נחמיה רפל

 

הועדה המדינית-רעיונית

חברי הוועדה המדינית-רעיונית וחברי הקיבוץ הדתי שהינם חברים ב"מרכז המפד"ל", נפגשו עם שר-שלום ג'רבי, מזכ"ל המפד"ל, ועם שאול יהלום, לשעבר שר וחבר כנסת מטעם המפד"ל וכיום יו"ר הוועדה המתמדת של המפלגה, לשיחה על עתידה של המפד"ל. לאור חילוקי הדֵעות המפורסמים בין פלגיה וראשיה, ולאור החשש הגדול שהמפלגה "תתרסק" בבחירות הבאות, התכנסנו כדי לשמוע מפי האנשים שבשטח על המתרחש בתוך המפלגה, כאשר בפינו שאלה אחת: מה אנחנו, חברי הקיבוץ הדתי, יכולים לעשות למען תשוב הציונות-הדתית להיות בעלת כוח פוליטי שיאפשר לה להוביל לחיזוק דמותה היהודית של מדינת ישראל? כיצד נחזור להיות מפלגה שיש לה למעלה מ- 10 חברי כנסת, ולא נדשדש על גבול אחוז החסימה?

שר-שלום הצביע על העשייה העצומה של המפד"ל בתחומי החינוך והרווחה, בעיקר בעיר שדרות, אך הודה שהדברים מתגמדים מול המחלוקות והקשיים בצמרת המפלגה: "כל התכנסות שלנו נפתחת באמירה כי הציונות-הדתית חייבת להתאחד, ומסתיימת במחלוקת. בנוסף למחלוקות האישיות, אין הסכמה על סדר היום שצריך להיות בבסיס המצע של המפלגה המאוחדת, ולכן התחושות הקשות שלכם הינן אמיתיות". 

בתגובה לדברי חברים, הדגיש שאול יהלום את הקשיים באמרו: "ההתלהבות הפוליטית הולכת עם המניפים דגל גדול, עם הנלחמים למען ערכים ואידיאולוגיות, ולא עם המייצגים אינטרסים ותקציבים. על כל המפלגות עבר תהליך של התחדשות וקריאת שם חדש למפלגה, וגם עלינו להתחדש, ולהראות את עצמאותנו המחשבתית מול המציאות המתחדשת".

מבין הנקודות שנכתבו בסיכום הפגישה נציין שתיים: א) הקיבוץ הדתי בוחן את ההצעות הקיימות בשטח לאיחוד הציונות-הדתית אך כעת אינו פעיל בקידום אחת מהן; ב) הקיבוץ הדתי יסייע לקידום מהלכים לאיחוד הציונות-הדתית שמצד אחד אינם על בסיס פריימריז, ומצד שני תכליתם דאגה לדמותה היהודית של מדינת ישראל.

 

הודעות לעיתונות

בתקופה האחרונה זכינו לתקשורת אוהדת, לא מעט בזכות פועלו המקצועי והנמרץ של רוני חסיד, איש יחסי הציבור שהחל לעבוד עמנו לפני כשלושה חודשים (וכמובן בשל המעשים הייחודיים). ראויות לציון שתי הודעות שזכו לפרסום נרחב בכלי תקשורת רבים:

לא זו דרכנו: הודענו כי איננו מצטרפים לחרם שהטילו רבני העדה החרדית על מכלול עסקיו של דודי ויסמן (החרם הוטל על ויסמן לאחר שרכש את הבעלות על רשת החנויות AM:PM הפועלת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע). ההודעה יצאה לאחר שרבנים אחדים מהציונות הדתית הודיעו ש"גם הציונות-הדתית מצטרפת לחרם". כתנועה ציונית-דתית היה חשוב לנו להסתייג מההצטרפות הגורפת לחרם החרדי, בגלל שני פגמים מהותיים שהתגלו בהטלתו: חוסר המידתיות וחוסר האיזון. בעדה החרדית משמש ה"חרם" כלי מקובל, אך בתפישתנו הדתית-חברתית אין להטיל "חרם" כולל על איש ועל עסקיו, אלא בנסיבות מאוד מיוחדות הפוגעות בקהילה, ולאחר מהלך רציני של ניסיונות למציאת פתרון. בנוסף, כפי שהתברר מהר מאוד, ראשיתו של החרם נגד עסקיו של דודי ויסמן – בשעה שכנגד עסקים אחרים הפועלים בשבת לא הוטל חרם – אינו בדאגה לשבת אלא במאבק כלכלי בין גורמים אינטרסנטיים. הדגשנו שנמשיך לפעול למען שמירת השבת במדינת ישראל, מסיבות הלכתיות וסוציאליות כאחד, אך לא בדרך של הטלת חרם גורף אלא בהתמודדות נקודתית ועניינית המביאה לאהבה ואחווה, ובע"ה בעתיד גם לחיזוקה של השבת.    

אופק שער הדולר: בהודעה השנייה הפננו את תשומת לב הציבור לאחת מהתוצאות החברתיות של ירידת שער הדולר: ב"מרכז יעקב הרצוג" שבעין צורים פועלת תוכנית "אופק", להכשרתם של צעירים ממדינות חבר העמים כמנהיגות חדשה המוּדָעת ליהדותה, והמכירה את ארץ ישראל ומדינת ישראל. התוכנית, שקנתה לה שֵם טוב, ממומנת בכספי הסוכנות היהודית הניתנים בדולרים, אך ההוצאות נעשות בארץ, בשקלים, וכאשר יורד שער הדולר המימון הדולרי אינו מכסה את הוצאותינו השקליות. תשומת לב רבה גררה הודעתנו שלא נוכל להמשיך להפעיל את התוכנית בגלל הגרעון שהיא צוברת בתנאים הנוכחיים, אך עד כה לא נמצא פתרון.

