shutterstock : צילום עובלג הלעמ ״לכאורה אפשר היה לטעון כלפינו, שבהחלטה להעביר את הניהול לקהילה, כביכול בחרנו כקבוצה שיתופית להסיר אחריות, ואמנם אנחנו לא נדרשים כקיבוץ להשקיע כספים בכל החלק המוניציפלי השוטף של הקהילה מלבד תשלום מיסי הקהילה כמו כל תושב מעלה גלבוע. אך מאידך, הקיבוץ לוקח על עצמו עלויות של חלק מהפרויקטים הקהילתיים. מבני הציבור שהוקמו בהשקעה כספית של הקיבוץ, עברו לשימוש הקהילה, מתוך הבנה שרק כך נוכל לייצר המשכיות למקום הזה שנקרא מעלה גלבוע ולוודא שכולם ירגישו כאן בבית״. איך מתבטא בפועל ההבדל בין חברות לתושבות? ״עיקר ההבדל הוא ב׳סרגל שותפות׳ (בקיבוצים אחרים הוא מכונה ׳רשת ביטחון׳). מדי חודש אנחנו גובים מכל חבר מיסוי מדורג על פי רמת ההכנסה, לטובת מימוש ערכי הליבה שלנו, שהם אבני היסוד הקבועות בתקנון: ערבות הדדית, צמצום פערים והשקעה במגוון משימות לאומיות ואזוריות. המיסוי הוא דיפרנציאלי, כלומר שונה מחבר לחבר, על פי פרמטרים שונים, ויש מעין קופה משותפת שאליה מתקבץ כל המיסוי הנ״ל״. ״מתוך הקופה הזו, כל חבר קיבוץ שיש לו ילד או ילדה בגיל חינוך זוכה לסבסוד לא מבוטל של שכר הלימוד והתשלומים לגיל הרך; מתוך הקופה הזו נגזר תקציב המשימתיות, שמושקע בעשייה חברתית מגוונת; אנו מעניקים לחברי הקיבוץ גם סבסוד לחינוך החברתי, מתוך אמונה שהחינוך הקיבוצי הוא אבן יסוד בהוויה הקהילתית־קיבוצית וברצוננו לחזק אותו. יש גם קרן לשמחות ולאבלות; והסרגל הוא גם מקור למימון ביטוחים – ביטוח בריאות וחלק מהביטוח הסיעודי. השנה, לשמחתנו, ייעדנו חלק מהתקציב של הסרגל לתהליך של חיבור ערכי, שקראנו לו ׳למה לי קיבוץ?׳״ ״עצם ההחלטה להתנהל בדרך של סרגל שותפות, מאפשרת לנו לחוש באופן ממשי, מדי חודש בחודשו, את הסכום המוקצה לסרגל. כל אחד יכול לראות מהו הסכום שהוקצה לסרגל בכל חודש כשורה בתקציב, ולפעמים זו שורה עם נפח משמעותי שיורד לחבר מהשכר החודשי. אין ספק שזה לא תמיד קל, אבל זו ההחלטה שמבוססת על הערכים המשותפים שלנו״. איך נקבע מה כולל סרגל השותפות ומה לא? ״אחת לחמש שנים מוקם צוות שאליו מוזמנים חברי קיבוץ שמעוניינים לקחת חלק. הצוות פותח את מרכיבי הסרגל ודן בכל סעיף וסעיף. אנו משתדלים שהצוות יהיה מורכב ממגוון גילים, ותק וכמובן מגדר. השנה מונה הצוות שישה חברות וחברים שישבו עם ההנהלה הפעילה ולמדו לעומק את הנתונים, דנו בכל סעיף וגם הציעו סעיפים חדשים״. ״המשחק התקציבי שמתקיים כל חמש שנים בתוך הסרגל – פעם מורידים סעיפים מיותרים, ופעם מחזקים ומגדילים תחומים קיימים - מהווה אמירה משמעותית על חשיבותו. ההחלטות מה לכלול בסרגל, למשל, ההחלטה השנה לתת מקום חזק לחינוך החברתי, מלמדת על כך שהחברים מבינים שנדרשת השקעה בתחום זה שחשוב לנו לשמור עליו עבור כל הקהילה״. משפחות 57 ״ועדיין ברור שיהיו חילוקי דעות. יש במעלה גלבוע משפחות