תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

רב ברשת

20/02/2006
עמודים שבט תשס"ו (701) 4
רב ברשת
"קולו של בית המדרש יכול להגיע לביתו של כל מי שמעוניין על פלטפורמת המחשב"
שיחה עם הרב מאיר ליכטנשטיין בבית המדרש שבישיבת עין צורים
על בית, חלונות ורשת

"אחד מהשינויים בעולמנו הוא המעבר מהיררכיה לביזור. תהליך זה חל בכל הרמות; החל ברמה המשפחתית, עבור ברמה הקהילתית וכלה ברמה המדינית. במסגרת תהליך זה מאבד מי שהיה בעבר ראש ההיררכיה (מנהל/ מפקד/ רב/ הורה) את ההילה שסבבה אותו ועולה האפשרות להטיל ספק, לשאול ולפקפק.
בעקבות מצב זה השתנה גם מעמדו של הרב וכיום הוא חלק מרשת חברתית. הרשת אינה שוויונית, והרב מהווה מוקד ברשת, אחד מכמה מוקדים, והוא כבר לא ראש ההיררכיה". דברים אלו נאמרו ביום עיון שנשא את הכותרת הארוכה: "שיתוף פעולה בין הרב ובין בעלי תפקידים חברתיים". את היום ארגנה מנוחה זכאי, מרכזת מחלקת החברה בקיבוץ הדתי. ביום העיון נפגשו רבני קהילות, מזכירי קיבוצים, מנהלי קהילות ועובדים סוציאליים בכדי לדון בקשרים השונים שבין הרב לכל בעלי התפקידים הנ"ל.
וכל הפתיחה הארוכה הזו באה לספר על הרב ברשת אחרת, נוספת – רשת האינטרנט.

שומרים על קשר
בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים עוסקים בגיבוש "בית מדרש וירטואלי" בעקבות ההתמודדות עם המרחק בין היישובים השונים, והרצון לשמור על קשר עם תלמידים לשעבר.
בישיבה בעין צורים אני נפגשת עם הרב מאיר ליכטנשטיין, ראש בית המדרש בישיבה, המוביל את המהלך. הרב מאיר מסביר כי למעשה מדובר "בביצה שטרם נולדה", אולם התרשמותי היא שאפשר לומר: הביצה נולדה כבר, קמה ומתחילה לגשש את צעדיה הראשונים.

בית המדרש הוא ה"מגרש הביתי" של הרב מאיר ליכטנשטיין ואנו יושבים בין אלפי הספרים, באולם בעל המבנה העגול שנותן תחושה של פרטיות יחד עם המולת הלימוד. בשעה זו, שעת מנוחת הצהריים, בית המדרש ריק למדיי, ואפשר לשוחח עד מנחה בשעה שלוש.

הרב מאיר, בנו של הרב אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת "הר עציון" היא "ישיבת הגוש", הוא בוגר הסדר, בוגר ישיבת 'הר עציון' ומוסמך החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. הרב מאיר, נשוי ואב לשמונה, מתגורר בבית שמש ומשמש כר"מ בישיבה כבר 12 שנים.

כמי שלא התחנך ברוח הקיבוץ, איך תתאר את ההשתלבות שלך בתוך ישיבת הקיבוץ הדתי?
בנעורי ראיתי את הקיבוץ הדתי כ'אחר', וכמו כל הרמי"ם שהגיעו לישיבה הייתי חייב לעבור תהליך של הסתגלות. כל הרמי"ם שהגיעו לישיבה עם הקמתה (שהרי רובם של הרבנים הגיעו מחוץ לקיבוץ הדתי) הביאו תפיסות עולם ודרכי לימוד מעולמם הקודם. בישיבה נחשפנו לקהל שונה ולדרכי לימוד שונות, וזו הייתה דרך להיזון הדדי, הבאת רעיונות וקבלת רעיונות. מי שלא הצליח להפוך את המקום הזה ל'בית", לא נשאר בו.
מה ההבדל בין צורת הלימוד כאן לצורת הלימוד בה גדלת?
ישיבת 'הר עציון' היא 'נושאת הדגל' של הלימוד הישיבתי הקלאסי בסגנון ליטאי- בריסקאי, כשיש בה יחס חם ואהדה רבה לכל נושא ההשכלה הכללית ומדעי הרוח. זוהי ישיבה שגם מחנכת ל"גיוס לצה"ל מלכתחילה". דווקא הקרבה בנושאים האלו מחדדת הבדלים בדרכי הלימוד; בעוד שבישיבת הר עציון ההשכלה הכללית מכוונת כלפי בניין אישיותו של האדם כדמות רוחנית אך יש בה התנגדות לשילובה בלימוד הגמרא, בישיבת עין צורים אנחנו משלבים את פירות המחקר התלמודי עם הלימוד הישיבתי בתוך בית המדרש. תהליך השילוב החל אצלי עוד טרם הגיעי לישיבה בעין צורים. בישיבה מצאתי בית גידול רוחני שהביאו לידי הבשלה ולידי הפיכתו לכדי שיטה.
בבית אבי "בית תלמידי חכמים", זוהי מחלוקת מהותית, אך לשמחתי, היא נשארה כמחלוקת של בית המדרש.
מה מייחד את ישיבת הקיבוץ הדתי, מה מאפיין אותה?
ברוב הישיבות, הבסיס ללימוד הוא ההסתגרות והניתוק מהעולם החיצוני, הן פיזית והן רעיונית. התלמיד נדרש להתמסר ללימוד באופן מוחלט והגישה הלימודית הינה אוטונומית, בלי מגע עם ידע כללי ודרכי חשיבה הנקוטות בעולם העכשווי. היתרון הגדול של הגישה הזו הוא שהיא נותנת יכולת להתמסר באופן מוחלט ללימוד. חסרונה הוא ב"יום שאחרי", בו דומים התלמידים לנח המתקשה לצאת מן התיבה (שלא לומר לרשב"י שיצא מן המערה...).
לתלמידי בישיבה אני קורא לבנות את עצמם על בסיס יצירת מחויבות מתמשכת. אנחנו מכירים בכך שהחיים אינם טוטאליים ולכן כבר בבית המדרש, בצד העמדת לימוד התורה במרכז, אנו רואים בעין יפה גם עיסוק בתכנים חשובים אחרים. יש לזה ביטוי גם בדרך הלימוד כאן, שהיא דרך של פתיחות ושילוב בין עולמות, ויש בה בשורה גדולה. בית מדרש שחלונותיו פתוחים לעולם החיצון והוא נותן כבוד למחשבה הפתוחה, הוא אמירה ייחודית. את חשיבותה של דרך הלימוד שלנו אפשר להבין מאמירת הגר"א "מי שחסר לו יד אחת בחוכמה חיצונית חסר לו שבע ידות בהבנת התורה", כלומר בכדי להבין מה רוצים מאתנו - התורה, הגמרא וחכמים בכל נושא שהוא עלינו להבין את העולם האמיתי. אחרת, ההבנה לוקה בהרבה חסר, כי תורתנו "תורת חיים היא".
חסרונה של תכנית 'השילוב' בכך שהיא מקשה על התלמיד להתמסר- להתחייב ללימוד. הרבה פעמים החבר'ה לא חוזרים לישיבה באמצע הצבא, וחבל.
נראה לי שהבשורה הלימודית שיש כאן צריכה להגיע לציבור רחב יותר מאשר תלמידי השילוב.