 

מזמו"ר

"חוויה בלתי רגילה הייתה לי ההשתתפות במזמו"ר בעלומים. ממש יום עיון תנועתי עם כל המרכיבים היפים של תנועתנו" –  כתב אלינו אחד מחברי המזמו"ר, לאחר הישיבה האחרונה של המזכירות המורחבת. הפעם שולבו בישיבת המזמו"ר דברי מייסדים, דיונים ערכיים, סיורים בשדות, ושמיעת דיווחים מאנשי השטח בשדרות ובקיבוצים, ואכן היה זה יום חשוב, ערכי ומרגש. חלק גדול מההצלחה טמון באירוח הנפלא, עליו היו מופקדים בחלקו הראשון עופר שלומי, מנהל הקהילה בסעד, ובחלקו המרכזי שרה-ג'יין לנדסמן, מזכירת הפנים בקיבוץ עלומים. לכולם – תודה רבה!

§         הזדהות עם חברינו ועם כל תושבי "עוטף עזה",כהזדהות למצוקת יושבי הדרום, התכנסה המזכירות המורחבת בקיבוצינו הדרומיים. פתיחת היום ב"מעוז מול עזה", בהדרכתה של שרה ריבלין, המשכו בסרטו של נחום לנדאו, וסיומו בסיור בשדות עלומים, בהדרכתם של רפי בביאן וצביקי פורת, המחישו לנוכחים את המציאות עמה מתמודדים כל תושבי האזור, מאז עלייתם לקרקע לפני כשישים שנה ועד היום. לאחר ששמעה וראתה, קיבלה המזמו"ר מספר החלטות המעגנות את פעילותנו בשדרות ובסביבתה, וביניהן: מינוי יאיר נוי כמרכז הפעילות של קיבוצי התנועה בשדרות ובישובי עוטף עזה – על חשבון ימי פעילות ציבורית; הקמת גרעין יג"ל בשדרות – בוגרי י"ב תשס"ח מבתי הספר שלנו בשדה אליהו וקבוצת יבנה – באימוץ קיבוץ עלומים; אירוח ילדי שדרות ויישובי עוטף עזה בקיבוצי התנועה ועוד פעולות מגוונות.

§         פעילות ציבורית - אושרה כניסתו של יהושע מוזט (שדה אליהו) למזכירות הפעילה בסוף קיץ תשס"ח, כמיועד לקידום נושאים שונים, ובעתיד – לאחר שמנוחה זכאי תסיים את כהונתה – כמרכז אגף החברה.

§         גמול פעילות ציבורית: המזכירות הפעילה החזירה לדיון נוסף במזמו"ר את ההחלטה שהתקבלה לפני למעלה משנה, בדבר עריכת שינוי הגמול עבור פעילות ציבורית. מסיבות שונות לא בוצעה ההחלטה הקודמת, ועתה – לאור פניות של משקים – הוקם צוות מקצועי חדש, שבחן, עדכן והגיש הצעה הנוגעת הן בגובה התשלום והן בדרכי התשלום עבור פעילות ציבורית. המזמו"ר אישרה את ההצעה שתיושם החל מתחילת 2009.

§         ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים – הסעיף האחרון שעמד על סדר יומה של המזמו"ר – נפתח בסקירה היסטורית על מטרות ישיבת הקיבוץ הדתי כפי שנוסחו על ידי קודמינו בעת הקמת ישיבת הקיבוץ הדתי בכרם ביבנה בשנות ה- 40; בעת הקמת ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים בשלהי שנות ה- 70, ובעת הקמת ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע בשנות ה- 90. בכל שלוש הפעמים הישיבות הוקמו למען חברי הקיבוץ הדתי, ולא למען בוגרי י"ב. במהלך השנים התקשו הקיבוצים לשלוח חברים ללמוד בישיבה, וההמשך ידוע. לדעת המזכ"פ יש לברר פעם נוספת למען מי אנו משקיעים את המאמצים לפתיחה מחודשת של ישיבת עין צורים, ומה יהיה בסיסה הכלכלי. במהלך הדיון צוין שבפועל מתקיימת בישיבה פעילות לימודית חשובה, שיש לה גם השפעה חיובית חשובה על קיבוץ עין צורים, והודגשה הקהילה הרחבה של מאות בוגרים שסגירת הישיבה מהווה בעבורה שבר רוחני. המזכ"פ מעריכה שצריך לסגור כעת את הישיבה, וכשיאפשרו התנאים ניתן יהיה לפתחה מחדש. צוות מצומצם הכולל את הרב אלישיב קנוהל, הרב חנן פורת והמזכ"ל – יעסוק באיתור ראש ישיבה, בידיעה שהחלפת ההנהגה עשויה להוות גורם משיכה וליצור דינאמיקה של התחדשות.

 

ועידת בני-עקיבא

בתשואות רמות התקבלתי כנציג הקיבוץ הדתי בפתיחת דיוניה של ועדת "ראשית צמיחת גאולתנו", בה הייתי חבר במהלך הועידה הכ"ב של תנועת בני-עקיבא בישראל, ועידת "למען עמך ונחלתך". הפתיחה המרשימה של הוועידה באמפיתיאטרון הפתוח שבלטרון, בנוכחות כ- 15,000 חניכי התנועה ומדריכיה, והדיונים הרציניים בשלושת ימי הוועידה שהתקיימו באולם ובכיתות של ישיבת הר-עציון שבאלון שבות, מהווים עבורנו תמריץ לחיזוק קשריה של תנועת הקיבוץ הדתי עם תנועת בני-עקיבא, ולאיחוד הטוב והיפה שבשתי התנועות. מהנושאים שעלו לדיון ומההחלטות שהתקבלו בדיון המסכם, רואים שהמכנה המשותף שלנו עם בני-עקיבא הוא רחב הרבה יותר מהביקורות הנקודתיות. בני-עקיבא חרתה על דגלה בשנים האחרונות את היעד "להיות תנועה של עם", והיה לכך ביטוי מפורש בעמדותיהם ובדבריהם של צירי הוועידה, ובהקשבה המכובדת לדבריו של יו"ר מר"צ, חה"כ חיים (ג'ומס) אורון, שהציג משנה מדינית ברורה ונוקבת, אך הפוכה למשנת הציונות הדתית.

