23 תשרי תשפ"ד 22 )1( 801 | עמודים להיות בית ומגדלור רולדגמו תיב בכנס ההנהגות שהתקיים בחודש יולי השנה בקיבוץ לביא, עצרנו להתבונן ביסודות הרעיוניים והמעשיים של תנועתנו, תנועת הקיבוץ הדתי, ולחדש את הברית המחברת בינינו. שאלנו מהי סיבת העומק לקיומה של התנועה; למה אנחנו עדיין יחד היום; ומה תהיה דמותה של תנועתנו בימים שיבואו. הפעם הקודמת שבה נאספנו לדיון עומק בתנועה, הייתה לפני עשור, במועצת החינוך שהתקיימה בקיבוץ סעד והושלמה . מי אנחנו בחלוף עשר שנים? אילו 2013 בבארות יצחק בשנת שינויים עברו עלינו ושינו אותנו, ומהם היסודות האיתנים שעדיין מגדירים אותנו? בדברי הפתיחה לכנס השנה סקרתי את השינויים שעברה התנועה בעשור שחלף. מהכלל אל הפרט מהסקר שערכנו עולה בבירור כי ערכי הליבה של 'תורה ועבודה', 'ערבות הדדית', 'התיישבות וחקלאות', 'משימתיות וקהילתיות', עדיין מאפיינים אותנו - אך גם בקיבוצים השיתופיים ביותר הם מקבלים לבוש חדש. תחומים שבעבר היו בסמכות הכלל ובאחריותו, עברו יותר ויותר לתא המשפחתי. בניגוד לעבר, בית ומגדלור לקראת ברית הקהילות של הקיבוץ הדתי שרה עברון השונות כיום גדלה ומגוונת, והיא מאתגרת את הקיבוצים ואת חבריהם וחברותיהם, ופותחת הזדמנויות לחידוש השליחות בכלים חדשים. בכל הקהילות מקומו של הפרט הולך ומתחזק. במציאות זו, יצירת תחושת זהות ושייכות לתנועה אינה מובנת מאליה ולא תושג בלי הזדהות האנשים. חברות התנועה הן האגודות החקלאיות השותפות – והיכן הם האנשים הנשים והנוער, היחידים והציבור השייכים אליהן? כיצד אפשר לשמר ולחזק את רשתות הקשר האנושיות שקשרו יחד בין האנשים הללו, ועם זאת לשמר את הגיוון והשונות? יציבות במספר היישובים תנועתנו יציבה בכמות יישוביה. לפני כעשור הצטרף היישוב העשרים וארבעה לתנועה – המושב השיתופי קשת ברמת הגולן. ומאז למעשה מספר היישובים נותר על כנו. האם העובדה שלא צירפנו אלינו יישובים חדשים בעשור שחלף, מלמדת על יציבות או שעליה לשמש תמרור אזהרה? עלייה בגידול היישובים עצמם למרות היציבות במספר היישובים, התנועה גדלה משמעותית במספר הנפשות החיות בה. מתנועה של יישובים קטנים הפכנו לתנועה של יישובים בינוניים בגודלם (בהגדרה שלנו). כאלף איש ואישה הצטרפו אלינו בעשור החולף, בממוצע כמאה מצטרפים בשנה. אם לפני 10,000־ עשור חיו בהם פחות מ נפשות - כמה מאות או עשרות בכל קיבוץ - היום מונים חלק נפש 1000 מקיבוצינו קרוב ל־ וממשיכים בצמיחתם; אם לפני עשור היו בינינו קיבוצים זעירים על סף סכנה קיומית, לצד קיבוצים ותיקים שהתמודדו עם אתגר קליטת דור צעיר - היום רובם משגשגים וצומחים; היום חיים 4000 נפש, מתוכם יותר מ־ 18,500 בקיבוצים ובמושבים שלנו , המהווים חמישית מהאוכלוסייה. זהו 18 ילדים מגיל לידה עד שינוי דרמטי! כמעט הכפלת האוכלוסייה. כל יישובי התנועה מתברכים