|
בחדש כסלו מתקיימת המועצה השלישית של הקיבוץ הדתי בקב' שדה אליהו. ההחלטות העיקריות נוגעות לגיוס חברים לפעולה ציבורית. נבחרת מזכירות מורחבת בהרכב דלקמן: אונא משה (שדה אליהו), אינטריליגטור דוד (יבנה), אנטמן זאב (עלומים), בלוטשטיין (שמיר) אליעזר (שדה אליהו), בלנקנשטיין יצחק (בארות יצחק), גרינוולד יוסף (שלוחות), הרץ אברהם (יבנה), הרשברג מרדכי (טירת צבי), חמלניק חנוך (כפר עציון), מלר אליהו (טירת צבי), נוימרק צבי (אמונים), פרידמן משה (בארות יצחק), פרנק מרדכי (טירת צבי) קרניאל שלום (כפר עציון) ושיפטן יואל (אמונים). המועצה מטילה על המזכירות לברר את שאלת הקמת בתי כנסת בקבוצות. ליד ישיבת מרכז הרב בירושלים מוקם "הסמינריון התורני של הקבוץ הדתי", הגלגול הראשון של ישיבת הקבוץ הדתי. מסתיימת מלחמת העולם השנייה. נוצר קשר עם שארית הפלטה באירופה. בקבוצות חושבים על דרכים שבהן אפשר יהיה לעזור לבני המשפחות של החברים, ניצולי השואה, שיגיעו לארץ. הגרעין הרומני שקלט עולים נוספים מרומניה, מקים מחנה עבודה ליד כפר חסידים ומקבל את השם "קבוצת מכורה". גרעין "משואות" עובר למחנה עבודה של הסוכנות בגת-רימון שליד פתח-תקוה. במועצה המצומצמת המתקיימת בכפר הנוער הדתי בחודש סיון מחליטים להקים "קרן לעזרת קרובים" ליד קרן הקיבוץ הדתי. שמטרתה לעזור לקרובים של חברי המשקים שיגיעו ארצה, בסידורם הראשון בארץ. כן מחליטה המועצה המצומצמת לקבל את קבוצת "מכורה" למסגרת הקיבוץ הדתי. משה (מופ) כהן - מרכז ועדת המשק. גרעין מילדי טהרן שהתחנך במקוה-ישראל מצטרף לכפר-עציון. הרכב "המזכירות העובדת": חנוך חמלניק (כפר עציון), משה כהן (יבנה), משה פרידמן (בארות יצחק), צבי נוימרק (אמונים) ודב רפל (אמונים). מתחזק שיתוף הפעולה בין הקיבוץ הדתי ותנועת בני עקיבא. חברי הקיבוץ הדתי פעילים הן בהנהלה הארצית של בני-עקיבא והן בסניפים, באמצעות המדריכים הנשלחים ע"י המשקים. מתארגנים "גרעינים קיבוציים" המצטרפים כעבור זמן למשקים קיימים וגם מקימים קבוצות חדשות. דב רפל (אמונים) - מרכז ועדת החינוך. חנוך חמלניק (אחימן) מכפר עציון - מרכז המזכירות ועורך "עלונים". קבוצת משואות עולה להתיישבות ליד כפר עציון. ליישוב ניתן השם "משואות יצחק" על שם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. קבוצת אמונים עולה להתיישבות בעמק בית שאן. הישוב השלישי של הקה"ד בעמק בית שאן נקרא "עין הנצי”ב" (על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין). הקרן הקיימת לישראל ממנה את יהושע ברוכי (טירת צבי) ל"מוכתר" של אזור עמק בית שאן כשתפקידו, בין השאר, לרכז את רכישת הקרקעות בעמק. חברי גרעין ה' של בני עקיבא נכנסים לביריה (מחנה של הפלמ"ח הדתי שנתפס ע"י הצבא הבריטי). גרעין "חירות" מתישב במחנה עבודה ליד כפר אתא. גרעין מיוצאי ארצות האיסלם (מצרים, מרוקו, טוניס, לוב, תורקיה) מקים מחנה עבודה בנתניה בשם "שחר". בטירת צבי מוקם מפעל "טיב" לייצור נקניק ובשר מעושן. בשלב הראשון ממוקם המפעל ב"טירה". אפרים שילה (טירת צבי) יוצא לדרום-מזרח אירופה (בלגרד וסופיה) לארגון העליה ה"בלתי חוקית" של ניצולי השואה, מטעם המוסד לעליה ב'.