חשוב להעיר שנוכחותם של "זקני השבט", חברי הקיבוץ הדתי אמנון שפירא, יוחנן בן-יעקב ושמוליק דרורי – הייתה בולטת, ובעלת משקל בדיונים ובהחלטות, ועל כך תודתי והערכתי.

את דברַי במליאה סיימתי בהזכרת "הקיבוץ החינוכי" שאנו עמלים להקים, ובעקבותיהם הגיעו אלי עשרות חניכים המתעניינים בדרך חיים שיתופית, ובפיהם שאלות ענייניות על הדרך החדשה המוּצעת למגשימי משנת "תורה ועבודה".

אלי סומר

 

• סיור בקבוצת יבנה: לבקשת הנהלת איגוד התעשייה הקיבוצית ובעזרתו של נחמיה, התקיים סיור בקבוצת יבנה, בו נטלו חלק חברי הנהלת האיגוד ואנשי אגף המשק של מזכירות הקיבוץ הדתי. סיירנו בפעילויות המשקיות המתועשות של קבוצת יבנה, ובדיון עלו סוגיות משותפות בהן ניתן לסייע ולהסתייע. בסוף היום, הוחלפו דעות בין אנשי הקיבוץ הדתי ואנשי האיגוד במסגרתן הוצגו פרויקטים ושיטות ההתנהלות של מזכירות הקיבוץ הדתי.
• אבישי טבת: בעקבות סיום העסקתו של אבישי טבת על ידי התנועה הקיבוצית, דאגנו מבעוד מועד להעמיד לרשותו את התנאים אשר יאפשרו לאיש הטוב הזה להמשיך לתת את מלוא הסיוע לנפגעים ולמשפחותיהם במסגרות הקיבוץ הדתי ומעבר לו. שלא נדע.
• 'אהדה': התקיים הכנס השנתי של 'אהדה'. ההשתתפות הייתה הפעם דלה, ובלטו בהעדרם חברי הקיבוץ הדתי. לאחרונה הועבר שוב לאנשי הקשר לבעלי מוגבלויות בקיבוצים חומר אשר יוכל לסייע להם במלאכתם.
• ביטוח בריאות: בתום שנה לחידוש הסכם ביטוח הבריאות בין רוב קיבוצינו באמצעות חברת "הראל", התקיים דיון מול אנשי "הראל", וכן פגישה של האחראים בקיבוצים יחד עם ראובן קמיל ואריה מלמד. קיבוץ סעד שוקל להצטרף לשאר משקי הקבה"ד  בתחום זה.
• יג"ל: הפרויקט תופס תאוצה. אנחנו בוחנים את הדרכים להבטיח התנהלות נאותה, לרבות כיסוי הוצאות שוטפות וגם פיתוח.
• בחינת הוצאות הקהילה: עד להופעת גיליון זה, הוצגו הדו"חות המפורטים למשואות יצחק ועלומים. לאחרונה התקיים דיון בפורומים רחבים בלביא, שלוחות ומשואות יצחק. בקרוב תופיע 'הלהקה' בשדה אליהו ולביא בפני אסיפת החברים, על שולחן העבודה – מגדל עוז, עין צורים וסעד. כמו כן, אנחנו ניגשים לבחינה לעומק של הוצאות בסעיפי הבריאות.
• כנס גזברים ואנשי פנסיה: נערך כנס שיועד בעיקר לאותם קיבוצים אשר היו במשך שנים לקוחות של קרן גלעד העוברת כעת לניהול הראל.
• שיבולת איתנה: התנודות החריפות בשוק ההון בחודשים שחלפו הצביעו פעם נוספת על העובדה שהניהול הסולידי של שיבולת מוכיח עצמו.
• עמודים: אנחנו בוחנים את דרכי הפצתו העיתון בקיבוצים ומחוצה להם. כמו כן, מעלים רעיונות וחלופות לחידוש פניו של הביטאון. בעלי הדעה מוזמנים להביע דעתם...

אחד בשרשרת

 

אף כי המבנה הקיבוצי המסורתי מזמין בזבוז מסוים וחוסר יעילות

אין לי ספק כי ברוב המקרים מהלך ההפרטה

 מגיע, ברוב המקרים, גם על רקע של חוסר שביעות רצון חברתית

דובי מילר בראיון סיכום

 

 

מעל ארבע וחצי שנים הוא חורש את הכבישים, יוצא לפני אור ראשון וחוזר הרבה אחרי השקיעה. דובי מילר, נשוי למירי, אב לשישה וחבר מעלה גלבוע מסיים את תפקידו כמרכז אגף המשק. בקומת הקרקע של בנין המשרדים במעלה גלבוע, שם הוא לובש את כובע הגזבר, אנחנו נפגשים לשיחת סיכום.

 

מהם השינויים המרכזיים שחלו במשקי התנועה מאז כניסתך לתפקיד, בדצמבר 2003?

בהיבט הכללי חל שיפור משמעותי, הנובע בחלקו מהבשלת תהליכים במשקים, בעיקר במשקים הקטנים. צעדים שנעשו במהלך השנים מגיעים לידי ביטוי, כמו החיבור בין בית רימון ללביא, ובין יבנה למגדל עוז. היו גם מהלכים שנעשו בראש צורים ובמעלה גלבוע.

כיוון שהייתי מעורב בנעשה במשקים גם לפני כן (כמרכז משק בבית רימון ובראש צורים), אין לי ספק כי השיפור הוא תוצאה של עבודה של שינוי מבני של המשקים. חשוב לציין עובדה זו, כיוון שהיא מסמנת סיכוי לכך שהשיפור אינו מקרי וחולף אלא שבנייה נכונה וטובה של מבנה המשק תמשיך ותסייע למשקים לבנות משקים חזקים.

יש לציין כי כל המשקים נהנו מהשיפור במשק הישראלי בכלל ובחקלאות בפרט, ולכן, באופן כללי בכמעט כל הקיבוצים חל שיפור משמעותי בצד הכלכלי.

 

מה היה מצב הקיבוצים עם כניסתך לתפקיד?

בזמן כניסתי לתפקיד, היו שני קיבוצים במצב קשה לאחר קריסת שני מפעלים גדולים ומשמעותיים בקיבוץ (נרות עציון בקיבוץ מירב ומזגני עצמה בקיבוץ עין צורים).

