חגיגות שישים שנה לקיבוץ עין הנצי"ב "ונשיר לך שיר הללויה עם כל הלב וכל הנשמה" ביום זה שלאחר החג, רציתי לומר מילה אישית - לכל אחד ואחת, על הזכות שנתנה לי לפני שנים רבות, להיות אחת מיני רבות , שמתגוררת בעין הנצי"ב, איזו זכות יש לי להיות שותפה לחברה טובה ובריאה, לחברה היודעת לתת כבוד ואהבה ל – מייסדים, חברים, בנים ובנות, נכדים נינים, אך יותר מכל למצטרפים, שבאו לא כבני משק, אלא מתוך בחירה לבנות כאן את ביתם. אמש כשקיבלתי בהתרגשות ענקית את זר הפרחים, ופעם נוספת חשבתי, למה לי, ויש עוד המון שותפים, עמדתי למול הציבור הענק על הדשא, שאני יותר מכל אוהבת בעין הנציב, על הרחבה, וראיתי את ההמון נרגש, שר את המנון מדינת ישראל – והודיתי ליושב במרומים, והלב אמר רק לי – זכית! אז – תודה לכל בית עין הנציב כ – ל – ם ! ואם במהלך השנה, פגעתי, כעסתי, סליחה. לאורך שנת השישים, נגענו ב – "בית" (רשימה חלקית של התכניות) בררנו והקשבנו זה לזה על הבית שהיה, הבית שישנו ועל הבית שאנחנו רוצים שיהיה בעתיד. ברכנו והצדענו בערב הוקרה ובתערוכה לאורך חג הסוכות ,לענפי ה"שרותים" הנותנים לבית . ב"קפה ספרות ועוד" – נגענו ביוצרים על הקבוץ ולמען הקבוץ. שבוע בשיבה טובה – " בית אבי" – פתחנו את השבוע בהצדעה לעובדינו המסורים הבאים בכל יום לעבודה, וכל אחד ואחת וביתם והמסורת המיוחדת שלהם. פרוייקט בית התפוצות – יום מחכים וחשוב, ויצאנו עם עבודת "בית" וממש בימים אלו מתחילים לראות תוצאות. בחג הגבורות לבני הגבורות + נתנו כבוד בערב מכובד ומלא אור ערב לגברים בלבד – מלא צחוק ושמחה ט"ו בשבט חג הקבוצה – לקראת החג צלמנו כל אחד ואחת בביתם , על הספה, במטבח ובפינה אהובה שבה אנו מרגישים בבית... בתמונת ענק המתנוססת (מאז) בכניסה לחדר האוכל. יצאנו ל"סוף שבוע" במקום היפה ביותר בעולם, בעמק בית שאן , במשך שלשה ימים חגגנו, החכמנו, טעמנו , נטענו עצים ועוד... לבית עין הנצי"ב הוענקה הזכות הגדולה לארח את נשיא המדינה מר משה קצב , ואשתו הגב' גילה קצב. יום חג גדול היה לנו – קהילת עין הנצי"ב , ככה סתם באמצע השנה ,בתקופת האביב בין עונה לעונה, קבוץ מתהדר, זוהר, לובש לבן מגיל תינוק ועד קשיש, בנות המדרשה, עובדי המפעל, אולפן הגיור כולם!!! מראה נדיר, לראות את החיוך וההתרגשות היוצאת מהלב! ומעל הכל מודים – על הזכות , על הכבוד שנפל בחלקנו . ערב עם נחום היימן שסיכם את עונת "קפה ספרות" על מורשת הזמר בעמק, ארחנו את המיטב, ומאות מתושבי העמק באו להתארח ולשיר – ערב שהוא מסמך חשוב למורשת הזמר העברי. כנס הבנים – יום העצמאות תשס"ו – יום וחצי שלא ישכח. יש לי סיסמא קבועה – שעל הכל אפשר לשלוט, אך יש דבר אחד שהוא מחוץ לשליטתנו, והוא רק עניין של מזל – אבל הוא הקובע הראשון, האם האירוע יצליח כן או לא! – מזג האוויר, שהיה לטובתנו, בכל שעה ושעה. תודה להינדא, בני ונריה על התיעוד של כל האירוע, כשיגיעו התמונות/הסרטים נודיע! אירוע כזה המורכב מהמון חלקיקים קטנים, מחוייב בצוות לוגיסטי מקצועי מעולה – שירה גואלמן, אליאב, גדליה שירה אביישר וזיו עפרוני הם אלה שניצחו בגדול על האירוע, על כל פרטיו הקטנים והגדולים כאחד – והיו כאלה לאורכו ולרחובו של החג, ואני הרגשתי רגועה – אתם גדולים! לאווירה המיוחדת של לקראת החג, נכנסנו כבר מיום שישי שלפני, דגלים, שלטים, תערוכות, תמונות ועוד ועל כך תודה לאילה, אליאב, גדליה, וילדי המתנ"ס. פאזל האירוח היה מדוקדק , וזאת הודות לשולמית ודינה שרף, שלקחו על עצמם את המשימה המאד רגישה, ועשו אותה נפלא. בטקס יום הזיכרון, התייחדנו עם בנינו שנפלו על הגנת מדינת ישראל, טקס מרגש במיוחד, שעליו ניצחה חיה רייפן בטכס אירחנו בני נוער מארה"ב ,שהגיעו מפולין כקבוצה של "מצעד החיים" נחתו בארץ לכמה ימים כדי להיות ביום הזכרון וביום