41 לזכרם טבת תשפ"ו אירית רון ז״ 17.6.1952 • נולדה: כ״ד בסיוון תשי"ב 29.9.2025 • נפטרה: ז׳ בתשרי תשפ"ו מ ואות יצ ק אירית אחותנו האהובה. חמישה חדשים ארוכים וכואבים ליווינו אותך במאבק - והפסדנו. הפסדנו את אירית, שהייתה כל כך מיוחדת בדרכה, אוהבת אנשים, שוחרת תרבות, אמנות, קולנוע, מוסיקה, ספרות. אהבנו אותה כל כך, היא הייתה האחות הכי טובה שיכולנו לבקש, עם לב ענק, רצון לתת יותר מאשר לקבל ועם יכולת הקשבה מבלי לשפוט ועם המון אמפטיה. הכי הכי אהבה אנשים. מעגל החברות והחברים שעטף אותה היה רחב ורב גילי, צעירים, בוגרים ומבוגרים, שלא לדבר על צבא התלמידים שלמדו אצלה אנגלית, ושמרו איתה על קשר לאורך השנים. בבית החולים התפעלו משטף המבקרים והמבקרות שלא פסק לאורך התקופה הארוכה – הם מעולם לא ראו דבר כזה. והכל בזכותה ובזכות מי שהייתה. אני לא שוכחת כמובן את המריבות, את אי ההסכמות והכעסים שהיו לנו, והיו כאלה. התגברנו על כולם, סלחנו אחת לשנייה והיינו קרובות מאוד, במיוחד בשנים האחרונות. אירית שיתפה אותי בקשיים שלה וביחד ניסינו להתגבר. היא נעזרה כל הזמן גם בחברות הקשובות והמחויבות כשנזקקה להן, והן תמיד היו שם בשבילה. אירית עזבה את העולם לאט לאט, נאחזה בחיים בעיקשות והפתיעה את כולנו בחוזקות שלה, אבל הפתעות תמיד היו חלק מהחיים שלה ושלנו. אז תנוחי בשלום אהובה שלנו - שחררנו אותך, יו ונה י י גומא ז״ 16.3.1943 • נולדה: ט׳ באדר תש״ג 20.10.2025 • נפטרה: כ״ח בתשרי תשפ״ו עין ה צי״ב כשקראתי הבוקר את שירה של זלדה 'העבר מתנועע בתוך ההווה', חשבתי עלייך, נילי. עברך נע בתוכך כל חייך, וההווה שיצרת נשא את עברך באהבה ובזקיפות קומה: ילדות בכפר עציון, נעורים בקבוצת יבנה, ובירושלים בנית את העצמאות שלך, את חייך ואת ייעודך - פסיכולוגית פורצת דרך, שהקימה את המרכז למען הילד בבית שאן בשנות השבעים. את הבנת שהנפש היא מכלול; ראית את הילד כולו – את גופו ואת נפשו, וראית גם את הצדדים הבריאים שבו. לימדת הורים ומטפלים להפוך קושי לכוח, כפי שעשית גם את חייך. רצית לראות דברים שעולים וצומחים. ונראה שלא בכדי אהבת לטפח את גינתך ואת העציצים הרבים. אהבת יופי וראית אותו תמיד בכל מטופלייך ובמשפחתך. וכעת הותרת יופי בכל מי שהיה איתך בקשר. יהי זכרך ברוך. רח רן רמה ד ית מורן ז״ 11.11.1982 • נולדה: כה בחשוון תשמ״ג 19.8.2025 • נפטרה: כה באב תשפ״ה טירת צבי רמה אהובה שלנו, רק לפני שלושה שבועות דיברת עם הילדים בטלפון מבית החולים ואז הכול קרס במהירות נוראה. אבל למרות שהכול קרה כל כך מהר, דייקת כמו תמיד עם הזמן: לא בחום של שבוע שעבר, לא בשבוע היערכות כשכולם כבר בחופש ולא יהיו מסגרות, ובגלל שלפני הכול את האמא הכי מסורה שיש, אפילו חיכית שכמעט יסתיים החופש והילדים יסיימו את הקייטנות, ונתת לנו קצת זמן להיפרד ולעכל. גם אחרי הניתוח, כשעדיין היית מעורפלת, שמעת אותי במקרה מדבר עם דבי. מיד קפצת תוך כדי השיחה והזכרת שעומרי צריך בגד ים כי הם הולכים לבריכה. כששאלתי אותך איך יכול להיות שעם כל הבלבול והניתוח את עדיין זוכרת את הלו״ז של הילדים, אמרת לי בפשטות: ״כי הם תמיד איתי בכל מצב!״ נוחי בשלום ודעי שהשארת מאחורייך משפחה נהדרת, אהובה ומסורה. ברור לי מעל לכל ספק, שאת תמיד תלווי אותנו בכל מקום שאליו נלך. אנחנו נסתדר. נמשיך לטייל, ליהנות ולחיות כמו שאני יודע שהיית רוצה שנעשה. אוהבים אותך תמיד, אהובה שלנו. גיור ורן להספדים המלאים היכנסו לאתר התנועה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=