בעקבות האירועים האלו החלטנו לחדש את פעילות ועדת המשק של הקיבוץ הדתי בכדי לנסות ולהתריע מוקדם ככל האפשר על בעיות במשקים. באופן מעשי הזמנו עבודה מקצועית בכל קיבוץ וקיבוץ שכותרתה הייתה: זיהוי סיכונים בקיבוצים, וזאת כדי לסמן מראש את נקודות הסיכון שהמשק הבודד לא תמיד מתייחס אליהן ברצינות הראויה. חשיבות העבודה נובעת מבדיקה שהראתה כי במפעלים שקרסו הכתובת הייתה על הקיר.

אחת מן המסקנות הברורות של העבודה היא כי חשוב להכניס שותפים לתעשייה בקיבוצים.

חשוב שהמפעל התעשייתי לא יסכן את מפעל החיים. בונוס נוסף הוא שהשותף מכניס פעמים רבות תרבות ניהולית המתאימה יותר לעידן הנוכחי.

 

האם קיבוצים באמת מוכנים להפיק לקחים? האם חשוב לקיבוצים 'מה התנועה אומרת'?

חלק מן הקיבוצים נכנסו בעקבות העבודה למהלכים שבסופו של דבר השיגו את המטרה -  הקטנת הסיכונים וזיהוי סכנות. באופן כללי, כבר אין לנו יכולת לכפות אלא להציע ולסמן כיוון.

בתפקידי הקודם בקיבוץ הדתי, כמרכז ההתיישבות הצעירה לפני 20 שנה, היו לנו כלים רבים לכפות על המשק התנהלות שנראתה לנו נכונה.אחד מן הכלים הייתה 'קרן הקיבוץ הדתי' שהייתה משמעותית מאוד, גם מבחינת קשרים עם משרדי ממשלה וחלוקת מכסות. הכל היה יותר ריכוזי. חשוב להבין ולזכור כי הפעילים בקיבוץ הדתי ובוועדת המשק אינם חכמים יותר, אך יש להם ראיה כוללת והם מסוגלים ללמוד ממקום למקום.

נקודה נוספת היא האובייקטיביות. לאדם מבחוץ יש יכולת ראיה יותר שכלתנית. במרבית המקרים אנחנו סבורים כי יש לחזק את הנהגת המשק, אך ישנם מקרים קיצוניים בהם אנו מתלבטים האם יש מקום, מבחינת האחריות כלפי הקיבוץ, להגיע לאספה – דבר שיכול לפגוע בהנהגה המקומית. אני חייב לציין שלא נתקלתי בצורה קיצונית בעימותים שנוצרו בין פעילי מחלקת משק להנהגות המקומיות.

יש גם שוני בין המשקים, יש לא מעט משקים שרוצים לקבל חוות דעת מן התנועה, זה יכול להיות על רקע של חוסר אמון בהנהגה המקומית, וזה יכול להיות עניין של מסורות - שחשוב לשמוע מה דעת התנועה.

 

נראה כי לא רק הקיבוץ הדתי השתנה, אלא גם המערכת כולה.

אכן, השינויים אינם רק ביחסים שבין התנועה לקיבוצים שבה. מעמד ההתיישבות בכלל השתנה בכל הצמתים, ויכולתנו להשפיע על החלטות קטנה.

מאחר ומעמד ההתיישבות נחלש מאוד, צריך להבין שיותר טוב להתיישבות להתיישר לפי המציאות הקיימת עבור כל עם ישראל במקום לנסות ולמצוא הסדרים מיוחדים.

דוגמא רלוונטית היא בנושא השיכון. בימים אלו אנחנו לקראת סיום ביטול שיטת הזכאויות שהייתה מקובלת בעבר, והשתלבות במתכונת המקובלת בכל עם ישראל בנושא שיכון (הווה אומר - משכנתאות). בכלל אנחנו חייבים לנסות ולהגיע לחתימת הסכמים מחייבים בנינו לבין מוסדות המדינה, בכל מקום שאפשר. אם נקח לדוגמה את 'הסכם המים' נראה שאלמלא חתמנו עליו היינו היום במצב גרוע יותר וזאת למרות שברוב החזיתות לא יצאנו מנצחים בהסכם זה. יש ויכוחים גם על חוק החלב וצריך לצאת מתוך הנחה שכנראה לא נשיג הכל אך גם לא נוותר בקלות ובכל מקרה ללא חוק מצבנו יהיה גרוע בהרבה מאשר עם חוק, הגם שאינו אידיאלי.

 

האם אתה רואה קשר בין המצב הכלכלי בקיבוץ לרמת הפרטה? שכידוע קיימת טענה רווחת כי רק קיבוץ עשיר יכול להמשיך ברמת שותפות גבוהה.

לכניסתי לתפקיד נדרש אישור מיוחד במזמו"ר, כיוון שהחלטה קודמת אמרה שמרכזי אגפים צריכים להיות מקיבוצי המעגל הפנימי. אני מרגיש שהעובדה כי אני מגיע מקיבוץ מופרט לא הפריעה לי, כיוון שאני מנסה לקבל החלטות רציונאליות לפי העניין ומטבעי אני אדם שמרן. כל קיבוץ צריך לבחור דרך המתאימה לו.

 

ולשאלתך, הקשר בין המצב הכלכלי לרמת ההפרטה הוא לא הכרחי. ניתן לערוך שינויים מבניים גם בלי חלוקה שונה של תקציב הצריכה. נושא עלות אחזקת אדם והוצאות קיום ראוי להיבדק בכל הקיבוצים ואכן אנחנו מקיימים היום תהליך בדיקה כזה. כיוון שהתנהלות המשקים שונה מאוד בנה אלי סומר (מנהל הקרן) בשיתוף עם שלומית ארבל, כלכלנית חיצונית, פורמט המשקף את הוצאות הקיום הן ביחס למקורות הקיבוץ והן ביחס לאוכלוסיות המקבילות בעיר.