סך הכול. לא 170 חברות קיבוץ, בתוך קהילה שמונה לכל אחד ואחת מתאים לחיות בשותפות שכזו. כדי להצטרף לחברות בקיבוץ נדרשת המון אמונה, שצריכה תחזוק וגם חיבור אישי בין החברים. אנו ערים וקשובים לציבור החברים ולכן בנושאים שעולים על הפרק, מתקיימים דיונים ומתקבלות החלטות, בהתאם לרצון החברים ולערכים שעליהם הקיבוץ מושתת. למשל, כדי שמשפחות חזקות כלכלית לא יימנעו מלהצטרף לקיבוץ, הוחלט בשנים האחרונות לקיים מנגנון של אחוז מהמיסוי בסוף שנה מתוך הרווחים של ענפי 70 החזר של כ־ המשק, אם הם אכן מרוויחים. כך יוצא שמשפחות שהמיסוי החודשי שלהן מאוד גבוה עקב שכר משפחתי גבוה, מקבלות החזר, אם ענפי המשק יכולים לשאת את המיסוי מתוך הרווחים״. איך נראית המשימתיות בסרגל? ״אנו מקציבים סכום נכבד מתוך הסרגל למטרות של משימתיות. מדי שנה יוצא קול קורא לציבור, חברים ותושבים, להציע הצעות למשימות וליוזמות, אם בסביבה הגאוגרפית שלנו ואם משימות בשיתוף תנועת הקיבוץ הדתי. העקרונות המרכזיים הם יצירת חיבורים בין קהילות - לא תרומה או צדקה, אלא נתינה שיש בה מעורבות של כמה שיותר אנשים מתוך הקהילה, משימה שעשויה להיות לה השפעה משמעותית, וכן הלאה. השנה, לדוגמה, חלק מתקציב המשימתיות מושקע בקהילת בני המנשה שמתגוררת בבית שאן. יש לנו נציגות ממעלה גלבוע שמפעילות את המועדונית, ומתנדבים שמעבירים סדנאות. עד כה, כשלושים אנשים ונשים מתוך הקהילה היו מעורבים בפעילות זו, אם באופן חד פעמי או יותר״. ״אפיק נוסף של התקציב הושקע ביוזמה למפגשים משותפים בין נשות הקהילה לבין ׳בית מיכל׳ במלכישוע, מרכז שיקום למכורים ומכורות. גם במפגשים אלו מוזמנים כולם לקחת חלק וליזום. אנחנו תומכים גם בפעילות שנעשית במרכז הקליטה בבית אלפא הסמוכה, שבו מתגוררים עולים מאתיופיה. הצוות מקיים פעילויות קהילתיות עם הנוער ועם המשפחות״. ״לכל פעילות כזו יש מוביל פרויקט, שמלווה על יד ועדת משימתיות. הפעילות מתוקצבת בהתאם להגשת הבקשה ולאישור האסיפה, ובמהלך כל השנה אפשר להמשיך ולהגיש בקשות. חלק מהיזמים מקבלים אפילו תמורה צנועה על השקעתם״. אילו סעיפים נוספים יש בסרגל? ״שורה נוספת בסרגל מוקדשת לקליטה לחברות. התקציב מנוצל בשנה זו כאמור לתהליך בירור משותף שקראנו לו ׳למה לי קיבוץ?׳ ושנועד לברר באופן עמוק ומשותף מה הם הערכים המשותפים שלנו, האם יש צורך לסמן יעדים חדשים או לוותר על מה שלא רלוונטי בעיני החברים, בהתאם למציאות המשתנה. יש צוות שקם לטובת העניין והכין תכנית למפגשים שעוסקים באבני היסוד שלנו כחברי קיבוץ״. ״הדלת לכניסה לחברות פתוחה בפני כל תושבי מעלה גלבוע, ובכל תקופה יש משפחות שמצטרפות, אבל לא במסה. אנחנו מודעים לכך שזו צורת חיים שאיננה מתאימה לכל אחד, וחיים עם זה בשלום. חשוב לנו לבדוק את עצמנו מדי פעם ולדבר עם הציבור שלנו, כדי לוודא שמי שכבר הצטרף, יוכל להשפיע