32 )3( 806 | עמודים אתמול נפרדתי מנתי. כבר תקופה שאני מנסה להבין מה עובר על בנאדם שמודיעים לו שאדם קרוב אליו נהרג. חוויתי את זה פעמיים בחודשיים האחרונים. בהתחלה זה הלם, חוסר אמון, מידע שמסרב לרדת בגרון. ואז מגיע צער. צער על הפספוס, צער על חיים מפוארים שנגדעו, צער על דברים שלא אמרת, על רגעים שלא ניצלת, על אהבה שלא ביטאת, על סכסוכים שלא פתרת... על זה שעולם שלם של צבע ואישיות שהיה חלק מהחיים שלך, כבר לא. ובשלב הזה לדעתי יש פיצול. פיצול שמקורו בתפיסת חיים. יש אנשים שהחלל והאַין, מציפים בהם הכול והם מלאי עצב וחרטה על כך שהסיפור היה כזה מלכתחילה. כמו בשיר של כנסיית השכל, ״אם יקרה לך משהו, אין לי טעם לחיים, אין לי טעם למחר״. כי המחיר האישי הכבד שאני משלם, לא שווה את מה שהיה לפניו. כי אין שום דבר בעולם שמצדיק מחיר כזה. ולכן, כשאני נפרד מחייל שיוצא לקרב, כל מה שאומר לו זה ״שמור על עצמך״, או ״אל תהיה גיבור״, וכל מה שאני אגיד זה כמה אנחנו מחכים שהמלחמה תיגמר, והעיקר שכולם יחזרו בשלום. אבל יש גם תפיסה אחרת. תפיסה שמקורה באמונה שורשית שיש לעולם ולמציאות כיוון ומגמה. ושיש ערכים וגודל במציאות שעולים בערכם על חיינו הפרטיים. הבנה שאנחנו חלק מסיפור מפואר, שלא התחיל בנו ולא ייגמר בנו. והכרה בכך שיש לנו כל כך הרבה אנשים גדולים בעם, שיוצאים בראש מורם ובעיניים פקוחות, שמים את חייהם הפרטיים בצד בשביל גודל אחר. הבנה שחיים אינם חיים אם הם אינם מוסריים ובעלי משמעות גדולה יותר מנוחות ורווחה פרטית. אין עוד עַם בעולם שמקדש את החיים, את ההקרבה למען הכלל, את החסד ואת היציאה מעצמך, כמו עַם ישראל. ולכן, עם הזמן, לאט לאט, הרגש הבא שמציף אותי על אותו אדם קרוב שאיננו - הוא גאווה. גאווה על כך שאני חלק מהעם הזה, שזכיתי להכיר אנשים גדולים כאלה, שיש סיבה טובה שבשבילה הם מסרו הכול. והסיבה הזאת מחייבת גם אותי. אין לנו זכות לחיות חיים שאינם חיים גדולים. העולם מלא באנשים שבאים לקבל ממנו, וצמא לאנשים שרוצים רק לתת. אנשים שכוחות חייהם מושקעים בקידום המציאות. בלהצדיק את ההקרבה של עמנו לאורך הדורות. בלדאוג שהעם שלנו יחיה חיים גדולים. יש לנו הרבה עבודה. זו בשבילי הצוואה של נתי, והיא נחמתי. סטטוס יים גדו ים @ ייל גלז אין ו זכות יות יים אי ם יים גדו ים. העו ם מ א בא ים באים קב ממ ו, וצמא א ים רוצים רק תת. א ים כו ות ייהם מו קעים בקידום המציאות. עמ ו ב הצדיק את ההקרבה אורך הדורות. ב דאוג העם ו י יה יים גדו ים , מעין הנצי״ב. השתחרר לאחרונה 23 , בןאיי גזר מסיירת צנחנים. מתחילת המלחמה נלחם עם הצוות שלו ועם חייליו בדרום הארץ וצפונה, עוסק בחינוך וביצירת שיח ציוני לאומי מאחד בעקבות הפילוג שקדם למלחמה. היום מדריך טיולים ב'מסע ישראלי', לומד תורה בבית מדרש בבית שאן ושותף בפרויקטים חברתיים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=