מבוסס על חוברת בשם זה, מאת צבי וגנר בהוצאת הקיבוץ הדתי
|
|
|
|
קבוצת אריה - מייסדי שדה אליהו
|
|
בתמונה:
"תחבורה" בקבוצת אריה
|
|
קבוצת אריה" המורכבת בחלקה הגדול מבני נוער שעלו מגרמניה ועברו הכשרה בקב' רודגס, עוברת למחנה עבודה בכפר יונה ומשם לחדרה.
|
|
|
טירת צבי - הקיבוץ הראשון במקום הקבע שלו.
|
|
בתמונה:
הבית ב”זרעיא”. הבניין היחיד שהיה במקום
|
|
קבוצה מורכבת מחברי שח"ל, רודגס ויעב"ץ מתיישבת בדרום עמק בית שאן, במסגרת "חומה ומגדל". לנקודה ניתן השם "טירת צבי" (על שם הרב צבי קאלישר).
|
|
|
קבוצת "אמונים" - מייסדי עין הנצי"ב.
|
|
בתמונה:
חתונה ב"אמונים". החתן מתעכב.. ציירה מרים אשר
|
|
שלוש חברות נוער, מרודגס, משדה יעקב וממפרץ חיפה מתארגנות לקבוצה בשם "אמונים" ליד ראשון לציון.
|
|
בתמונה:
טירת צבי מותקפת ע"י פורעים ערבים מאורגנים המצליחים להגיע עד לחומה.
|
|
|
|
ייסוד "כפר הנוער הדתי" (ליד כפר חסידים)
עם עלות הנאציזם התארגנה "עליית הנוער" כאשר כל תנועה מקבלת אישורי עליה לפי גודלה. ההפתעה הגדולה היתה ששליש מהנרשמים היו שייכים לבח"ד. מכיוון שלא היה ביכולתם של הקיבוצים הדתיים לקלוט את זרם הנרשמים, יזם הקיבוץ הדתי הקמה של כפר לנוער דתי.
מטרות כפר הנוער הדתי :
א. לשמש מקום קליטה לנוער דתי שיש הכרח להוציאו מגרמניה הנאצית .
ב. לתת לנוער חינוך לתורה ולעבודה ולהכשירו, מבחינה מקצועית ורוחנית, לחיים של יצירה בקבוצה הדתית.
בין מייסדי כפר הנוער הדתי דוד אנטרילגטור (בית אריה) אברהם הרץ ומשה אונא.
|
|
בתמונה:
מ"רודגס" גרמניה
|
|
כפר הנוער הדתי הוקם ביוזמתם של חברי קב' רודגס, אשר עמלו קשה במשך שנים אחדות עד שהצליחו להשיג את הקרקע, התכניות, התקציבים והצוות להפעלתו.
|
|
בתמונה:
סיור בכפר הנוער הדתי, 1934: שמואל פרסלר יוסף וייץ מנחם אוסישקין, אלכסנדר אדלר, רודי הרץ
|
|
|
הגיליון הראשון של "עלונים" ירחון הקיבוץ הדתי. העיתון יוצא כמעט ברצף עד היום.
|
|
בתמונה:
הגיליון הראשון, ערה"ש תרצ"ט 1938
|
|
שמותיו:
"עלונים" – (עד תרצ"ח).
"ידיעות הקיבוץ הדתי" - (עד תש"י).
"עמודים" - עד היום.
|
|
קבוצת אריה עולה להתישבות בעמק בית שאן, ומקבלת את השם "שדה אליהו".
(על שם הרב אליהו גוטמכר).
|
|
|
עם עלייתה של שדה-אליהו הוקם היסוד לגוש ההתיישבותי הראשון של הקיבוץ הדתי.
|
|
|
|