ולהתחבר. ברור לנו שהבחירה להצטרף לקיבוץ משרתת את עולם הערכים של אנשים רבים, וגם אם אין לזה ביטוי מעשי ביומיום, עצם השייכות לקבוצה, לתנועה, לרעיון של הקיבוץ הדתי, שמה אותנו באופן מובנה במקום של שייכות ושל משמעות. קל להתנהל כך יותר כשאתה כחלק מציבור ולא כשאתה יחיד״. ״אין ספק שאנשים רבים פועלים בעולם בצורה מעוררת השתאות, אבל גאוות היחידה של חברי הקיבוץ זו הידיעה שהם חלק ממשהו גדול, חלק מקיבוץ ומתנועה שיש לה ערכים מובילים, ולכן הם מוכנים לשלם את המחיר״. היחסים בין הקיבוץ לקהילה במעלה גלבוע ידעו מהמורות רבות במהלך השנים. איך מתמודדים עם זה? ״זה מורכב ולא תמיד פשוט אבל יש בנו מוכנות לשלם את המחיר. אנחנו לא נבהלים מהמורכבות, לא בורחים ממנה. במדינה שלנו שעברה מתפיסה סוציאלית לתפיסה קפיטליסטית, יחד עם היתרונות של השינוי קרו גם הרבה דברים לא טובים, שלקהילה קיבוצית יש יותר כוח למנוע אותם בתוכה פנימה. למשל הפערים המטורפים בשכר, תחושת הניכור, ועוד. אנחנו התאמנו את עצמנו למציאות של הפרטה אבל כבר בשלב די מוקדם ראינו עדיין את הסיפור השיתופי הסוציאליסטי כמשהו שניתן בהחלט לקחת ממנו את הטוב ולוותר על מה שלא. המודל שלנו מאפשר זכות בחירה מצד אחד, ומצד שני משמר את השותפות והערבות – ובעיניי, זו המשמעות של חברה שיתופית. היכולת לעשות יחד דברים גדולים״. ״ביומיום, המשמעות היא שקבוצה גדולה של אנשים מוכנה לעזור זה לזה במנגנון מובנה, וזה בהחלט נותן מענה טוב לרצון לשמר את הערבות ההדדית ואת הערכים שאנחנו מאמינים בהם. העובדה שוועדת פר״ח, שיש לה תקציבים לסיוע עבור מי שזקוקים לזה, לא התבקשה כמעט לפעולה השנה, מעידה על כך שלמרות המנגנון המאפשר זאת, חשוב לאנשים בקיבוץ להסתדר בכוחות עצמם. וזה מעיד גם על רמת אמון מאוד גבוהה וגם על כך שרמת השותפות הגבוהה לא מייצרת פרזיטיות - בניגוד לפורמט השיתופי הקלאסי שזה היה אחד מהקשיים שהוא יצר״. ״חשוב לי להוסיף שברמה האישית כולם כאן חברים של כולם. יצרנו כאן קהילה מדהימה ומיוחדת. אין בהתנהלות היומיומית שלנו שום הבדל בין חבר קיבוץ לתושב, כולנו שותפים בהכול, והמטרה המשותפת היא ליצור קהילה אחת שיש בה עשייה, שיש בה טוב, שיודעת לדבר על דברים גם כשהם לא פשוטים, ששמה דגש על עזרה הדדית, סובלנות למגוון דעות, ופתיחות מיוחדת שמאפשרת לכל אחד את החופש לפעול על פי אמונתו ורצונו מבלי לפגוע באחר, ועל זה יש לנו הרבה במה להתגאות״. ״הכניסה לחברות בקיבוץ, שפתוחה בפני כל תושב, לא מתאימה לכל אחד, וזאת משום שהשותפות שאנו מקיימים היא ברמה מאוד גבוהה. זה היה חלק מהדנ״א של הקיבוץ מאז ומתמיד. מעלה גלבוע תמיד התאפיינה ברצון ובנכונות לקיים ערבות הדדית גבוהה, ולא ראינו סיבה לוותר על כך רק בשל ההפרטה״ מרחבי עשייה 20 )2( 800 | עמודים 21 ניסן תשפ"ג
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=