כיום ברב־דוריות מלידה ועד מאה! גם זוהי עוצמה. משיתופיות להתחדשות לפני עשור, רוב קיבוצי התנועה היו עדיין קיבוצים שיתופיים; היום רובם קיבוצים מתחדשים. יש הקוראים להם 'יישובים קהילתיים' ושואלים על מהות השותפות הקיימת בהם. גם בקיבוצים השיתופיים חלים שינויים רבים, דופק החיים מחייב זאת, והמגמות עולות ומצטרפות לתמונה כללית. מעבודה לפרנסה בעבר חיינו באורח חיים ייחודי שהיה שונה מסביבתנו, והעבודה בחקלאות ובענפי המשק והקהילה היו נחלת רוב החברים והחברות - היום ברוב קיבוצינו אורחות החיים הללו הולכים (!) מפרנסת 70% ומשתנים. אמנם תנועתנו מתייחדת בכך ש־ המשקים היא על טהרת החקלאות, ואנו גאים בהיותנו בחזית החידושים בתחומים כמו ביו־בי ושילוב אנרגיה מתחדשת - אך עדיין, מספרם של העוסקים בחקלאות בתוך הקיבוצים הולך וקטן, לעומת מספר עובדות ועובדי החוץ שהולך וגדל. כיצד משפיעה התופעה על רכיב הזהות הזה בחיי הפרטים שמרכיבים את הכלל? כיצד יוכלו לגבש את הצטרפותם האישית לשליחות המתחדשת בתחום זה? התכנסות פנימה בעקבות הצמיחה המבורכת והצטרפות דור חדש, רבים מיישובינו ממוקדים במבט פנימה, בבניית זהות קהילתית ומקומית, בבינוי קהילות, בחיבור האוכלוסייה החדשה לאוכלוסייה הקיימת, בחיבור החברים לעשייה משותפת ובשינוי דגשים. מחינוך משותף למגוון חינוכי אם לפני עשור רוב בני הנוער למדו במוסדות החינוך העל־יסודיים המשותפים שק״ד ויבנה, וכך המשפחות מהקיבוצים השונים הכירו זו את זו בחצר בית הספר הקיבוצי המשותף - כיום כל משפחה שולחת את ילדיה למוסד חינוכי אחר לפי טעמה. ובמוסדות עצמם, שבעבר רבים מאנשי הצוות החינוכי שלהם היו חברי וחברות הקיבוצים, כיום הם אמנם צומחים באופן דרמטי ומבורך, אך בלי קשר ישיר לתנועה ועם אנשי חינוך נהדרים שלא צמחו בתוכנו. האתגרים שעמם מתמודדים צוותי החינוך הם אתגרים ערכיים חינוכיים הקשורים בליבת זהותנו, אך איננו מעורבים עוד בהתמודדותם, והם מוצאים מענה במקומות אחרים. החינוך הבלתי פורמלי רבים מייחסים את חוסנה של חברה קיבוצית למערכת החינוך הבלתי פורמלית שלה: חברת הילדים הקיבוצית. גם במישור זה התמונה התנועתית מגוונת ומאתגרת. בחלק מיישובינו החינוך הקיבוצי הוא עדיין הלב הפועם, ובאחרים נמצאות המערכות הללו בקרב הישרדות כלכלי וערכי או שאינן קיימות כלל, ואת בכל הקהילות מקומו של הפרט הולך ומתחזק. במציאות זו, יצירת תחושת זהות ושייכות לתנועה אינה מובנת מאליה ולא תושג בלי הזדהות האנשים. חברות התנועה הן האגודות החקלאיות השותפות – והיכן הם האנשים הנשים והנוער, היחידים והציבור השייכים אליהן? כיצד אפשר לשמר ולחזק את רשתות הקשר האנושיות שקשרו יחד בין האנשים הללו, ועם זאת לשמר את הגיוון והשונות? Anne Nygård on Unsplash : צילום
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=