אנו רואים כי בחלק מן המשקים יש חוסר התאמה בין רמת הרווח לרמת ההוצאה, למרות שלשמחתנו, בדרך כלל הפער מכוסה על ידי רווחי המשק. לעיתים ההשלמה לא מבוקרת והחשש הוא שהקרן תאכל ולא יישאר מספיק כסף להשקעות.

על שאלתך "האם ההשוואה לאוכלוסיה מקבילה בעיר לא הורסת את ערכי הקיבוץ, לדוגמה העלויות הגבוהות של החינוך בקיבוץ?" אני יכול להגיד כי הסקר הוא מראה. קיבוץ צריך להיות מודע להוצאותיו ולסדרי העדיפויות שלו, על מנת שיוכל לחיות ממה שיש לו, וזה ערך מרכזי שעולה על הרבה ערכים אחרים.

בתוך הקיבוץ הדתי רבים מן הקיבוצים מופרטים או שהולכים להפרטות עמוקות יותר או פחות. ועדיין, גם בקיבוצים המופרטים ברמת המשפחה חייב להיות קשר בין רמת ההכנסה לרמת ההוצאה. אף כי המבנה הקיבוצי המסורתי מזמין בזבוז וחוסר יעילות של הקצאת משאבים בצריכה, אין לי ספק כי ברוב המקרים מהלך ההפרטה מגיע על רקע של חוסר שביעות רצון חברתית.

 

 

מה אתה מעביר הלאה, לעקיבא פלק מחליפך?

כפי שאני ירשתי דברים שהתחילו לפני כך אני מעביר דברים הלאה; אף אחד לא מתחיל מאפס. אני מעביר את  אגף המשק שהשכיל ליצור צורת עבודה משתפת הן ברמה הפורמאלית של פגישות עדכון מסודרות והן ברמה הבלתי פורמאלית. כל אחד יודע מה נעשה בשאר הגזרות ואין ספק שההיזון ההדדי מוביל יוזמות ברוכות למערכת ולמשקים.

אף כי לכל אחד מחברי האגף תפקידים מוגדרים, יש נושאים שגולשים הן בתוך האגף והן לאגף החברה. אם נראה שתי דוגמאות שעסקנו בהן בשנים האחרונות – האחת היא נושא השמיטה שבו אנחנו עדיין עוסקים, הן לגבי שנה זו והן לעתיד. דוגמה שנייה היא נושא הסיוע למפוני גוש קטיף שהתארגן על ידי האגף המשקי, כי מישהו היה צריך לעשות זאת.

בכלל, יש לציין את שיתוף הפעולה בין אגף המשק לאגף החברה, שהרי אי אפשר לנתק בין האגפים ותמיד השתדלנו לעבוד בתיאום.

 

וזה המקום לאחל לעקיבא הצלחה, ולהודות למשפחתי שבלי תמיכתם לא הייתי יכול למלא את התפקיד.

ולנו נותר להודות לדובי ולאחל לו בהצלחה בהמשך הדרך...

ציפי סטרשנוב

 

"זהותם הדתית של בנינו"

התקיים מפגש למדריכי נעורים, רכזי חינוך וועדות צעירים, בנושא: "זהותם הדתית של בנינו". את הרצאת הפתיחה נתנה ד"ר מנוחה כהן אמיר, שראיינה לעבודת המחקר שלה בנושא: "למה הם דתיים", 50 מבנינו. ההרצאה הייתה חשובה ומרתקת ביותר (בעתיד הקרוב תתפרסם בעמודים כתבה על המחקר). בהמשך התקיים "פאנל בוגרים" בנושא. רציתי לשתף אתכם בכמה מהדברים שלקחתי אתי מיום זה:

א.      למדנו שיש להכיר בסוגים השונים של תהליכי גיבוש הזהות הדתית אותם עוברים בנינו. מנוחה בהרצאתה חילקה אותם ל- 3 דפוסים עיקריים: המודל הרציף, המודל המשברי, והמודל המחפש.              

ב.      למדנו עד כמה חשוב לאפשר לצעירים להתלבט, לחקור, לחפש את דרכם, יחד עם זאת לקבל ולחבק אותם בתקופה זאת מבלי לחרוץ את דינם.

ג.       כמסקנה אפשרית מן הנאמר לעיל, יתכן ויש מקום לשנות את הגישה הדורשת מהצעירים להגדיר את עצמם, לפני  שסיימו את תהליך גיבוש הזהות שלהם עם עצמם. יש לאפשר להם מעיין "מורטריום דתי", עד לשלב מאוחר יותר. כל זאת אינו עומד, כמובן, בסתירה לדרישה לכבד את הנורמות המקובלות בקיבוץ.  

 

מפגש רכזי חינוך עם מנהלי קהילות ובעלי תפקידים בקיבוץ

אנו עדיין עסוקים בהסקת המסקנות מן המפגש החשוב הזה ומתלבטים כיצד להמשיך ולפתח את הדיאלוג שנוצר במפגש בין בעלי התפקידים השונים, סביב הנושא של החינוך הבלתי פורמאלי. אנו מקווים מאוד שהמשתתפים ימשיכו בעבודה הסדנאית שהחלה במפגש – בקיבוציהם. אנו מקווים שעבודה זו תעלה למודעות את חשיבותו של החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוץ ואת תחושת השותפות והגאווה של בעלי התפקידים השונים בקיבוץ עם נושא החינוך הבלתי פורמאלי.

 

מפגש צוותי החינוך לקראת החופש הגדול

בימים אלו ממש, בהם גיליון זה קורם עור וגידים מתקיימים מפגשי העשרה ולמידה לקראת החופש הגדול. על מה ואיך נדווח בהמשך, וזו התכנית:

במפגש רכזי תיכון, רכזי חטיבה ומדריכי נעורים ישמעו הרכזים את הרב איתן צוקר (מירב) בנושא "חינוך לאמונה בגיל הנעורים" ואת הפסיכולוג דני פרנק (מירב) בנושא "החופש הגדול - סיכון וסיכוי". כמו כן יתקיים לימוד הדדי מן הנעשה בקיבוצינו.

