תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

שומרים על עלומים

06/09/2006
עמודים אלול תשס"ו (706) 9
שומרים על עלומים
עלומים חוגגת 40!

"אין ראוי להעמיד פרנס על הציבור אלא מי שנודע במידותיו, עניו ושפל רוח וסבלן, מפני שהוא צריך להתנהג עם הבריות בדרכים משתנים לכמה גוונים, זה בכה וזה בכה, ולהתאהב עם כל אחד מהם כפי מידותיו" רבי מנחם המאירי
הציטוט הזה תלוי על קיר משרדה של דבי מייזל, מזכירת הקיבוץ עלומים. ואין זו רק תפילה לאיש הציבור, אלא זו גם תמונת הקהילה, שהיא ענווה וסבלנית, ויודעת להתנהג עם הבריות בדרכים משתנים לכמה גוונים.


"הי דרומה, הי דרומה...
לעלומים..."
לפני 40 שנה, ביום שהיה ודאי חם כמו בימים האלה, בתאריך י"ט באלול, עלה על הקרקע קיבוץ עלומים, הנקודה הדרומית ביותר בין קיבוצי הקיבוץ הדתי.
"שני גרעיני בני עקיבא התארגנו בהכשרה בסעד והתיישבו על אדמת "נחביר" בשנת תשכ"ו. על אותה אדמה ישבה בארות יצחק כעשרים שנה קודם לכן. מיום עלייתה על הקרקע מתפתחת הקבוצה בהתמדה" כך נכתב על עלומים בחוברת "הקיבוץ הדתי – אתגרים וערכים" שיצאה לאור לפני למעלה מעשור.
מן הצפון הדרמתי לעלומים, להפגש עם החום והצהוב, עוד צומת ועוד אחת והנה אני מגיעה. באמצע המדבר, נווה מדבר ירוק.

מייסדי הקיבוץ, חברי הגרעינים עלומים ואורים, כבר חוגגים שישים. אליהם הצטרפו חברי גרעינים מאנגליה והיום, אומרת לי דבי מייזל, מזכירת הקיבוץ, "הגענו לגיל 40 ואנחנו על פרשת דרכים, פחות תמימים, מתמודדים עם מתבגרים וצריכים להחליט על כיוון".
דבי, במקור מאוסטרליה, בוגרת הכשרה בכפר עציון ועובדת סוציאלית בהכשרתה. בזמן לימודיה באוניברסיטה העברית הכירה קבוצת צעירים מאנגליה וכך הצטרפה לגרעין האנגלי של עלומים, שם גם הכירה את ג'רמי – יחד הקימו את ביתם בעלומים.
"השילוב של חברי גרעינים מהארץ ומחו"ל יצר את האופי של הקיבוץ, שהוא מצד אחד קיבוץ ששייך לזרם השיתופי, אין בו הפרטות והוא מבוסס על חקלאות, אך מאידך יש בו פתיחות ואין 'נוקשות קיבוצית', לא היה כאן וויכוח על טלוויזיות וגם בנושא ההפקדות הלכו לקראת החברים (כלומר, ההפקדות הן בתוך הקיבוץ).
צביקי פורת, מרכז המשק (פעם שלישית), מבני כפר עציון שגדל ב'קיבוץ' גבעת עליה ביפו ואחר כך בכפר פינס ובחר להמשיך את חייו בעלומים, מסביר: "בעלומים שמרנו על השיתופיות לא כאידיאולוגיה צרופה, אלא 'כי זה הצליח לנו'. השמרנות הוכיחה את עצמה. הזהירות וההקפדה הם חלק בלתי נפרד מההוויה שלנו והאנשים בסך הכל מרוצים מן ההצלחה בתחום הכלכלי והחברתי. כמובן שיש כאלו שרוצים שינויים, וחשוב להדגיש שיש אצלנו פתיחות ובתחומי הניהול אין חדירה לתחום הפרט. השכלנו לדלג על מוקשים, ואנחנו לא מחטטים בצלחת של החבר. מצד שני, אנחנו נותנים ביטחון לחבר ומהרגע שהתחלנו לעסוק בחסכון סדרנו לחברים פנסיה ברמה נאותה. השמרנות בשטח היא עובדה, אבל אנחנו בהחלט לא קופאים על השמרים אלא נמצאים בתנועה כל הזמן. אין לנו רצון לייצר מהפכות שיכולות לגרום לנזק אבל תהליכים חשוב שיהיו. ובאופן כללי אפשר להגיד שאנחנו עובדים על פי השכל הישר".

