USGS on Unsplash : צילום 5 תשרי תשפ"ד 4 )1( 801 | עמודים יתכלה סנסנרל תידיסח תולעתה ןיב הנצי״ב, שאותה ניתן לראות כמשל לתהליך התפרקותן של יתר הקבוצות שהוקמו על ידי חלוצי מזרח אירופה בקיבוץ הדתי. קבוצת הנצי״ב שהתגבשה בחורף תרפ״ד, הורכבה מקבוצת חלוצים יוצאי עיירות פודוליה שבאוקראינה, שהיו בעלות אוריינטציה חסידית ברורה. תחילה התיישבה הקבוצה בסמוך לראש פינה, ולאחר זמן קצר נדדה לאיזור כפר חיטין שבגליל התחתון. נראה כי הסמיכות לצפת הוסיפה למתח המיסטי, שפיעם בלאו הכי בלב חבריה. אמנם, עם עלייתם על הקרקע הצהירו החברים על נאמנות לרעיון הקיבוצי; אולם ההתרכזות ביחיד תוך התעלמות מצורכי הכלל, הכריעה את הכף ופוררה את הקבוצה פחות משלוש שנים מיום הקמתה. ההסבר שנתן נחמיה עמינוח להתפרקות הקבוצה תואם גם את תיאור כשלון רעיון ההתיישבות הקיבוצית של חלוצי מזרח אירופה בכלל: ״רבות הסיבות שלא אפשרו את הגשמת השאיפה [הקיבוצית]״, הסביר עמינוח, בעצמו תלמיד 'הסבא מנובהרדוק'; אך הבולטת שבהן טמונה הייתה ״בחוסר באילימנט מתאים ומספיק למלוא החיים האלה. רוב הצעירים החרדים, ואף היותר קיצוניים בשאלה הסוציאלית, מאהדים יותר את השאיפה האינדיבידואלית בהתיישבות מאשר את הקומונלית. הפסיחולוגיה של הדתי נוטה לרעיון השויון, הצדק והאחוה, אבל רובה ככולה הנה מחפשת את זה בתחומי ההויה הנפשית האינדיבידואלית ולא 6 הכללית״. שקיעתה של קבוצת הנצי״ב היוותה הוכחה ברורה לכך כי התיישבות במסגרת קיבוצית, המחייבת התייחסות לממד החברתי ולחיובי המציאות, איננה מתאימה לאנשים המעמידים במרכז הווייתם את התעלותו הספירטואלית של היחיד. הפתרון נמצא לחלוצים הצעירים בהתיישבות המושבית, אשר מעצם טיבה צמצמה את המחויבות החברתית למינימום המתבקש. במושב, כך הניחו, קל יהיה לפרט להתרכז בד' אמותיו ובהתעלותו האישית ללא מחויבויות חברתיות מכבידות. מן האמור עד כה מתברר כי קשה לראות במעשיהם קצרי המועד של חלוצי מזרח אירופה את ראשיתו של הקיבוץ הדתי. התנועה התגבשה בראשיתה בעיקר בהשפעת חניכי 'תורה עם דרך ארץ', שהודרכו ממניעים דתיים שהיו שונים לחלוטין. הכרתם, ובעיקר משנתם הציונית והדתית, התעצבה בראש ובראשונה בתבניות מורשתה של 'הקהילה הפורשת' (עדת ישורון), ובעיקר בהשפעת משנתו ההלכתית של הרב שמשון רפאל הירש. בעיקרו של דבר, ראה הירש בהלכה יצירה דינמית .39 , א, ירושלים תרצ״א, עמ' תנועת עבודה דתית נחמיה צבי עמינוח, 6 מענייני דיומא המבקשת לעצב את כלל היבטי החיים היהודיים. במילים אחרות, שאיפתם של קבוצות החלוצים הדתיים שבאו מגרמניה , ולבסס את מעמדה של ההלכה לרנסנס הלכתיהייתה להביא כמִשנה שבכוחה לעצב את חיי היחד של חברה יהודית, ריבונית ומודרנית. השקפה זו, שרווחה בקרב בני הנוער החרדי, הלכה והתגברה בעיקר על רקע