תנועת הקיבוץ הדתי היא איגוד של שש - עשרה קבוצות ציוניות דתיות, ששמו לעצמן מטרה לטפח יחדיו ערכים ולעצב דפוסי חיים לפרט ולכלל ברוח תורה ועבודה, ליטול על עצמן משימות לאומיות ולפעול להגשמתן. בשש - עשרה הקבוצות חיות כ – 8000 נפש. לתנועה ארבעה מוסדות למוד למבוגרים (ראה "מוסדות לימוד"). התנועה נוסדה בשנת תרצ"ה (1935) על ידי קבוצת חלוצים דתיים שעלו שנים אחדות קודם לכן מאירופה. עד הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל בתש"ח הספיקה התנועה להעלות להתיישבות באזורי הספר אחת עשרה קבוצות:
 | טירת צבי – תרצ"ז |
 | שדה אליהו – תרצ"ט |
 | יבנה – תש"א |
 | בארות יצחק – תש"ג |
 | כפר עציון – תש"ג |
 | משואות יצחק – תש"ו |
 | עין הנצי"ב – תש"ו |
 | סעד – תש"ז |
 | עין צורים – תש"ז |
 | כפר דרום – תש"ז |
|
|
חמש מהן חרבו במלחמה, אך שבו ונבנו מחדש במקומות אחרים (בארות יצחק, משואות יצחק, עין צורים, כפר עציון ששמה הוסב לניר עציון, כפר דרום ששמה הוסב לבני דרום). משואות יצחק, בני דרום וניר עציון יצאו מהתנועה כשהפכו למושבים שיתופיים. נוספו לתנועה שמונה קבוצות שנוסדו ברחבי הארץ: (כל התאריכים מציינים את שנת העלייה על הקרקע בנקודת הקבע.)
 | שלוחות - תש"ח |
 | לביא – תש"ט |
 | עלומים – תשכ"ו |
 | כפר עציון - תשכ"ז |
 | מעלה גלבוע – תשכ"ח |
 | ראש צורים – תש"ל |
 | מגדל עוז – תשל"ז |
 | בית רימון – תשל"ט |
 | מירב – תשמ"ב. |
|
|
הרכב האוכלוסיה
לוותיקי הקיבוץ שבאו מאירופה הצטרפו במשך השנים חברים רבים, בעיקר בוגרי תנועת הנוער "בני עקיבא" בארץ ובתפוצות, ועולים אחרים מכל ארצות תבל.
|
|
פרנסה
משקי הקיבוץ הדתי מבוססים על חקלאות, על תעשייה ועל תיירות.
|
|
תפקידים ומשימות
התנועה רואה את עצמה כגשר בין חלקי העם הדתיים והחילוניים. לכן היא לוקחת על עצמה משימות להרבות הבנה ביניהם. למטרה זאת הקימה את "מרכז יעקב הרצוג" ללימודי יהדות, והיא שותפה לפעולות רבות בתחום זה.
|
|
תולדות תנועת הקיבוץ הדתי
על תולדות התנועה ראה "הקיבוץ - תולדות".
|
|