72 73 ניסן תשפ"ג )2( 800 | עמודים לזכרם לזכרם יעקב דרעי ז״ל 17.12.1934 נולד: יא בטבת תרצ״ה 4.12.2022 נפטר: יא בכסלו תשפ״ג טירת צבי יעקב הגיע לטירת צבי יחד עם חבורה גדולה של בוגרי בני עקיבא ממרכז הארץ, 'גרעין גאולים'. הם באו צעירים, רעננים ומגובשים, במטרה לחיות חיי שיתוף בקיבוץ דתי. יעקב נולד במרוקו, עלה לישראל במסגרת עליית הנוער, למד במקווה ישראל, והצטרף אל הגרעין הגדול והתוסס. עם הגיעו לטירת צבי, השתלב בעבודה ובחברה ויצא לשירות צבאי בנח״ל. כשחזרו מן הצבא, יעקב המשיך בטירת צבי. כאן פגש את צביה, צעירה שהגיעה אלינו עם חבורת עולים צעירים ממרוקו. יעקב וצביה נישאו בתקופת מבצע קדש. ביום החתונה, הסתיימה המלחמה והשמחה הייתה רבה. יעקב היה חקלאי בנשמתו ואף עבד בגן הירק בטירת צבי, אבל מרבית חייו הייתה בדרכים כנהג משאיות גדולות בקואופרטיב ההובלה 'בית שאן חרוד'. הוא הסיע טנק של דגים או כלובי עופות מעמק בית שאן לערים הגדולות. תקופה ארוכה עבד גם כנהג במפעל 'טיב'. כשהתבגר, היה ל'נהג הבית'. יעקב ידע לנהוג מצוין. את כל השירות למרפאה, למטבח ולכל נזקק עשה באדיבות ובמאור פנים. עשרים שנה שימש כגבאי בבית הכנסת של טירת צבי. החשיב כל פרט בסדרי בית הכנסת. היה זה יעקב שקידם את הכנסת 'כיסאו של אליהו' לבית הכנסת, ומאז, כארבעים שנה נימולים כל בני טירת צבי על הכיסא הזה. היה חשוב ליעקב כי זמירות השבת בחדר האוכל יתנהלו כראוי והוא אף הציע רעיונות לשיפור שייתן מענה נאות לציבור מגוון וגדול בשעת סעודות השבת. בערוב ימיו, הקפיד להשתתף בשיעורי תורה ובשיעורי הרב. יעקב וצביה עם צעירים נוספים חגגו בביתם את חג המימונה, שלא היה מוכר עד אז בטירת צבי, ולא נלאו מלהסביר ולתאר מה היה החג אצל יהודי מרוקו, מה אומרים ומה אוכלים. נזכור את יעקב כאיש משפחה אוהב ומשקיע. משפחה יקרה, עדנה, רותי, רחל יעל, אסף ויניב, נכדים ונכדות. הייתם לנו מופת בקיום מצוות כיבוד אב ואם. קבלו את תנחומינו וזכרו את הדברים החשובים והטובים שלמדתם מהוריכם. יהי זכרו ברוך. יזרעאלה כספי יהודה אילון ז״ל 26.9.1930 נולד: ד בתשרי תרצ״א 24.12.2022 נפטר: א בטבת תשפ״ג עין הנצי״ב שלשה מעגלים שולבו בחייו ובמותו של יהודה: מעגל השבוע – החול והשבת. העבודה הייתה ערך מרכזי בחייו ועד אחרית ימיו היה יהודה איש של עבודה, עבודת החול ועבודת הקודש. בכל מקום שידיו נגעו, היו אתו גם הלב והנשמה וגם אורך הרוח, הדבקות והנאמנות לדרך ולבורא עולם. מעגל החודש וההתחדשות. המאור קטן, הירח, מבטא בדרכו את רוחך. כמו יהודה, בנו הרביעי של יעקב אבינו, שמנהיגותו באה לידי ביטוי בפרשות שנקראו סמוך לפטירתך - מאדם תועה באפלה הוא מוכתר בסופו של דבר למנהיג עם ישראל, מייסד מלכות דוד, שמגלה אחריות, נאמנות, עוצמה ונחישות מול שליט רב