19 טבת תשפ"ו ״םתוא קבחל ,םתוא בוהאל ,םתוא תוארל הז ונלש דיקפתה״ ל דתיים ל י ה ה ם ה עובדה לקם קהילה דתית? ״הכללים ברורים להם, הם יודעים שהם נמצאים בדירה שומרת שבת בקהילה דתית, ומכבדים את זה, אבל בתוך החדר הפרטי שלהם, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים״. ״אנחנו מתייחסים אליהם כמו אל הילדים שלנו – כשהם חוזרים הביתה מהצבא הם זקוקים למקום שבו הם יוכלו לשים ראש, מקום עוטף שיפנק אותם, שיקבל אותם כמו שהם. כמו שאני רוצה לפנק את הילדים שלי שחוזרים מהצבא, וכמו שאני מקבלת את הילדים שלי כמו שהם, על הבחירות שיעשו, כך אני גם מתנהלת מול החיילים. ויותר מזה, כשהם רואים שאני מקבלת את הילדים שלי כפי שהם, בלי לשפוט אותם על הבחירות שלהם, הם מקבלים מזה בלי מילים את המסר שגם אותם ואת הבחירות שלהם אני אקבל״. ייה? י ד תף ית ״מעבר לתפקיד שלי כמרכזת של הדירה, שמשמשת עבורם כתובת לכל דבר, כמו אימא, יש לכל חייל משפחה מלווה (אנחנו לא משתמשים במונח 'משפחה מאמצת', כי משפחה יש רק אחת), שאליהן הם הולכים בסעודות ליל שבת, והן אכן מלוות אותם ומגיעות לעודד אותם בכל הטקסים הצבאיים, שולחות חבילות ונמצאות איתן בקשר משפחתי הדוק, גם הרבה אחרי השחרור״. י היילים גיים לים? ״החיילים מגיעים אלינו דרך העמותה, או בשיטת 'חבר מביא חבר'. כדי להצטרף אלינו הם צריכים לעבור קבלה וסינון – ראשית של החיילים בבית, שמתרשמים מהם בתור שותפים לדירה, אחר כך הם עוברים סינון שלי ובדיקה מול גורמים שונים אם הם מתאימים, ואז הם צריכים לעבור גם את ועדת הקבלה של הקיבוץ, כדי למנוע סיטואציות חריגות״. ים י יל ק ת להתהלי ים הם הגי הגהל ה תגדת לגי , ד הם ה ים ל יילים ל ל ד ״רבים מהחיילים מגיעים לצבא לאו דווקא מסיבות אידיאולוגיות – לפעמים כמוצא אחרון, או כי הם רוצים לרכוש מקצוע, ובסך הכול הם מגיעים לצבא עם הרבה אנטי ותחושת ניכור ושוליות חברתית. אבל במסגרת השירות שלהם, ובפרט בשנתיים האחרונות שבהן הם השתתפו במלחמת 'חרבות ברזל', אפשר היה לראות איזה תהליך משמעותי הם עברו בצבא, שמשמש להם ממש 'כור היתוך', שער הכניסה לחברה הישראלית. מעֶמדה של שוליות חברתית וניכור, הם עוברים תהליך של חיבור לחברה הישראלית, מקבלים תחושת שייכות ותחושת ערך, ופועלים מתוך אידיאלים ואמונה בצדקת הדרך. הם רוכשים חברים ממגוון מקומות ומגזרים בארץ, ונקשרים זה לזה ולחברה הישראלית. זה תהליך מאוד מרגש. לפעמים הם גם יוצאים עם מקצוע ביד, שבהחלט יעזור להם בהמשך ההשתלבות״. ״בהקשר זה אני רוצה להזכיר חייל שלנו, דוד מיטלמן הי״ד, של גולני 51 שנפל בשבעה באוקטובר במוצב כיסופים, מגדוד (ראו במסגרת). ״גם ביחס לדת אני מרגישה שהם עוברים תהליך – מיחס של אנטי דת, וראיית העולם בשחור/לבן, הם נחשפים לקהילה דתית שיש בה בית כנסת והיא מוכוונת על ידי ערכים דתיים אך ללא כפייה. דת רכה, מאירת פנים, ולאט לאט הם מתחברים בחזרה לחלקים היפים של המסורת שעליה גדלו, למשל לפיוטים ולמזמורי השבת ולמאכלים המסורתיים. מהסיבה הזאת, כשאני משבצת אותם למשפחות, אני משתדלת להביא בחשבון גם את המסורת המשפחתית – האם שרים בבית פיוטים ספרדיים או זמירות שבת אשכנזיות, שיתחברו למקומות שמזכירים להם את הבית. איך אמר לי מישהו, 'הם לא שונאים את הקב״ה אלא את השליחים שלו בעולם'. עבורם זה תיקון לראות דתיות אחרת״. : ״במסגרת שלנו נמצאים בעיקר כהאמוה כטר חיילים שנפלטו מהחברה החרדית, אשר נמצאים על הרצף הדתי – חלקם כבר הורידו את הכיפה וחלקם עדיין עם כיפה, אבל נמצאים כבר מחוץ לחברה החרדית. כל אחד מהם זקוק למענה אחר״
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=