האווירה החברתית־לאומית ששררה בגרמניה בימים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. רעיונות כמו 'השיבה אל הטבע' ו'השיבה אל האותנטיות', שהסעירו את תרבות הנוער באותן שנים, בצד 'מכתבים אל הגולה' של א״ד 7,1916 , בשנת Der Jude גורדון, אשר התפרסמו בכתב העת והדגישו את הקשר שבין רעיון ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל לבין הגאולה והתחדשות היהדות - נקלטו היטב לא רק בקרב חוגי הנוער הציוני החילוני, אלא גם בקרב הנוער החרדי בגרמניה אשר מיהר להעניק להם פרשנות דתית־הלכתית. התארגנותם של חניכי 'תורה עם דרך ארץ' לקראת עלייה והתיישבות חקלאית, החלה בייסוד חווֹת הכשרה בגרמניה בראשית שנות העשרים. לאחר מותו של הרב נחמיה אנטון נובל , החליטו תלמידיו להקים 1922 בשנת חוות הכשרה חלוצית לזכרו - הראשונה הוקמה בבצרוד שעל יד פולדה בשנת , ונוהלה על ידי משה אונא, שסיים 1924 באותה עת את לימודי האגרונומיה בבית הספר הגבוה לחקלאות שבברלין. אט אט הוקמה חוות הכשרה 1927 הצטרפו אליה צעירים נוספים ובשנת נוספת, גדולה יותר, ברודגס, שהפכה בתוך זמן קצר לסמל החלוציות הדתית. בחוות הללו התקינו עצמם החניכים לעבודה חקלאית ולעלייה, ודנו בשאלת ההגשמה ובסוגיות ההלכתיות שעתידות היו לעמוד בפניהם בארץ ישראל, תוך שהם נסמכים על הרב יצחק אונא, אביו של משה אונא, שכיהן כמורה בבית המדרש לרבנים ונמנה בין מנהיגיה הבולטים של קהילת 'עדת ישראל' בברלין, וברב מנחם מנדל קירשנבוים מפרנקפורט. קבוצת החלוצים הראשונה, שמנתה חמישה עשר חברים, עלתה והקימה את הקיבוץ הדתי הראשון, 'רודגס' 1929 לארץ בשנת (לימים יבנה), על אדמת סלבנדי הסמוכה לפתח תקווה. בתוך זמן קצר הפכה קבוצת רודגס למוקד עלייה לחלוצים דתיים רבים שהמשיכו לבוא ממרכז אירופה. בהמשך התפזרו החלוצים הללו הכריזו על התאגדותם במסגרת 1935 במספר נקודות, ובראשית 'הקיבוץ הדתי'. על השפעת מכתביו של גורדון על הנוער המרכז־אירופי, ראו: שלום רצבי, 7 , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור 1948-1925 אישי מרכז אירופה בברית שלום .328-324 ' לפילוסופיה, אוניברסיטת תל־אביב תשנ״ג, עמ רעיונות כמו 'השיבה אל הטבע' ו'השיבה אל האותנטיות', שהסעירו את תרבות הנוער באותן שנים, בצד 'מכתבים אל הגולה' של א״ד גורדון, נקלטו היטב לא רק בקרב חוגי הנוער הציוני החילוני, אלא גם בקרב הנוער החרדי בגרמניה אשר מיהר להעניק להם פרשנות דתית־הלכתית , מחבר הספר 'המשכיות ומפנה: עופר חןד״ר האורתודוקסיה המודרנית לנוכח האתגר הציוני'. כעת משלים דוקטורט שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. השאלה המרכזית שלה נדרשו המתיישבים הראשונים הייתה הגדרת אופי התאגדותם: קיבוץ או מושב? האוריינטציה החברתית שלהם הובילה, מטבע