איך חוגגים בעלומים את שנת ה-40?
החלטנו להקדיש את שנת ה-40 לתהליך של בירור ולהגיע להסכמות – מי אנחנו ואיך אנחנו רוצים לראות את עלומים בעוד עשור. לצורך הנעת התהליך חברנו ל'גבים' - מרכז לגישור. נערכו מפגשים ששיאם היה שלושה ימי דיאלוג (שהתקיימו בקיבוץ סעד, בכדי להתנתק מהיום –יום) בימים אלו עלו לדיון כל הנושאים החשובים לחברי עלומים.
וכך סכמו את שלושת ימי הדיאלוג המנחות מטעם 'גבים': "התהליך מהווה הזדמנות אמיתית לבחון, לבדוק, להתלבט ולעצב במשותף את העקרונות וההגדרות שילוו אתכם כחברה רב גילאית המתמודדת עם מציאות משתנה. האתגר הוא ביצירת הסכמות רחבות, הסכמות שתאפשרנה למרבית החברים לחיות אתן בשלום, גם אם אין הן מבטאות את המימוש המלא של העמדות וההשקפות המקוריות של כל אחד ואחת מכם". את מבחר הנושאים רכזה קבוצת עבודה של שלושים איש. שני נושאים מרכזים שעלו על הפרק, היו ההפרטות והקליטה. בנושא ההפרטות – עלומים הוא קיבוץ שיתופי במובן רחב ועמוק מאוד של המילה. כמעט ואין הפרטות (למעט עיתונים) ורוב הציבור גם אינו מעוניין. הנושא השני והחשוב שעומד בימים אלו במוקד הוא הקליטה – קליטה בכלל וקליטת בנים בפרט. נושא הקליטה הוא נושא המשיק לנושאים כמו עבודה ופרנסה, דת ועוד. "התחושה היא" אומרת דבי,
"שבעבר קלטנו מהר מדיי, בלי לתת את הדעת. פעם העבודה הייתה ערך מרכזי, היום נוסף לעבודה הצורך בפרנסה".
מצד החגיגה, התקיימו מספר אירועים במשך השנה. ביום העצמאות ערכנו כנס בנים לכל בני המשק, ובפעם הראשונה התקיימה אצלנו קייטנת נכדים משותפת עם ילדי הקיבוץ (דווח מפורט ב'קו המשווה'). אנחנו גם משיקים אתר אינטרנט מחודש, אך האירוע הגדול יתקיים מיד אחרי החגים, ובמרכזו הצגה עם הבמאי יעקב אמסלם, הזכור לרבים וודאי מאירועי ה-75 לקיבוץ הדתי. אירוע גדול נוסף שעובר לשנה הבאה הוא 'קייטנת החברים'.
וזאת יש לדעת, בקיבוץ עלומים מתקיימת בכל קיץ 'קייטנת חברים', ועדת תרבות מוציאה את החברים בשלושה מחזורים לקייטנה. הקייטנה תורמת לגיבוש החברתי, לעזרה ההדדית ולהידוק הקשר עם הצעירים. דוגמאות? יציאה לחוף דור, שבת בצפת, ספארי וטיול למיטיבי לכת, גם טיול לטורקיה היה לפני מספר שנים. לכבוד שנת ה-40 הוחלט שהקייטנה תצא לחו"ל – אך היציאה נדחתה לשנה הבאה.

מהם הנושאים העומדים במרכז היום בעלומים?
כבר הזכרנו את נושא הקליטה. בעלומים 75 משפחות של חברים בנוסף להם 16 בני משק שנשארו בקיבוץ. יש לנו כמה זוגות במסלול קליטה (שבהם אחד או שני בני הזוג לקראת סוף הלימודים). המשימה העיקרית שלנו היא צמיחה ואנחנו משקיעים אנרגיה – כסף וזמן. יש לנו רכז קליטה בחצי משרה – שמריה מלר, והיעד שלנו הוא לקלוט שתי משפחות בשנה. יש להדגיש שמדובר במשפחות מבחוץ או מבפנים, כלומר בני משק.
נושא נוסף חשוב, הוא נושא הדיור. הרבה שנים הייתה כאן מצוקת דיור. לפני 4 שנים התחלנו בתהליכי שיפוץ והרחבת הדירות ל- 100 ממ"ר. הורחבו כבר 22 דירות בשני שלבים. בשלב השלישי החלטנו לבנות בתים חדשים במקום לשפץ וכרגע יש בתכנון כ- 30 יחידות בשני שלבים. נושא הדיור הוא בהחלט נושא שיוצר גם מחלוקות כמו בכל מקום, והתקווה היא שבסופו של דבר לכולם ירווח. ובנושא ההפרטה – ישנם שינויים, הופרט העיתון ובודקים מהלך של הפרטת החשמל. החלטנו לא לגעת בהפרטת המזון כיוון שלכך יש השלכות חברתיות.