במפגש של צוותי א'-ו' יפגשו המדריכים עם: הרב מיכאל סטבון (שלוחות) בנושא "הכרת הטוב", עם ד"ר מירב חן בנושא "שילובו של 'הילד המאתגר'", וכן עם קני גולדמן (שלוחות) בסדנת משחקים.

 

הפזמונסניף

לאחר התלבטויות רבות, הוחלט לדחות את הפזמונסניף לתחילת שנת הלימודים הבאה.

אני מדווחת על דחייתו כיוון שהודעות יצאו ובאו וברצוני להסביר את השתלשלות הדברים ולהעלות שאלה. הפזמונסניף היה אמור מלכתחילה להתקיים באיסרו חג פסח במשואות יצחק, כיוון שאנשי משואות יצחק נוהגים בדיני אבלות מפסח, נסינו לדחות את האירוע לל"ג בעומר, שהסתבר כזמן ממש לא מתאים (אחרי המדורות ולפני השבת). אולי הגיע הזמן "לישר קו" בין קיבוצינו לגבי זמן הנהגת דיני האבלות של ספירת העומר, ולמנוע בכך אי נעימויות מסוג זה (נכון להיום בחלק מקיבוצינו נוהגים מראש חודש אייר ועד שבועות, ובחלק מקיבוצינו נוהגים מלמחרת איסרו חג, עד ל"ג בעומר).

 

 

 

‏‏‏עדי שגיא

 

לחברים שלומות,

ברצוני לעדכן אתכם בפעילות שהתקיימה במחלקה בחודשיים האחרונים.

ביקורים: קיימנו ביקורים בקיבוצים שדה אליהו, עין הנצי"ב, עין צורים, משואות יצחק ויבנה. בכל הקיבוצים נערכה פגישה עם נציגים מוועדת חינוך, רכזי תיכון וועדת צעירים ולאחריה מפגש עם ההורים.

בתקופה זו של השנה אנחנו עורכים פגישות עבודה לקראת השנה הבאה ומטפלים בפניות שוטפות מול הצבא.

 

ימי עיון : לפני פסח התקיימו שלושה ימי עיון:

• החברה הישראלית(1): יום עיון בנושא החברה הישראלית עבור מתנדבי יג"ל התקיים בירושלים. נפגשנו בהיכל שלמה וצפינו במופע "משדרות לירושלים" המועלה על ידי מיכה ביטון. מיכה נולד וגדל בשדרות עד גיל 10 במשפחה ברוכת ילדים. כשהגיע לגיל 10 פקד את המשפחה אסון והאב נפטר בפתאומיות. בעקבות המצב החדש נשלח מיכה לירושלים למשפחת אמנה בשכונת רחביה. לאחר קשיי קליטה רבים, השתלב מיכה במקום בצורה טובה. בגיל 14 עבר לקיבוץ נצר סרני וגם שם לא היה לו קל. בזכות כשרון מוזיקלי הצליח להשתלב ועלה על דרך טובה. כיום גר מיכה במושב נתיב העשרה ליד שדרות. לפני מספר שנים הקים בשדרות מרכז לאמנויות הבמה המיועד לזיהוי כישרונות משדרות והסביבה. המופע היה מרתק וזכה לתשבחות מקרב המתנדבים. אחרי המופע יצאנו לסיור בנחלאות עם דודו מנחם. דודו מעביר את הסיור בצורה מרתקת והומוריסטית. הוא משלב סיפורים על הפאזל האנושי המרתק שמתקיים בנחלאות תוך כדי סיפורים על ר' אריה לוין זצ"ל, משפחת בנאי ועוד.
• החברה הישראלית (2): יום עיון נוסף בנושא החברה הישראלית שהתקיים גם הוא בירושלים, היה מיועד לבני המכינות ובנות המדרשות. זו פעם ראשונה שמתקיים יום מיוחד לבנינו ובנותינו הלומדים במכינות ובמדרשות ואנו מקווים שיום זה יהיה פתח לימים נוספים ולחיזוק הקשר עם הבנים.
  את היום פתח נחמיה בדברי תורה והרחיב על פעילות הקיבוץ הדתי בעת הזו. לאחר מכן נפגשנו עם טל אביטן, בוגר כפר הנוער אמי"ת פתח תקוה. טל לומד כיום קולנוע במכללת ספיר ועוסק בצילום ועריכה. צפינו בשני סרטים, האחד על שדרות והמציאות הקשה שם, השני נעשה על קבוצת בוגרי י"ב באחת הפנימיות בארץ. הסרט חושף מציאות שונה מהמסגרות המוכרות לחבר'ה מבתי הספר שלנו. השיחה לאחר הסרט סבה על היכולת לעזור ולהשפיע בכל מקום בו אתה נמצא. שיחה נוספת העביר הושע בן-שלום - מנהל מכינת בית ישראל. הושע סקר את היכרותו עם החברה הישראלית דרך המסלול הצבאי ועד היום, והרחיב על חשיבות החיבור לעם ישראל בשטח ולא בשלט רחוק. בצהריים יצאנו לסיור בנחלאות שהיה פשוט כיף. סיום היום היה בארוחה טובה במסעדת מורדוך באגריפס. החבר'ה ביקשו שנקיים יום נוסף עבורם השנה.
• הקיבוץ הדתי – נעים להכיר: יום עיון נוסף התקיים עבור המועמדים לפרוייקט יג"ל שגוייסו מבני-עקיבא ומהצופים הדתיים על ידי עופר מילר. בהערת אגב נסביר כי קיים קושי גדול להביא חבר'ה לשנת שרות התנדבותית כיוון שרוב בתי הספר, הישיבות התיכוניות והאולפנות מפנים את הבוגרים לישיבות, מכינות ומדרשות.
  היום היה מיועד להיכרות עם תנועת הקיבוץ הדתי. החבר'ה ראו מצגת על הקיבוץ הדתי ולאחר מכן קיימנו ראיונות אישיים עמם. מדובר בנערים ונערות נחמדים ורציניים, עם רצון עז לתרום לעם ישראל.

