בהם כי רצית שנשמח. תודה על הזכות להיות איתך ועם סבתא בהמון אירועים, תודה לך על סידור בת המצווה שלי שמלווה אותי עם המון תפילות, תודה על השריקה המיוחדת שלך שחיכתה לנו כשהגענו אל המדרכה מחוץ לביתכם, שריקה שכולה אמירת שלום חמה מסבא שהוא רק בשביל המשפחה. תודה שלימדת אותנו על תקווה, על אמונה בקב״ה, באחרים וגם בעצמנו. תודה על החיבוק וההתעניינות בנו, תודה שלימדת אותנו שכשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים. ליווית אותנו עם הכוח שלך עם החיוך ועם האור. גם אם אתה כבר לא פה, תודה על מי שהיית. על הזכות להיות נכדים שלך, אוהבת אותך מצטערת שאולי לא אמרתי את זה מספיק נכדתך admin@maalegilboa.org
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=