עוצמה, וכן הערבות שאותה הפגין בעת צרה כלפי משפחתו. כך גם ראינו אותך, מילד תועה בתקופת השואה הפכת לשותף בהקמת יישוב חדש בשדה טרשים קירח, הקמת משפחה, הקמת את ענף המדגה, את מחסן התערובת ובשנים האחרונות תרמת את חלקך במפעל ועוד. המעגל שלישי - מעגל השנה, שעובר דרך חג החנוכה, ודרך יהודה נוסף, יהודה המכבי. יהודה שסחף עם משפחתו עם שלם לניצחון היהדות על ההתייוונות והרשע ולהקמת מלכות ישראל, והשאיר לנו את חג החנוכה חג המשפחה, איש נר ביתו. כך גם אתה היית לנו ולבני משפחתך כמקור של אור. צאצאיך ינקו מאורך ומאורה של לאה רעייתך, הקמתם משפחה לתפארת, משפחה שממשיכה את מסורת המכבים והיהודים והולכת לאורם. ובנימה אישית, כשאבוא לנחם את המשפחה יחסר לי באופן אישי הכיסא של אסף זכרונו לברכה, בן כיתתי, שבטוח משתתף אתנו בדרכו ביום קשה זה, יהי זכרו ברוך. מי שייכנס לביתנו יתקל בתמונה גדולה על קיר המטבח, תמונה של יהודה כנער צעיר ונאה בבריסל בתקופת השואה, עוזר למשפחה שאצלה הסתתר למכור פירות וירקות בשוק, גם מי שמזהה וגם מי שלא, זוכה לשמוע את סיפור ההצלה המופלא של יהודה ומשפחתו ולהתוודע לכך שאיבדנו איש גדול, חזק ואמיץ, איש משפחה איש אמונה ונאמנות שחי איתנו ולצידנו שנים רבות. יהי זכרו ברוך. שלום בן יוסי רפי פלק ז"ל 15.10.1944 נולד: כח בתשרי תש"ה 10.11.2022 נפטר: טז במרחשוון תשפ"ג קבוצת יבנה רפי אחינו היקר והאהוב, מושא הערצתי מאז ועד היום. כל כך הרבה אור ושמחה הכנסת לחיינו. לחיי. נולדת בכח בתשרי תש"ה, מתנה גדולה שזכו בה אבא ואמא לאחר ציפייה של עשר שנים שבהם הייתה מרים אחותנו בת יחידה. הורינו החלוצים כבר היו בארץ אך מאחור נותרו בני משפחתם שהושמדו על אדמת אירופה. ילד שובב היית, עם ברק בעיניים, מלא שמחת חיים ורב תעלולים. אבא כינה אותך 'לומפ'. בתור האחות הקטנה תמיד חיכיתי שתגיע הביתה מהלימודים או מהצבא, כי מהרגע שנכנסת היה שמח. צחקנו, רבנו והתווכחנו. לא איש של מסגרות היית. בסוף התיכון אבא החליט שעדיף שתלמד מקצוע לחיים, חשמלאי, בן הממשיך את המורשת. עבדת ולמדת במפעלים שונים, בנית בקיבוץ ענף חשמלייה למופת, והכשרת דור צעיר של חשמלאים שהיו בני בית בביתנו. יצרת הווי מיוחד בענף, בדיחות שרק חשמלאים הבינו אותם. בסופו של כל יום היית מגיע לאמא שלנו, סבתא רחל, שעמדה וציפתה לך ליד החלון עד שתבוא. בביתה על השולחן תמיד חיכתה לך עוגה וצלוחית עם לפתן, או כפי שכינו זאת הייקים: 'קומפוד'. שנים 27 החיים שלך נחלקו לשניים: לפני האירוע ואחריו. לפני בבת אחת השתנו חייך. לפני, היית רפי של פריצה החוצה – מרץ נעורים, התלהבות, עבודה קשה, נתינה למען הכלל, פעיל בוועדות השונות. הקמת משפחה גדולה, היית מעורב בין הבריות ואהוב כל כך. זוכרים ולא שוכחים. אחרי האירוע, אחרי הכאב, הייתה