2 )3( 806 | עמודים תפילתו זו של נעים זמירות ישראל נכתבה מתוך סערת בריחה ומלחמה, ומסתיימת בדימוי של הֶערת השחר על ידי נֵבל וכינור. תפילה שהחלה בחשכת המערה, מגיעה לשיאה בהבאה אקטיבית של אור. דימוי נפלא זה נבחר להיות ההשראה לגיליון זה. בתהליכי סיומה של מלחמה ארוכה אנו לוקחים בידינו נֵבל וכינור ומעירים את השחר, ובתוך כך שואלים - מה יביאו עימם ימים אלה? מה נביא אנו לתוכם? במבט ממעוף הציפור על קהילות התנועה, אנו חשים עדיין את עוצמת הטלטלה שעברנו כולנו. בראש ובראשונה קיבוצינו בנגב המערבי, עלומים וסעד, אשר רק כעת אנו מתחילים להבין את גודל ועוצמת סיפור הגבורה של עלומים, את עמידתה של סעד, ואת מקומן בתמונה הכללית של החורבן, הטבח והמלחמה הנוראה. מסע שיבתן של קהילות אלה הביתה הוא מסע ארוך ולא פשוט, ועם זאת הוא מרחיב לב – הבתים הומים מתינוקות, השדות צומחים, הקהילות מתרחבות, ותפקידן המקומי, האזורי והלאומי של סעד ועלומים, יחד עם כל קהילות העוטף, מקבל משמעות גדולה. עם שיבת החטופים החיים, הסכמות הפסקת הלחימה, השבת מרבית החללים מלבד רן גואילי הי״ד שאנו מצפים להשבתו, ושיבת משרתי המילואים לאזרחות, מתחדדת גם הידיעה שאתגר החיים בעוטף יהיה מעתה ואילך אתגר גדול. לצד זה, עשרים ושלוש קהילות התנועה והמשפחות שבהן נשאו בגבורה את נטל השירות, את מחירי המלחמה, אך גם התוודעו לעוצמות הרבות שהתגלו בתוכן. מחיר המלחמה עוד ימשיך ללוות אותנו שנים קדימה, וברור שעדיין חסר לנו המרחק ההיסטורי הנדרש להבנת מלוא משמעותו. יחד עם זאת אנו מודעים להיקף הגדול יחסית של משפחות השכול ושל פצועי המלחמה בתוכנו, ובוודאי של משרתי המילואים (יותר מאלף [!] משפחות מילואים קיבלו את חיבוק התנועה בערב שמחת תורה). נדמה שקהילותינו, ביחד עם כל עם ישראל, מסדירות כעת נשימה, מרימות ראשן, ותוהות, מה הצעד הבא? הדר גולדין הי״ד לימד את החברה הישראלית כי הבחירה בידינו: ״בחיים יש לך שתי אפשרויות: להתעסק בעצמך או לעשות דברים גדולים״ - האם אנחנו נשכיל לעשות דברים גדולים? אנחנו עומדים על סף היום שאחרי. זוהי העת התובעת מאיתנו גם בניין פנימי וגם בניין כללי, והעת דוחקת. התמהמהות ברגע ה'פרידה' מעולם האסון (כמו לוט הבורח מסדום), לא תסייע בהצלה ובצמיחה הנחוצה כל כך! האיומים האחרונים על החקלאות החליפו בבת אחת את ההתרפקות הנוסטלגית על 'עד התלם האחרון', על ההתגייסות המרגשת של העם לסייע בקטיף, בשתילה ובחליבה. סביבנו כבר מרים ראש השיח המקטב הזכור לרע מהשישה באוקטובר, והעימותים האופייניים לשנת בחירות כבר כאן במלוא עוצמתם. עלינו להיות פעילים בהשמעת קולנו ודרכנו, דרך תורה ועבודה, מבסיס משנתנו הערכית שקוראת לבניית חברה שלמה ומתוקנת, לכינון ברית ציונית דתית מחייבת כלפי העם, התורה והארץ. ואם יורשה לי להוסיף, במיוחד בעת הזו - דרך של דיבור ומעשה בהתיישבות ובחקלאות, בתורה ובעבודה. דבר המזכ״לית ֵׁחֵת � ְּׁש � ַּחַ ַאַל ת � ל ְַמ ְַנ ֵַּצ ָּע ָָרָה. � ְּמ � ׁאּוּל ַּב � ֵּנֵי ָׁש � ָר ְחֹו ִמְִּפ ָּב � ּם ְּב � ְָדִָוִד ִמְִכָת ׁי � ּי ְָך ָחָָסָיָה ַנְַפ ְִׁש � ִּנִי ִכ � ִּנִי ֱאֱלֹהִים ָחֵָנ � ָח ֵָנ ָּנ ֶָיָך ֶאְֶחְֶסֶה ַעַדיֲַע הַּוֹּוֹת. � ב ְֵצֵל ְכ ּו . .. ַׁח ַר � � ֶּבֶל ְוְִכִּנֹּו ָאִָעִיָרָה ָּש � ּוָּרָה ְכ ֹדִי ּוָּרָה ֵַּנ תהלים נ״ז ן ה מזכ״לית
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=