עמודים - ביטאון הקיבוץ הדתי - סיוון-תמוז תשפ"ב

61 סיוון-תמוז תשפ"ב לזכרם אברהם מילוא ז״ל 8.11.1945 נולד: ד בכסלו תש"ו 28.12.2020 נפטר: יג בטבת תשפ"א שדה אליהו אברהם מילוא, בן שדה אליהו, היה אדם מבריק, שנון, מוצלח וכובש. הייתה לו מנהיגות שקטה ודרישה עצמית למצוינות. הוא היה תלמיד מצטיין, קצין תותחנים מצטיין ונערץ, שראה בשירות הצבאי שליחות. לאחר שחרורו יצא לשליחות סודית באירן, וכשחזר לקיבוץ הכיר את בריג'יט, לימים אשתו. אברהם היה שליח בני עקיבא בצרפת, שימש כמרכז משק של שדה אליהו ושל הקיבוץ הדתי, היה שליח מרכזי של בני עקיבא באירופה, ובמלחמת יום הכיפורים מילא תפקיד כמג"ד והיה למג"ד הצעיר ביותר בצה"ל. נפצע קשה בתאונת דרכים. לאחר שנה של שיקום 34 בגיל אינטנסיבי הצליח אט-אט לבנות את עצמו מחדש, למרות נפל בנו, רס"ן נדב מילוא ז"ל, ששירת 1997 המגבלות. בשנת כמ"פ בחה"ן צנחנים. בערוב ימיו, הפגיעות בגוף ובנפש נתנו את אותותיהן ומצבו החל להידרדר. רוחו כבתה עד שנפטר בשנתו, בביתו. וכך ספד לו אחיו הלל: אחי היחיד והאהוב, באה מנוחה. גדלנו יחד בחדר אחד, שם הונחו היסודות למי שגדלנו להיות. עם הזמן נוספה על אהבת האחים חברות עמוקה. השקט והטוב שלך השתלבו עם אמביציה, מנהיגות שקטה שכולה דוגמה אישית ודרישה עצמית למצוינות. וכך היית: צנוע, איש של אנשים, מלא טוב, מצטיין בכל דבר שבחרת לעשות, או שנבחרת לעשות. לי היית אח אהוב, חבר ואיש סוד. ואז הגיעה השיחה ההיא, בחצות. ואבא, לגמרי בשליטה, מספר לי על התאונה. וזה היה קו השבר... לחמת כארי, כדי לחזור ככל יכולתך לחיים כאבא, כבעל, כחבר קיבוץ. זכית בבריג׳יט שאין כמוה לאהבה, למחויבות בלתי מתפשרת. היא מעולם לא ויתרה לך ולא ויתרה עליך... גידלתם יחד משפחה למופת, שהיא ברכה לכם וברכה לעם ישראל. חייך היו מסכת ארוכה של ניסיונות שהיו מספיקים לכמה מחזורי חיים, הקשה מכולם הייתה נפילתו של נדב, קו שבר נוסף. אתה עמדת בכל הניסיונות בגבורה, באצילות, וללא תלונה. בחרת בחיים. בחרת למצות את מחזור החיים השני, ואנחנו זכינו. אחי היחיד, האהוב והטוב, אכן באה מנוחה. נוח בשלום. הלל מילוא הדסה גולן ז"ל 7.6.1931 נולדה: כב בסיוון תרצ"א 11.8.2021 נפטרה: ג באלול תשפ"א סעד אמא יקרה, היום, ג' באלול, יום פטירת הרב קוק ויום פטירת סבך, סבא דוד, אבא של סבא יצחק הלפרין, צאצא של ר' חיים מוולוז'ין, דור שביעי. בבית שגדלת בו, ספגת אל תוכך אווירה של חזון ומחויבות עמוקה, והתעצבת כמו רבים מבני דורך לחיים של משמעות ושליחות. בביתם של סבא יצחק וסבתא לאה הוקמו ונוסדו מפעלי תורה רבים שהיו לימים לסמליה הבולטים של תנועת המזרחי. עם פרוץ המאורעות, הפך הבית לשלוחה של מפקדת ההגנה והוטמן בו סליק. את השילוב המופלא הזה הנחלת לנו אמא. מעולם לא ראינו אצלך חילוק בין קודש לחול. בסוגיות שבין אדם לחברו ראית ערך עליון, ועליהן מעולם לא התפשרת. הקדמת שלום לכל אחד והייתה בך יכולת מיוחדת במינה "לגלות את נקודת קיומו של הזולת" - כדברי זלדה, ולקרוא את מיתרי לבו. לפני שש־עשרה שנה נקטעה מסכת חייך־חיינו בתאונה האומללה בכביש הכניסה לקיבוץ. כשפקחת את העיניים אחרי ארבעה שבועות של אובדן הכרה, שאלתי אותך מה שלומך, ואת ענית לי "הולך וטוב בובהל'ה". צמד המילים הזה 'הולך וטוב' הפך מאז לשיעור מכונן לכולנו. כמה תעצומות נפש, כוחות ורצון חיים מבטאות המילים הללו, שנאמרו ברגעים של חוסר צנזורה ושליטה. ללא תלונה, ללא אנחה, ללא תרעומת וללא טענות כלפי שמים. אבא יקר, הפכת לסומך, למשענת, היטלטלת עם כל ניד נפש של אמא, עם כל שיפור קל במצבה היית מתמלא תקווה. זכינו מכם ללימוד ושיעור באהבה, באמונה ובקבלת הדין, כאילו דפדפנו בספר מוסר חי של משנת עולם והנהגות חיים. אין מילים בפינו להודות לכם, חברי סעד, על כל השנים שבהן עודדתם, חיזקתם, הושטתם יד, וחוויתם אתנו את תלאות השיקום. בינו יקרה, המילים החמות ביותר מתגמדות את מול כל מה שהלב רוחש לך. אמא שלנו יקרה ואהובה, את החלל העצום שנפער לא ניתן יהיה למלא. מתפללים, מבקשים ומקווים שתהיי לנו למליצת יושר. אנו זקוקים לכך יותר מתמיד. תהי נשמתך צרורה בצרור החיים. תמר פרידמן בן שלום בתך,

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=