 

יג"ל תשס"ח-תשס"ט - בתקופה זו אנו סוגרים את הגרעינים לקראת השנה הבאה ומתחילים בהכנתם וגיבושם לקראת שנה חשובה זו. במקביל אנו נפגשים עם העמותות והגופים אתם אנו פועלים ומכינים את השטח לקראת שנת ההתנדבות הבאה.

 

שדרות בלבנו – בשבת פרשת אמור, קיימנו שבת גיבוש לגרעין יג"ל המיועד לשדרות. הגרעין מונה 12 חבר'ה (ששה בנים ושש בנות).

התארחנו אצל הגרעין התורני בעיר, "אפיקים בנגב", דרכו נפעל בשדרות.

במהלך השבת שמענו שיעור מפי הרב סאסי, ערכנו סיור בעיר עם אלון דווידי – ראש המטה לביטחון בשדרות. אלחנן גנזל, מהגרעין התורני, שהיה אחראי על האירוח שלנו, העביר סדנה לזכרו של רועי קליין ז"ל. ספגנו היטב את אווירת 'צבע אדום' עם מעל ל-20 קסאמים שנחתו בעיר במהלך השבת, דבר שהדגיש היטב את העובדה שיש הרבה מה לעשות.

יחד אתנו בשבת היו גם תמי ויאיר נוי מעלומים, שתרמו רבות להצלחת השבת, יחד עם  אנשי הקשר שלנו בשדרות: הגברת שלומית אקשטיין, מנהלת עמותת 'רעות אפיקים בנגב' ואלחנן גנזל מהגרעין התורני.

 

 

 

מנוחה זכאי

 

שלום חברים!

"חלף הפסח, חלף הלך לו" ושנת תשס"ח זורמת בעקבותיו. זה הזמן להתחיל ולתכנן פעילויות מתמשכות (קורסים) לשנת תשס"ט.

 

קורס מנהיגות צעירה תשס"ט – יהיה, אי"ה, המחזור השישי בצפון והחמישי בדרום. עולה השאלה האם להמשיך במתכונת הרגילה של הקורס כשהוא מיועד לגילאי 30-40 או שמא כדאי לעבור לגילאי 40-50 בתקווה לפרוץ בעזרתם את "תקרת הזכוכית" המנהיגותית הקיימת בחלק ניכר ממחוזותינו. עלתה גם הצעה לקיום לקורס נפרד בגוש עציון, כיוון שבעיית הריחוק שלהם מקשה מאוד על החיבור לדרום. בקיצור, מעבר לשריון המנחים המצוינים, ניתאי מלמד בדרום, בימי רביעי, ושמעון פאר בצפון, בימי ראשון, צריך לקבל החלטה אסטרטגית לאן רוצים להגיע. אשמח לקבל תגובות והארות לנושא.

(דיווח על הקורס שהתקיים השנה בצפון מופיע בנפרד).

 

בנות השירות הלאומי – בילו יומיים בטיול. הודות לכך שהשנה היא שנה מעוברת, יכולנו להרשות לעצמנו לטייל במרץ כשמזג האוויר מבטיח יותר ולא להפטיר כמנהגנו בטיול בדרום בחודש פברואר המאוים מבחינת מזג האוויר בצפון. ואכן, כל ההבטחות מומשו, מזג האוויר היה נוח ביותר והנופים מסבירי פנים. הבנות והמלווים הוקסמו מהאוויר, האווירה והחופש.

 

"קהילה אחת ונורמות רבות" – יום עיון המוקדש לתרבות והלכה בחינוך ובקהילה, יתקיים אי"ה ביום שני כ"ז בסיוון (30.6.08) בבית שפירא בבארות יצחק. היום מיועד לרבנים, צוותי בתי הספר ורכזי החינוך, רכזי תיכון וחטיבה, רכזי תרבות, מזכירים/מנהלי קהילה (סדר היום מפורסם בנפרד).

זהו יום חשוב ביותר שהתחיל להתגלגל ביוזמתם של רבני הקיבוץ הדתי ובדרך קיבל תפניות רבות ומעניינות, כפי שתוכלו לראות בפירוט הנושאים שיועלו לדיון.

 

 

                 

 

רוברט ברל

 

 

בימים אלו  קיבל על עצמו קיבוץ שדה אליהו שתי משימות לאומיות, שאני מבקש לציין אותן:

1. גרעין "צבר" מחזור ב' שיגיע לקיבוץ בקיץ הקרוב. חברי גרעין "צבר" הם עולים חדשים צעירים, שרואים את הייעוד שלהם בקליטה טובה ומוצלחת על ידי גיוס לצה"ל. גרעין "צבר" הוא פרויקט של תנועת הצופים בשיתוף משרדים לאומיים וממשלתיים -  ואנו, בקיבוץ הדתי, מברכים על האפשרות להיות חלק ממנו.
2. אולפן עברית ל-27 צעירים עולים מהודו, שסיימו את גיורם כהלכה והיום הם בדרך ללמוד עברית בתוכנית אולפן קיבוץ.

לכל הצוות העוסק במלאכה הקדושה – אני מבקש לברך אתכם בברכת הצלחה רבה.

 

כנסי שנת השבע: לפני חודש הסתיים שלב א' של "כנסי שנת השבע". התקיימו 6 כנסים בני יומיים- שלושה. כנסים אלו נתנו לחברים מכל הגילים ומכל יישובי הקיבוץ הדתי הזדמנות להיפגש וללמוד באווירה נוחה ומזמינה. לאחר בדיקת המשובים אני יכול להגיד שבאופן כללי הכנסים היו מאוד מוצלחים. אנו נמצאים היום בבדיקת סמינרי המשך.

תודה לכל אלו שעזרו, תרמו מזמנם והשתתפו.

 

בדרום החם: בישיבת המזמו"ר האחרונה שהתקיימה בקיבוץ עלומים, קיבל החבר יאיר נוי מינוי כאיש קשר בין מזכירות הקיבוץ הדתי לתושבי שדרות. מספר רב של קיבוצים נמצא היום בקשר ישיר, או דרך יאיר, עם אנשי שדרות במגוון גדול של פעילויות.