התכנסות פנימה, התעמקות, התעסקות בעולם של תורה, דף יומי, ולימוד שישי בישיבת כרם ביבנה. הייתה גם חזרה לאדמה, לגינה, למשפחה, וגם עבודה במסירות רבה בתחנה המטאורולוגית. באותם ימים לא היית לבד. חנה אשתך אהובתך צעדה אתך. הייתם יחד בלב אחד, בעת צרה ובעת שמחה. השלמתם כל הזמן אחד את השני, בשקט בהבנה ללא תלונות. חלוקת התפקידים הייתה ברורה והכל נעשה באהבה. אתה מצטרף עכשיו אל אבא, אמא ומרים. יחד איתם היה מליץ יושר על כולנו מלמעלה, ותנוח על משכבך בשלום. אוהבת מאוד, אחותך שרה, בשם כל המשפחה דבורה קראוס ז״ל 15.3.1928 נולדה: כג באדר תרפ״ח 13.1.2023 נפטרה: כא בטבת תשפ״ג משואות יצחק אמא, נולדת במונקאץ' שבצ'כסלובקיה למשפחה חסידית משכילה. הייתה לך ילדות שמחה, תמימה ומאושרת, עד שהגיע גורשת 16 הצורר הנאצי. אביך נלקח לצבא ההונגרי ולא שב. בגיל לאושוויץ, שם הופרדת ממשפחתך. בדרכך האופטימית, קיבלת החלטה להסתכל קדימה. השריתם בבית אווירת שמחה, הכרת התודה. רק לאחר שנים רבות, בעיקר עם יציאת הנכדים למסעות לפולין, פתחת צוהר קטן לתיאורי העבר. , הגעת למחנה העקורים בגרמניה 18 בסיום המלחמה ואת רק בת והצטרפת לקבוצת 'אחדות ב'' של בני עקיבא, שהכינה עצמה להקמת קיבוץ בארץ ישראל ברוח תורה ועבודה. שם הכרת את אבא, אביגדור ז״ל. שבועיים לפני כ״ט בנובמבר הגעתם לישראל במסגרת 'עלייה ד''. בכל יום עצמאות אמרת: ״זה היום המשמח והמרגש ביותר עבורי״. רציתם להקים יישוב חדש וחיכיתם להחלטת מוסדות הקיבוץ הדתי. עם פרוץ מלחמת השחרור נשלחתם לכמה חודשים לסייע בשדה אליהו. משם עברתם לבסיס אימונים של הפלמ״ח והפכתם ללוחמים גאים המחזיקים נשק! לבסוף נשלחתם להילחם בבארות יצחק שבנגב. לאחר המלחמה נישאתם בבארות יצחק ומשם, בהנחיית הקיבוץ 1952 הדתי, חברתם לחברי כפר עציון ועליתם לניר עציון. ב־ עברתם עם חברים נוספים מקבוצת 'אחדות' למשואות יצחק, שם מצאתם את מקומכם. ניהלת שנים רבות את הספרייה האזורית במרכז שפירא, כיהנת בוועדות שונות: תרבות, חינוך, ובעיקר, בוועדת ספורט וטיולים. ועם התבגרות הדור ייסדת עם צבי דיין ז״ל את ״טיול מסוג אחר״ – לדור המבוגרים. אמא, אהבת ללמוד ולהתעשר בידע עד יומך האחרון. השתתפת בלימודים במרכז הרצוג, בהרצאות במסגרת 'מפגשים', בשיעורים של הרב נהוראי. ברוחך נותרת צעירה, רעננה, סקרנית. הסתובבת עם הקלנועית ברחבי המשק כדי ״להיות בעניינים״. לפני כל הצבעה ביררת עד שקיבלת החלטה מושכלת. מקור הנחמה הגדול שלך היה משפחתך. ב״ה ילדייך, נכדייך ונינייך זכו להיות סביבך. אמא ידעה מאוד להעריך את הטיפול והדאגה למבוגרים במשק. והודתה לקב״ה שהגיעה למשואות. נוחי על משכבך בשלום אמא. היי מליצת יושר על משפחתנו ועל עם ישראל שכה אהבת. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=