30 )3( 806 | עמודים ״אעירה שחר״: היום שאחרי המלחמה היּום ְׁשַאֵחָרי או קיי, בואו נודה. קשה היום להגיד את שתי המילים האלו בלי להרגיש את ההקשר המתלווה אליהן, הקשר שנוצר לפני שנתיים ונשאר טעון, מדאיג ומעיק. אבל בהתאם למסורת של מדורנו, נאתגר את עצמנו למצוא זווית אחרת גם לצמד המילים הללו. אלא שלשם כך, נצטרך לחזור אחורה בזמן - ללהט של חודשי הקיץ. ונתחיל דווקא ביום שלפני - כלומר יום לפני שהנכדים מגיעים לביקור הקיצי המיוחל - קייטנת הסבים. בחודש אוגוסט האימתני נטול המסגרות אנחנו יושבים על משבצת זמן קריטית להישרדות ההורים. ומה יכול להיות מהנה יותר מאשר כמה ימים נטו נכדים? אנחנו מקבלים הנחיות מההורים (לא אוהב, כן אוהב, אל תקשיבי אם הוא אומר שבבית הוא מתקלח רק פעם בשבועיים, אל תשכחי, אל תוותרי), רושמים ומתכננים. אני עוברת שוב על הלו״ז שמנסה ללהטט בין גילאים, רצונות, העדפות, תופעת הגמאני בין אחים, ומבררת לעצמי איפה הקו המחבר בין כיף לצעירים והתקף לב לסבתות (סבים יותר עמידים, גיליתי). אני מנסה לאזן בין שיקולים של תזונה בריאה (אני לא אוכל ירקות. אז מה אתה אוהב לאכול? ביסלי), לבין כניעה לגעגועים על טהרת הקלוריות הריקות. שוב עושה סקירה של הסדרי השינה, פותחת מיטות מתקפלות, שולפת מזרונים, מסדרת לול ומחפשת שמיכות עם ניקוד גבוה במדד הפינוק. אינוונטר: הדברים שתמיד לא מוצאים כשהם נחוצים - מוצצים, חיתולים, מברשות שיניים בגודל מיני (המצרך שתמיד נשכח בבית) משחת שיניים בטעם מסטיק שאני לא מבינה איך בכוחה להסיג בקטריות, שלא לדבר על הטעם, כובעים, קרם הגנה, וערימת הארנבות־פילים־כלבים־ דובים וקופים לשינה. מנסה לעשות היררכיה בין המטרייה של אבא ותירס חם בהוצאה קשיחה ומבצע קהיר. 7 לבין הארי פוטר הילוך מהיר קדימה לנושא שלנו: היום שאחרי. אני מגלה בעצמי שרירים שלא ידעתי שהיו קיימים. יש לי יכולות שלא הייתי מודעת לקיומם - אני מסוגלת לעשות שפגט - כל מה שצריך זה לדרוך בלילה על כבאית שהתחבאה ליד שעות בלילה נראית בעיניי 8-6 המיטה. ההמלצה לישון מוגזמת מכל בחינה - מי צריך יותר מארבע שעות רצוף? בימים האחרונים עקרונות שנקבעו בעבר במסמרות כעמודי תווך של הורות יצאו מהחלון: מצחצחים שיניים פעמיים ביום. לא אוכלים יותר מחטיף אחד. זמן צפייה במסך מוגבל לחצי שעה. כל אחד אוכל לפחות ירק וחלבון לפני קינוח. אצלנו שותים רק מים. מורחים קרם הגנה כל שעה. לא מעירים מבוגר ישן שעשה משמרת לילה. מציירים רק על נייר (כלומר אין צורך לקשט גם את הקיר). כל אחד מסדר בבוקר את המיטה שלו. את בגדי הים תולים על החבל בחוץ, כדי שלא נמצא אותם מצחינים אחרי שבוע בתוך שקית). כדאי לא לתקוע אצבעות (עם צבעי ידיים) בתוך העוגה של כולם. יש כף חלוקה ויש להשתמש בה. ביום שאחרי אני יושבת על הכורסה, וחושבת על שקט. כשנאלמים קולות הצהלה והצחוק, בכי של ריב ושמחת ההתפייסות, צעדים קטנים שמתגנבים אליך עם שחר כדי לבדוק אם את ערה, כשהסתיימו הסבבים של נשיקה לילה טוב וחיבוק, צריך להתרגל למעבר אל מה שהיה לפני ההמולה והסער. ואז יש לנו עד אוגוסט הבא.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=