שליחי הקיבוץ הדתי, מרדכי וייזר (יבנה), חנוך חמלניק (כפר עציון), יהושע ברוכי (טירת צבי) ואחרים, יוצאים למחנות העקורים במרכז אירופה ובמזרחה, לארגן את "שארית הפלטה" לקראת עלייה לארץ ישראל. ממשלת בריטניה מעבירה את העולים ה"בלתי חוקיים" מהאניות שנתפסו ע"י הצי הבריטי, למחנות בקפריסין. הקיבוץ הדתי משגר שליחים - משה מושקוביץ (משואות-יצחק), מרדכי חיות (יבנה), אברהם יצחק מרחביה (טירת צבי), יוסף וינד (בארות יצחק) ואחרים - למחנות המעפילים בקפריסין, במטרה לסייע למעפילים בארגון חייהם במחנות ולהכין אותם לקראת העלייה לארץ ישראל. "ישיבת הקבוץ הדתי" מתארגנת ליד ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה. משה פרידמן (בארות יצחק) - מרכז המזכירות. שלום קרניאל (כפר עציון) - עורך "עלונים". בחדש מרחשוון מתקיים כנס לעניני חברה בכפר עציון. בחדש סיון עולה קב' עלומים להתישבות בנגב ונותנת ליישוב את השם "סעד". גרעין ביריה עולה להתיישבות בגוש עציון. היישוב מקבל את השם "עין צורים" על שם המעין הנובע בשטחו בין הצורים. קבוצת "נתיבות" המורכבת מבוגרי כפר הנוער הדתי, עולה להתיישבות בכפר דרום ליד עזה. קבוצת שחר עוברת למחנה עבודה ליד כפר אתא, שהתפנה עם פירוקה של קב' חירות. ב-29 בנובמבר מחליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות על חלוקת ארץ-ישראל והקמת מדינה יהודית בחלק מהארץ. מתחילים ה"מאורעות" - התקפות ערבים על יישובים בודדים ועל התחבורה היהודית. שיירה המובילה אספקה ומים לגוש עציון מותקפת ביום כ"ח בכסלו, כששה קילומטרים לפני הפנייה לגוש. בקרב עם התוקפים הערבים נופלים עשרה מנוסעי השיירה, וביניהם שלום קרניאל, שלמה קלפהולץ, שמואל קניגסברג ומנחם ולד מכפר עציון, משה וינברגר ממשואות ורפאל היימן מעין צורים. ישיבת הקיבוץ הדתי עוברת לרחובות, ליד ישיבת הדרום שבראשה עומד הרב צ. י. מלצר. בחדש טבת, קב' אחדות, המורכבת מניצולי השואה מהונגריה מצ'כיה ומפולין, שאליהם הצטרף גרעין נוער מזרחי מהארץ, מקימה מחנה עבודה בראשון-לציון. ביום ו' באדר עומדת טירת צבי בפני התקפה כבדה של "צבא ההצלה הערבי" של קאוקג'י. ההתקפה נהדפת לאחר קרב קשה. גוש עציון במצור. מדי פעם מצליחה שיירה לעבור אל הגוש. הקשר אל הגוש מתקיים גם באמצעות מטוס פייפר הנוחת על מסלול תעופה המאולתר ליד כפר עציון. בחדש שבט משגר מטה ההגנה מחלקה המונה שלושים וחמשה לוחמים כתגבורת לגוש עציון. המחלקה אמורה לעשות את דרכה ברגל מהר-טוב עד משואות-יצחק, בשעות הלילה. הערבים מגלים את