הפרויקט הקרוב הוא הפעלת קייטנות לילדי שדרות ביישובי הקיבוץ הדתי, וכן סופי שבוע למשפחות. לאחר ביקור, התייעצות ושיחות עם אנשי שדרות, הבנו שהיציאות של אנשי שדרות והסביבה למקום שקט – חשובה להם מאוד.

 

אולפני גיור – לא מעט פעמים כתבתי על חשיבות הגיור ואולפני הגיור הקיימים בקיבוצים וגם אולפנים אקסטרניים המופעלים על ידי ארגונים אחרים. אני חייב לציין שבאופן אישי אני מוטרד ודואג למצב העם היהודי בציון, בנושא הגיור.

בתור נער שנולד וגדל בחו"ל, תמיד ידענו את החשיבות במציאת בן/בת-זוג יהודי       והקפדנו לאור זה להימצא תמיד בתנועת נוער וארגונים יהודיים. לקיום מחנה קיץ בקהילה, הייתה חשיבות רבה, הוא נתן במה ומקום מפגש לנוער יהודי.

לצערי, חוסר ההצלחה לגייר את המוני העולים החדשים המגיעים מכל העולם נובעת משתי סיבות. האחת, חוסר הרצון שלהם להתגייר בכלל, והשנייה, המכשולים הניצבים מול אלה המעוניינים להתגייר.

 

הקיבוץ הדתי שותף להפעלת 3 אולפני גיור בקיבוץ עין הנצי"ב ובקבוצת יבנה.

קיבוץ מגדל עוז הינו שותף פעיל באולפן גיור בגוש עציון וזאת בנוסף לקשר המתמשך עם המכון ללימודי יהדות, כיתות לימוד בתוכניות "נתיב" ומשפחות המלוות את תלמידי המכון לאורך שנת הלימודים.

הנושא של גיור במדינת ישראל הוא אחד מהנושאים החשובים להמשך החיים היהודיים, הדתיים והמסורתיים שלנו יחד בתור עם חופשי האחראי על גורלו.

 

                                                                                    

 

 

 

 

אתר האינטרנט

ג'רמי מייזל

webmaster@kdati.org.il

 

מדריך למשתמש באתר הקיבוץ הדתי

 

אני מזמין את כולכם לגלוש לאתר הקיבוץ הדתי בעיצובו החדש.

האתר הינו ידידותי ונוח למשתמש, והעיצוב החדש מאפשר למי שמגיע לאתר למצוא את המידע הנחוץ לו במהירות ובקלות.

אם לא ביקרתם עד היום באתר – עכשיו זו ההזדמנות, יחד עם ה"מדריך למשתמש".

כתובת האתר: www.kdati.org.il

 

בתפריט העליון –  (השורה העליונה בדף, שמתחילה במילים "מוסדות התנועה") יש

רשימה של קישורים למחלקות ולפעילי הקיבוץ הדתי. התפריט מיועד למי שמכיר את מסגרת ארגון הקיבוץ הדתי ומחפש מידע מסויים באחת המחלקות.

 

בצד ימין (מתחת לתא "חיפוש") יש מספר קישורים למתמצאים פחות במסגרת התנועה; ב"תנועת הקיבוץ הדתי" תמצאו תיאור והקדמה על התנועה, ב"יישובי הקיבוץ הדתי" תמצאו מדריך שימושי לכל היישובים, כולל אתרי אינטרנט, יצירת קשר עם היישובים, מספרי טלפון וקישורים לרוב העלונים/דפי מידע. בתפריט גם מידע בתחומי התיירות, אולפנים ומוסדות לימוד. כמו כן תוכלו למצוא קישורים לדפי פרשת השבוע של הקיבוץ הדתי (וזו ההזדמנות להזכיר שאנו שולחים את הדף כל שבוע בדואר אלקטרוני חינם לכל מי שרוצה – המעוניינים להצטרף לרשימת התפוצה מתבקשים לשלוח הודעה עם הכותרת "subscribe" לכתובת: webmaster@kdati.org.il. נשמח גם לקבל הצעות לכתיבת מאמרים). האתר כולל גם ארכיון של כל הדפים שיצאו בעבר ואת "עמודים", ובמדור "לזכרם" יש אפשרות להוסיף הספדים, קורות חיים, תמונות וזכרונות. יש קישורים ישירים לעלונים/דפי מידע, דיווחים מהשטח (אירועים, כנסים, ימי עיון, תכניות תרבות וכו'). במדור "הקיבוץ הדתי בתקשורת" יש מספר קיצורי דרך שימושיים, ובמדור "חדש באתר" אפשר להתעדכן על הדברים החדשים שהועלו לאחרונה לאתר.

 

בצד שמאל מופיע תפריט עם כל היישובים – מימין לשם היישוב יש סמל בצורת בית – שמוביל לאתר הבית של היישוב, ובסמל עם האות i באנגלית אפשר לקבל מידע על היישוב ממאגר הקיבוצים של התנועה הקיבוצית. לחיצה על סמל המעטפה מאפשרת שליחת הודעה בדוא"ל ישירות ליישוב.

 

התמונות בדף השער בעיצוב החדש - בצד ימין תמונה מארכיון הקיבוץ הדתי, במרכז תמונה ששלחה ציפורה שיפמן, חברת שדה אליהו, ובצד שמאל תמונה שצילם סיריל יונג, חבר עלומים. "עמודים" מופיע באתר הודות לדינה אמיר ואביעד ישראלי שמעבדים ומעלים את כל החומר מגרסת הדפוס. מגיעה תודה גם לכל כותבי דפי פרשת השבוע, לרוברט ברל ולגילה קפלן שעורכת את הדף.

אנחנו תמיד מעוניינים ושמחים לפרסם אירועים. חברים מוזמנים לשלוח מאמרים ותמונות מהמתרחש ביישובים וגם משוב והערות על האתר אל webmaster@kdati.org.il או להתקשר אל ג'רמי מייזל בנייד 054-779-2848.

ואם יש כל טעות, בעיה או תקלה (גם טכנית) – צרו קשר ואנחנו נשמח לתקן ולהשתפר.