מיכאל (מיץ') חפץ ז"ל

נולד: ט' באב תש"ה 
(19.7.1945)

נפטר: כ' סיון תשס"ז 
(6.6.2007)

קבוצת יבנה

דברים שנאמרו בהלוייה

לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ולך אבא ניתנו שמות רבים. חבר, בעל, מחנך, חולם ועוד אלפי כתרים שנקשרו לראשך האהוב. כמו גאות ושפל שתמיד מפתיעים, הרעפת על כולנו גלים ומערבולות של שמחת חיים וחדווה. מעולם לימוד התורה והפלפול ביצעת מעברים לוליניים אל ההנאות הארציות ואל הנפשות שכרוכות בהן. הסתופפת בין כנפי גדולי הדעת ועם זאת ביקשת לחסות בצילם של פשוטי האדם. לב טהור ברא לך אלוקים ורוח חזקה לפעם בו.

בין מחוזות שונים הפלגת בסקרנות, כשאתה אוסף ברשתך עשרות חברים, תלמידים ואוהבים. מעולם לא ביקשת את הילת התורן אך שימשת כעוגן לכולנו. מספסליה של ישיבת "טלעז"  שלפה אותך אמא מונה והתעקשה שתקבל חינוך רחב ב"ישיבה יוניברסיטי". גם כשמצאת מנוח וסיפוק בבית בני עקיבא העולמי, הקפדת לצאת לשליחויות, לתפקידים ולמשימות. מקליבלנד הקרה נשאת את חלום הציונות אל חיקה הלוהט של ארץ ישראל. בחרת לחנך לאורו של רבך, הרב סלובייצ'יק, ובדרכך המיוחדת ניסחת את מהות האור של "רב מיטש". בין שפתיים רבות ואוהבות התגלגל שמך כסמל למסירות לימודית משולבת באהבה אנושית, קבלה ופתיחות. במעיל הג'ינס שלך ובכובע הבייסבול הנצחי קראת תיגר על סבך המשוכות החיצוני,  כשכוונתך - עשייה לשם שמיים ולא פחות חשוב - לשם אדם. 

אבא שלנו, מלא אסמינו במיטב מעלותיך. אנחנו, ילדיך,ואמא אהובת ליבך, נהנינו מחברותך המופלאה. אין הרבה ילדים שזוכים לומר שמעבר להורה אהוב התברכו בחבר אמת.

אבא יקר, אדם של מילה היית, בעברית ובאנגלית, בכיתת הישיבה או מול מסך הפוטבול. הותרת אותנו עם כל כך הרבה מילים וזכרונות שמעתה נצטרך לשזור לבד. "וורט" כמו שלך כבר לא יתנסח לנו, אבל לחישה קטנה של אהבה גדולה אנחנו מקווים שהצלחנו להשמיע. 

רעות חפץ-שוורץ