תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

על ילדות ועל עץ

23/02/2009
עמודים שבט תשס"ט (730) 4
סיפור על ילדות ועל עץ שניטע בט"ו בשבט

פסי מאור
על נטיעות חגיגיות בחצאית

"מחר יום חג!" הכריזה הגננת שלנו, מלכה, ביום חורף אחד. "מחר נחוג את ט"ו בשבט וניטע עצים בחצר הגן!"
חג? לא בכל יום חוגגים חגים וכבר עבר זמן רב למדיי מאז חנוכה... התרגשות גדולה בגן ובמיוחד אצלנו: חברתי רבקה (שיפמן-דובדבן) ואני. נרגשות אנו מתייצבות בבית ודורשות מאמותינו ללבוש מחר את הבגד החגיגי במיוחד התלוי בארון הבגדים שלנו: חצאית השבת!
אל יקל הדבר בעיניכם! בשנות ילדותינו לבשנו חצאיות או שמלות רק בשבת ובודאי לא ביום בו אנו עומדים לנטוע עצים בבוץ שבחצר!
למותר לציין שהרעיון לא מצא חן כלל וכלל בעיני האמהות, אך אנו שבנו והתעקשנו: "רק חצאית!"
וכך נדברו השתיים, אמא שרה ואמא יהודית, להציע לנו הצעת פשרה. לגן נגיע בבגדינו הרגילים כשהחצאית צרורה ועטופה בידינו. כאשר נצא לחצר לנטיעה, נחליף את המכנסיים בחצאית וכאשר נחזור לגן נחליפה שוב.
וכך היה! כאשר רצו הילדים הצוהלים החוצה, הסתגרנו שתינו בשירותי הגן, לבשנו את חצאית השבת ובברכיים חשופות וכחולות מקור יצאנו לנטוע לנו עץ.
היה זה יום קר במיוחד, מאותם ימי חורף אפרוריים וצורבים מקור. אבל נטענו עץ והיינו גאות בהצלחתנו.
העצים שנטענו בחצר הגן זכו לטיפול אוהב גם שנים לאחר שהיינו כבר תלמידות בבית הספר. גננות אחרות וילדים אחרים דאגו להשקותם והעצים גדלו ופרחו בפריחה ורודה מדהימה.
חלפו השנים. צריף הגן המיתולוגי שלנו הזדקן ונעזב ולבסוף פורק. עזובה פשתה בחצר. בתים חדשים נבנו מסביב וחלק מהעצים שלנו נעקרו ואינם.
שני עצים בלבד שרדו מאותה נטיעה. התמזל מזלו של האחד והוא נמצא בפינת גינתו של דוד בן סירא (שאף הוא בן הכיתה שלנו) ועל כן נהנה מהמים שהשקה בהם דוד את גינתו.
ואילו העץ שלנו עמד עזוב ונטוש. איש לא דאג להשקותו וחלק מענפיו נשברו.
בדרכי לצרכניה ואני כבר בוגרת, הייתי עוברת לידו ולבי נחמץ.
"העץ שלי"! המה לבי בצער.
והנה שב והשתנה מזלו של העץ. לימים, הוצבו עמודי תאורה לשכונה החדשה ושונה תוואי השביל. הגננים שתלו שתילים בערוגות שנוצרו ומתחו טפטפות. העץ מצא עצמו לפתע בתוך גינת חמד מטופחת ונהנה מתשומת הלב ובעיקר משפע מים.
קומתו הזדקפה והוא עלה וגבה!
בעוברי לידו, ואני כבר אם לילדים בוגרים, מתרונן בי לבי: "העץ שלי"!
עקשנותן של שתי ילדות קטנות שלא ויתרו ועקשנותו של עץ שרצה להמשיך ולגדול
מספרים את סיפורו של העץ המופלא שלנו. מזל טוב, עץ, ליום הולדתך!
עלה וגדל!

ניר עציון
חסר רכיב