32 )2( 805 | עמודים בית משותף החיב ביןאנ יג ין נגבה ביהתחי אח כ ה אנים הג חדיחיה.הא ח ת י ה הנגב הח היג , גדה כ ה את אנ יג ין, את כ הי ת, הב ת בהןהיאההג ה די ב אנ י הג ת בכ י גת ת יכה באנ י ני . ב האחת ת החב ה ה את, אני אחת נ יג תיה, החיה ת ה יי ה כ ת, תדכים ית ית, יבא נ את הא י ה הח בה א "אנחנ אתכם, אתם א בד", אא גם את הני ין יים יחה תבי הכת יאת כנה תף. הדב האן אנחנ בים ת ב'א נת בית הנגב נ הה ' ה ה יב את ביב חנת, ם ד ד ני הדדים. י אנ ים האי ניבה הה גיב ה כ ת, כי ה א ת יד ה חייב תנ ה. ב יניי, הדב הח ב בית באנה נ, ב נדת הת כח, הא ם הי יבה נ ביחד. כ כ יהן א את א יתתי ב ב חב י הד ים , א אחד איתנ א אנחנ כ ה ן הדהדים, ב יםאתה םכאי ה ד נ . אב כ י בים ם אנ ים אח ים יד ה חן בא ן ב , ים ני דב ים: א ית, נ ים יח י חב ת א ן, נית, תב גם ב ד ה ני י היגי ן. י נ ני י ים, י יםבני אה נה ית , כתיבים תבנת נת ה יאת, כ נ הבנת נת אי הה ב הבא ב .כ ד אה יבתאח ת יג נתאח ת גבי ה בא ן אח , כאן גי את ה י ה ה י ת. יחה היכ ת דינים, אני יכ ה אח י את ת כ י בים אנ ים ג י ן יחד ם אנ י ה יב ים, ב י א ה י ה ףא הנגבה בי, ה א יב י ה . ים ב .ה יים' ה''ית ' תב תהבה אב אני אה את ה אח ת. ת כ ה י ן הה כתי אחד אינ ח ב - גם ד חה בת'. אין ה ' י ח נ ג , ים נ החיים ח בים גם ה בת ח בה. אב ג ה, י ץ,בין ניה כים האה, בג האת י תדף. כא ה בת נדחית ני החיים, ה בת איננה ח בה ה א א איננה י ה. היא ד א ח בה י ה,אב י דחתאתה ג . ה ח בה אחי יחת ה גהה יי נ, י ה יכ אתבדי דיג ת את אדם ם את איתן הגי איהן, א דת ב בחן ה יאת. כ נ ג ים גי ה ים א יתית כנה ם אדם אח , הגיד, גם הא את כ ה י יבב באיתיכ ה י י א תהיה תנ ה! הגיד - אי א נם, ה האנה היא י ח האנים תה ה. ב אים את האנה כי היא, ים יים התג.י ב ני יים הית תכים ה חים אחת אחת את ה דדים בא תה ידה. ה א אנ ים ני ידיה ת .יחד ם ה,ד א ת ד תיהם ב בתה יח, אינ נכן ת הת ההבנת נ ב םאחדכדי ה יח ה ב םאח. ה נ א ינ ית ב םאחד, ה חנ הח י ב םאח גם ה .איןדב כה הגי הבנתב י ם חי . האנחנ כנים ת , ה,גםאםכאב נ, ה א ה היא חיב הכת. ן ה ה ה אנחנ כנים ת, כ אני אתאתה באחיה בהבא ב,א ם אנ ים ח בים כ נ. את ה כב נ ח בת ינ ד ה ב ה בא ב , אני ח בת ה א הכיח את פשרה כפיקוח נפש מתוך דברים שנאמרו בעל פה בישיבת המזכירות המורחבת של הקיבוץ הדתי כרמית פיינטוך כשחז"ל מתארים את חורבן הבית, הם מקפידים למסגר את הסיבה שבגללה קרו הדברים. לדידם, הכישלון אף פעם לא כרוך במהלכים צבאיים, אסטרטגיים, ניצחונות או תבוסות, אלא בבעיות ערכיות פנימיות שדורשות תמיד תיקון עצמי. זה לא קל, בעיקר לא כשיש אויבים מבחוץ, אבל חכמינו היו תובעניים מאוד ודרשו מאתנו לקחת אחריות ולא להיות קורבניים; לפעול ולעשות ולתקן את המציאות הפנימית שלנו כעם
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=