הדברים, להחלטה כי המסגרת הקיבוצית השיתופית היא הטובה ביותר עבורם. את הבחירה הזו אין לתלות בהשפעת ההתיישבות העובדת, ובוודאי שלא בהשפעתם של חלוצי מזרח אירופה, אלא בהשפעתו של רעיון 'החברותא' - על פי הפרשנות שנתנו לו גוסטאב לנדאואר ומרטין בובר מחד גיסא, והחשיבות שייחס שמשון רפאל הירש לתא הקהילתי, מאידך גיסא. זיקתם של חניכי 'תורה עם דרך ארץ' לרעיון החברותא מתבררת, בראש ובראשונה, ממרכזיותו בשיח החברתי שרווח בקרב בני הנוער בגרמניה, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. לנדאואר ובובר הגדירו את החברותא כ״התאחדות קהילתית סביב אידיאה 8 רוחנית״, המהווה שלב ראשון בדרך לעיצובה של החברה כולה. ראיית התא הקהילתי, הצר, כמסגרת להגשמת ערכים רוחניים, עלתה בקנה אחד גם עם מושג 'הקהילה' שטבע הרש״ר הירש. להשקפתו, מהווה הקהילה תא לאומי, בזעיר אנפין, וזכות קיומה תלוי, באופן בלעדי, בהגשמתו של אידיאל רוחני־ ואכן, מקימי הקיבוץ הדתי 9 חברתי, ״בחוגה הקטן המוגבל״. שבאו מגרמניה, שאפו בראש ובראשונה להוכיח כי בכוחה של ההלכה לשמש משנת חיים אקטואלית לחברה יהודית מודרנית. במילים אחרות, מטרתם הייתה לבסס את ההלכה כגורם מעצב של כלל היבטי החיים החברתיים, ובכך לשמש ״תקדים ודוגמה לאפשרות קיום התורה בימינו״. בעקבות הקהילה הראשונה שכוננו, כך סברו שיקומו קהילות נוספות אשר יהוו מודל חיקוי 10 ו״גורם בעיצוב דמות הישוב והמדינה״. .44-39 ,128 , תל־אביב תשי״א, עמ' הקריאה לסוציאליזם גוסטב לנדאואר, 8 Jeschurun, 1 (1855), S. 32 9 .18 , תל־אביב תשמ״ה, עמ' הקהילה החדשה משה אונא, 'יסודות ותפקידים', 10 נמצא, אפוא, כי יותר מן השאיפה לעבודה חקלאית ולהפרחת השממה, ראו מייסדי הקיבוץ הדתי, חניכי 'תורה עם דרך ארץ', את תחיית ההלכה כאתגר המרכזי שניצב לפתחם: ״לא את איזורי השממה בלבד אנו מבקשים להפריח״, טענו ראשוני השאיפה לרנסנס 11 המתיישבים, ״אלא גם את הלכות התורה״. הלכתי ביטאה למעשה נכונות להעמיד במבחן ההגשמה את אפשרות עיצובה של ההלכה כמשנת חיים לחברה מודרנית. את תנועת ההתיישבות הדתית בכלל יש לראות כמי שהתגבשה משתי אידיאות דתיות שונות בתכלית שהסתופפו יחדיו תחת קורת הגג של 'תורה ועבודה': הגישה החסידית של חלוצי מזרח־ אירופה, ששמה במרכז את ההתעלות הדתית והספירטואלית של היחיד באמצעות החיבור לטבע ולעבודה - גישה אשר לא עמדה במבחן החיים הריאליים; והגישה של חניכי 'תורה עם דרך ארץ' מגרמניה, ששאפה לחולל רנסנס הלכתי ולכונן קהילת מופת שתשמש מודל חיקוי לחברה כולה. אולם, ברבות הימים הכירה גם האחרונה כי גם היא לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה. .3 (ח' בסיוון תש״ג), עמ' עלונים 'עם העלייה לכפר עציון', 11
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=