חסר רכיב

שטרומר קלמן ז"ל

שטרומר קלמן ז``ל
י"ב בסיוון תרפ"א - ל' בכסלו תש"ף
18/06/1921 - 28/12/2019
קלמן שטרומר ז"ל

משואות יצחק

אבי היקר והאהוב פעל כל חייו בצדק - אהב את הבריות, דיבר מעט, ועשה הרבה. עבד את ה' בכל לבבו, הקפיד במצוות, והיה מבאי בית הכנסת שלוש פעמים ביום, כל עוד עמדו לו כוחותיו. אבא הקפיד ללמוד דף גמרא ופרשת שבוע. ידע הרבה, ומיעט להוכיח זאת.

אבא נולד בעיר לבוב שבפולין למשפחה ציונית-דתית. בשנה שבה פרצה מלחמת העולם השנייה, כאשר מאות אלפי יהודים גורשו מגרמניה, ושמו פעמיהם למזרח, בית הוריו היה פתוח לחברי 'בני עקיבא' ו'השומר הדתי'. כשהבינו הוריו שאם הם רוצים להצילו, עליו להצטרף לאחת הקבוצות שעברה בביתם, הצטרף אבא לקבוצה, שלימים כינו אותה "נערי ורהפטיג". אחרי שנה של תלאות בדרכים לא דרכים, הוא הגיע לארץ ישראל, והשתלב כחניך וכמדריך בכפר הנוער- 'כפר חסידים' - בתחילה הוא היה חניך, ואחר כך גם מדריך.

כאשר התארגנה הקבוצה של הגרעין הצ'כי להקים קיבוץ, אבא הצטרף אליה, ומכאן ואילך צעד עמם, - מטירת צבי, דרך כפר הרא"ה ועד הקמת משואות בגוש עציון. יחד עם החברים הוא נפל בשבי הירדני, ויחד אתם הקים את משואות יצחק במקומה במיקום הנוכחי. אבא אהב את המשק, והיה מסור אליו בכל לבו ונפשו למשואות. הוא לא בחל בשום עבודה, מתוך אמירה ואמר שכל עבודה מכבדת את בעליה. אבא היה מתרגש עד דמעות מההצלחות של משואותהמשק, וכאב את הכישלונותיו, אך האמין שהכול בא מאת מי שאמר "והיה העולם".

אבא הלך לעולמו בגיל 98 שבע ימים. תחילתנו כמשפחה קטנה מאוד - אבא, אמא ובת. והיום אנו מונים כמעט ארבעים נפש! התקופה האחרונה הייתה קשה מאוד. אבא, בדרכו, השלים עם כל גזרה שנחתה עליו. עד ימיו האחרונים נותרו בפיו מילים בודדות, וכששאלתי לשלומו, ענה ב"טוב" רפה. מעולם לא שמעתי אותו מתלונן. כל כאב וכל צרה קיבל בדומייה. למדתי המון על יכולת של התמודדות ועל נשיאת כאב בהשלמה. תודה גדולה לכל מי שטיפל בו במסירות אין קץ, בכבוד ובאהבה, ולרבים מחברי משואות שפקדו את בית הוריי לעתים מזומנות.

לך בשלום אבא יקר ואהוב. ינעמו לך רגבי אדמת משואות שכה אהבת.

בתך, חנה עמירם (מתוך ההספד)
חסר רכיב