העצמאות. על הטקס בבית הקברות , ניצחה חיה גדיש (צור) לסיום יום הזכרון התקבצו מכל קצוות הקבוצה מאות, לטכס שהיה מרשים ומכובד, שעליו ניצחו בני ובנות התיכון עם ימימה, תמר וחגי . לאחר הטקס , תפילת החג שיש כאלה המתעקשים ואומרים שבשבילם היה זה שיא- עוצמה, תודה לגבאים ולולח"ד. ארוחת חג כיד המלך במדשאות ובשביל הראשי, והכל נראה כל – כך חגיגי, ויפה – אך מעל הכל טעים, תודה לצוות המטבח על כל ההשקעה לחג. הדלקת משואות שנפתחה בשירתם היפה של אלעד ותהילה, בברכתו של גדעון מנהל הקהילה, בהדלקת משואות , אחרת מיוחדת לא על במה אלא מתוך תמונה , ולפיכך מצאנו לנכון, שזוהי הדרך הטובה, והנכונה להראות שכל אחד הוא אחר אך יותר מכל מיוחד, ולפיכך מצאנו לנכון לתת את האות ל – ראובן מבני הכתה הראשונה ילדי נחלת , לידידיה הנושא בעול הכלכלי, למלכה, חיה ורחל שהגשימו משימה ובנו את ביתן במגדל עוז, לאבנר המשרת בשירות הביטחון בארצות העולם, אך לו זיקה ואהבה מיוחדת לקבוצה, לחדוה ודורון שתורמים לחברה הישראלית , לליטל ולכל החיילים החיילות, ובני השרות הלאומי, ולסיום לימימה – רכזת החינוך, בשם דור ההמשך . ומעל כולם פנינה שעוד פעם הפתיעה בכישרון ענק. לסיום מופע דגלנות בניצוחן של ימימה ורותי שקיבץ בתוכו מבוגרים בני נוער וילדים והיה מרשים מאין כמוהו. לאחר הטקס – לתוך הלילה מסביב לשולחנות עמוסים בכל טוב, כשבחדר האוכל המעוצב ע"י אילה בטוב טעם עם יורם טהר לב ודלית כהנא, שסיפרו ושרו , ועל החגיגה הזו ניצחה תמי גרוס. לילה טוב? – מי אמר, על המדשאות ובבתים התקבצו הכיתות וצחקו, ונזכרו במה שהיה פעם... למחרת בבוקר, לאחר התפילה ארוחת בוקר בבתים, מפגש משפחתי, חשוב ביותר, ואולי מעט קצר. חגיגה ללב ולנשמה, חגיגה לכל גיל בניצוחם של מרים פורייטר ואפרים וישניה שיבואו על הברכה. ואיתם ינאי, ושגית ובני ובנות החטיבה. לראות את משחק הכדור עף, לשמוע את השיחות בבתים, לבקר בביתם של דיני ואהרון, ובביתה של בת שבע אביישר, סיור מסביב לקבוצה, חגית (כהן) עם ההורים והתינוקות, ומיכל (קרניאל) עם הפעוטות פאן דנן, האלבומים שהזכירו את הימים היפים, סרטים מפעם, כתב החידה המיוחד כלכך, שסף המונים לפתור, בבית הקפה, מעגלים של כיתות , ובני משפחה, יושבים ומשוחחים... וכולם רגועים, ושמחים , ושמחים. ולסיום ארוחת צהריים , על ראשינו כובעים, שעליהם מתנוסס הסמל שהוא כבר ממש שלנו, ואיתו אנחנו ממש מרגישים בבית בעיצוב בוצי, ויוצאים לקייטנה... חגית הנהגת, תלי הכרוז, ילדי אב"ג מזמרים – עין הנצי"ב פתחי את שערייך... ולמה לפתוח כלכך טוב לי כאן – אבישג מברכת וכמו תמיד כל מילה פנינה, אלחנן בנה מברך בשם הבנים, גדעון אומר תודה ומגיש פרח, המנון מדינת ישראל ,ואנשי המטעים זורקים סוכריות ולעזרתם מטוס הזורק סוכריות ולא ממש פוגע אבל... האווירה, השמחה, ההתרגשות, עוד רגע, תנו עוד רגע להרגיש את הבית. ומעל כולם – תלי שאין עליו! – כשתלי אומר כולם קשובים, כשתלי מדבר, כולם נרגשים, עין הנצי"ב היא בית בשבילו במלוא מובן המילה. ומעל כולנו ובשביל כולנו בכל שעות היום והלילה – אהרון בניו ונכדיו – תודה לכם אהרון ואביה על ההתמסרות , המקצועיות, על הדאגה על העבודה הקשה, אך יותר מכל על החברות. בכל יום ובחג יש תחושה של ביטחון, ועל כך חגית ממונה ואנחנו עליה סומכים שהכל יעבור בשקט ובביטחה. ולאסנת על התורנויות, פסיפס כמעט בלתי אפשרי, והיא עושה אותו בשקט בצנעה, בלי שנרגיש מאומה... לרותי אילה ורינה, חברות - שותפות פעילות לעשייה, על הדאגה ,על המילה הטובה, ועל הכל! ולסיום אמרנו תודה בין הזיתים של יוסי ואילה, לכל העוזרים הרבים להצלחת השנה שהיתה מקסימה, ובקשנו שנדע לשמר את הטוב והיפה שלה זכתה עין הנצי"ב. ונשיר לכם שיר הללויה עם כל הלב וכל הנשמה! – תודה, תודה אורית נצר