המחלקה כשהיא בדרך, ובקרב שהתפתח נופלים כל ל"ה הלוחמים. ביום ד' באייר מסתיים הקרב האחרון על כפר עציון. הלגיון הערבי כובש את הכפר ההרוס, וכמעט כל חברי כפר עציון והלוחמים שהגיעו לעזרתו, נופלים בקרב. משואות יצחק ועין צורים נכנעים ללגיון הערבי וחבריהן מובלים לשבי בעבר הירדן. ביום ה' באייר מכריז דוד בן גוריון, במוזיאון תל-אביב, על הקמת מדינת ישראל. מדינות ערב יוצאות להתקפה על מדינת ישראל. מלחמת השחרור. הצבא המצרי מסתער על בארות-יצחק. במשך חדשיים בקירוב מפגיזים המצרים את היישוב ורוב המבנים נהרסים. ביום ח' בתמוז מנסה כח מצרי גדול לכבוש את היישוב. חברי הקיבוץ מחזיקים מעמד בקרב פנים אל פנים, עד שמגיעה תגבורת של הצבא ובכוחות משותפים נהדפים המצרים. זמן קצר לאחר מכן עוזבים חברי בארות יצחק את יישובם ההרוס ועוברים למושבה הגרמנית הנטושה "וילהלמה" ובקרבתה הם מקימים את יישובם החדש. בחדש סיון, בימי ההפוגה הראשונה, עולה קבוצת מכורה להתישבות בכפר-יעבץ, מושב שנינטש ע"י חבריו עקב התנאים הביטחוניים הקשים. חברי קבוצת כפר-דרום מפנים את יישובם (ביום 8.7.48(, לפי הוראות המטה הכללי של צה"ל, עקב חוסר יכולת להגן על היישוב מפני התקפות הצבא המצרי והמצור הממושך. "הגרעין האנגלי" שהתארגן באנגליה בימי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, המורכב בחלקו מבני נוער שהצליחו לעזוב את גרמניה לפני פרוץ המלחמה, מגיע לארץ ונקלט בקב' יבנה ובקב' עין-הנצי”ב לתקופת הכשרה. קבוצת שלוחות עולה להתישבות בצפון עמק בית שאן. קבוצת שחר עולה להתיישבות ליד גוש-חלב בגליל. משרד הקיבוץ הדתי עובר לדירה שכורה ברחוב גרוזנברג 10, תל-אביב. אליהו מלר (טירת צבי) - מרכז ועדת המשק. מזכירות הקה"ד רוכשת רכב -- ג'יפ ישן מעודפי הצבא הבריטי. הג'יפ מועמד לרשותו של מרכז ועדת המשק. "הגרעין האנגלי" עולה להתישבות בגליל התחתון. לנקודה ניתן השם "לביא" על שם "פונדק לביא" המוזכר בתלמוד. חברי כפר-דרום שפונו מישובם בנגב, מתאחדים עם הגרעין האמריקאי "מורשה" ומתיישבים על אדמות סוקריר ליד קב' יבנה. . בחודש סיון מתקיימת המועצה הרביעית של הקיבוץ הדתי בבניין ישיבת כרם ביבנה. עיקר הדיונים סובבים על דרכו הפוליטית של הקה"ד לקראת הועידה העשירית של הפועל המזרחי. קבוצת לביא מתקבלת כחברה בקיבוץ הדתי. חברי משואות-יצחק שחזרו מהשבי מתיישבים על אדמות סואפיר (שפיר) בדרום. קב' תחיה עולה להתיישבות בחדיד, אזור מודיעין. משה אונא (שדה אליהו) נבחר לכנסת. נחום סטפנסקי (כפר-דרום) - עורך "עלונים".
|
