חסר רכיב

מעגן משה ז"ל

מעגן משה ז``ל
י"ז בתמוז תש"ב - ו' בסיון תשע"ג
2.7.1942 - 15.5.2013
משה מעגן ז"ל

לביא

מוישה, עלית לישיבה של מעלה בעיצומו של חג השבועות - חג אשר ברובד הגלוי שלו הוא חג חקלאי מובהק, חג הקציר, אך ברובד הפנימי שלו הוא חג מתן תורתנו. כזה בדיוק היית אתה - עובד אדמה, איש המטע, ובאותה עת ממש איש של תורה מלא וגדוש בידיעת התורה בחריפותה ובאהבתה.

קשה לעכל את המחשבה שלא נשמע עוד את הערותיך המחכימות והמפולפלות בשיעורים בבית המדרש. ההשגות והתובנות המיוחדות שהבאת עמך - תמיד עם קורטוב של חיוך יַלְדִי משהו - היוו עבורי אתגר מרתק, שהעמיק את הלימוד של כולנו, החיה והפרה אותו. הידיעות הרחבות שלך בתנ"ך, הניתוחים המקוריים, היצירתיות והבקיאות שלך, העשירו את חיינו הקהילתיים במשך שנים רבות.

אך לא רק בבית המדרש נשמע קולך. היית איש של קיבוץ, איש אמיתי של תורה ועבודה. הדעתנות והאכפתיות שלך כלפי המתרחש בחיי הקיבוץ יחסרו באסיפה ובוועדות השונות. היית חבר תורם, פעיל ומעורב בחיי המשק בתחומים שונים, מילאת תפקידים רבים, ויותר מכול היו בך טוב לב ואמפתיה עמוקה לכל אשר סביבך. 

עם כל הכישרונות שנתברכת בהם משמים, ועם כל הידע העצום שהיה לך בתחומים שונים, דומה כי לא היתה בך טיפה של התנשאות. התייחסת בגובה העיניים ובעין טובה לכל אחד ואחת.

מוישה היה בעצם הילד הראשון של לביא. הוא גדל ביחד עם הקיבוץ שכל כך אהב, והשתתף בהפרחת המקום. יחד עם רחל תבדל"א, בנית משפחה יפה ומיוחדת, שהיתה לך מקור גאווה. האמנת בכל מאודך ברעיון הקיבוצי ועם זאת היית פתוח לשמוע ולהכיל גם אמונות ורעיונות אחרים.

בשבע השנים האחרונות נאבקת בגבורה במחלה הקשה בדרך מרשימה, שהיה בה שילוב של רוח טובה עם עין מפוקחת. ידעת בדיוק את המצב והתמודדת עמו בנחישות ובאצילות. נראה, כי הידיעה שחיית חיים משמעותיים, ערכיים ושורשיים של תורה ועבודה בקיבוץ, בין חברים שכה אהבת, ובנית משפחה מקסימה, 

שהסבה לך כל כך הרבה שמחה ונחת - היא שנתנה לך כוחות ויכולת התמודדות בדרך מופלאה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

הרב יהודה גלעד 
(מתוך ההספד).
חסר רכיב