ממה מתפרנסים בעלומים?
את התשובה המפורטת מספק צביקי פורת:
עלומים נמצאת במצב כלכלי טוב ויציב, ועיקר ההכנסות מגיעות מתחום החקלאות.
המלכה הבלתי מעורערת, ענף הדגל שלנו, היא ללא ספק "גידולי שדה". בנוסף יש לנו מטע אבוקדו טוב וגם קצת חוחובה (לתעשיית הקרמים).
ענפי בעלי חיים – רפת ולול (פטם) ברמה מקצועית וכלכלית טובה מאוד.
בתחום התעשייתי ישנם כמה ענפי חרושת – ב'שלח-מערכות' מייצרים מערכות שינוע לבתי אריזה בחקלאות ובתעשיה ובנוסף משווקים מכונות מיון ואריזה שמגיעות מחו"ל. המוסך שלנו נותן שירות גם לצי הרכבים והטרקטורים של הקיבוץ אך בעיקרו הוא בנוי על עבודות חוץ והוא מוסך מורשה של חברת ג'ון דיר. עוד פיתוח שלנו הוא 'עלוטק – גלטק' זוהי חברה שנותנת שירותים של פתרונות תכנוניים למפעלים בתחום הבקרה והתוכנה. 'עלוטק' נכנסה לשותפות עם מפעל בצפון - 'גלטק', והיום היא נותנת שירותים לחברות גדולות (כמו 'אינטל' ו'עלבד') בכל הארץ.
בעלומים מערך מיון, בית אריזה וחדרי קירור לגידולי הבטטות, הגזר ותפו"א ואנחנו נותנים גם שירותי חוץ בתחום זה.
במסגרת חיפושי תעסוקה לחברים מתבגרים נכנסנו לשותפות במפעל תכשיטים קטן שנמצא בתהליכי צמיחה, התמחות והתמקצעות. המפעל ממוקם כרגע באשקלון ועובדים בו, בינתיים, 4 חברות ועוד חבר בהיקפי משרה שונים. בעתיד אנחנו מקווים להעביר את המפעל לעלומים ומקווים שיהפוך למפעל כלכלי טוב בנוסף לחשיבות התעסוקתית.
באופן עקרוני, אני חושב שלא צריך להקים מפעל מיוחד כפתרון תעסוקתי למבוגרים, אלא לפתח מערכות נוספות שיוכלו לאפשר לחברים המבוגרים להשתלב בהן.

איך אפשר להתבסס על חקלאות ולהיות במצב טוב?
את חלקה הגדול של ההצלחה אני זוקף להצטברות הידע שהוא תוצאה של התמדה. בעלומים יש חברים שעובדים 40 שנה באותו הענף. כתוצאה מכך ישנה יציבות וניהול טוב. ההון האנושי הוא תרומה רבה לענפים. הענפים בעלומים התפתחו דרך החברים שעבדו בהם, כך לדוגמא המוסך שהפך לנותן שירותים החוצה, המסגריה שהפכה ל"שלח-מערכות", ו'עלוטק-גלטק' שהיה חלק משלח מערכות ויצא לדרך עצמאית. דרך אגב, אני חושב שזה נכון גם בענף החינוך, שבו לרוב יש תחלופה גדולה וחשוב שיראו בחינוך גם "ענף" ולא ועדה מתחלפת. אחת מהדאגות שלנו היא לראות שיש לנו דור המשך גם בחקלאות ואנחנו עושים מאמצים להקים אותו, בשנתיים האחרונות אנחנו רואים פרי מסוים למאמצינו.
בנוסף לחקלאים יש לנו כמובן גם עובדי חוץ בעלי מקצועות חופשיים.
בנושא הכלכלי חשוב לי להזכיר את תרומתו של יעקב גדיש ז"ל, שרבים ממרכזי המשק שלנו היו סמוכים על שולחנו וממנו למדנו רבות.


ולסיום, איך אפשר בלי – המצב הביטחוני?
דבי: "בימים אלו התחילו למגן את הפעוטונים והגנים, המיגון מכוער למדיי וגם פוגע בנוי (שהוא נושא לכתבה בפני עצמה). בבתים החדשים ישנם חדרי ביטחון.
אנחנו מבינים שנצטרך להתמודד עם המצב הזה הרבה שנים, והוא לא יפתר ברגע.
טוב – או לא טוב – התרגלנו ל'רעשים' ".
ואכן, בסיור בעלומים בתוך הירוק, אחרי רעם התותחים השלישי, גם אזני מתחילות 'להתרגל'. ויחד עם הרעם הרביעי, אני מקבלת הודעה שבאזור הגלבוע נחתו טילים ארוכי טווח.



חסר רכיב