כאן נפתחת הדרך ומביאה אותנו ישירות לדיון בנושא לשמו התכנסנו.

איך ניתן להרחיב את קהל הלומדים?
כיוון שאנו מדברים על בית מדרש פתוח שמבחינה רעיונית מקבל את הכניסה והיציאה בדלתותיו ובעולמו, אנו מדברים על שילוב בית המדרש בחיים.
קהילה נבנית על בסיס של מקום ותפילה- המקום הוא בית הכנסת המסוים, והתפילה היא המוקד. ואילו כאן, לא מדובר בחיי קהילה משותפים אלא בבסיס רעיוני משותף, בלימוד משותף.
הרעיון של בית מדרש קהילתי – אזורי מאפשר ללומדים בו, גם כשהם כבר אינם פנויים כבעבר (משפחה, עבודה – חיים), ללמוד מדי יום (או כמה שמתאפשר) ולהיפגש בבית המדרש אחת לכמה זמן, או אפילו ללמוד בכל מקום שהוא.
לי יש אמון בכך שאנשים רוצים ללמוד ולא תמיד יודעים איך.

אז איך ניתן לעזור לכל הרוצים ללמוד?
הרעיון המרכזי הוא לארגן לאנשים סביבת עבודה כך שיוכלו ללמוד בביתם, ולשלב את הלימוד עם מפגשים אחת לכמה זמן.
הרוצה להעמיק בתלמודו זקוק לשני דברים: לספריה ולהדרכה (דרך אגב, מכאן ניתן להבין מדוע 'הדף היומי' תפס כל כך חזק- הוא תלוי פחות בשני הגורמים הללו).
בנוסף, לימודו של בן 19 אינו כלימודו של בן 35. ככל שמבינים את החיים טוב יותר, ניתן להעמיק בלימוד יותר.
קולו של בית המדרש יכול להגיע לביתו של כל מי שמעוניין על פלטפורמת המחשב.
קיימים כבר בתי מדרש ווירטואליים, העוסקים למעשה בהעלאת השיעור הנאמר על הכתב והפצתו. במקרה זה, המחשב משמש בעיקר כמכונת כתיבה וכדואר מהיר ויעיל, אך למחשב פוטנציאל גדול יותר. הרעיון שלי הוא ליצור באמצעות המחשב סביבת עבודה שונה, סביבה בה הלומד אינו רק קורא פסיבי של שיעור כתוב, אלא סביבה שמפגישה אותו ישירות עם המקורות, ומסייעת לו ללמדם בכוחות עצמו. הפלטפורמה הממוחשבת תכלול מערך הדרכה מדורג שיביא גם את המקורות הנלמדים באמצעות מערכת קישורים (לינקים). המערכת תכלול גם תשובות לשאלות ההדרכה, שמוסתרות על ידי לינק. כך, אני מקווה שנשכיל ליצור סביבה לימודית מודולורית שתתאים לקהלים רחבים, ושתיצור אופציה אמיתית ללימוד מעמיק בבית.
אנחנו מקוים ליצור קהילה לומדת שתעסוק באותו זמן בלימוד מסכת אחת, היוצרת קשרים באמצעות פורום ומפגשים.
בבית שמש אני עומד בראש בית המדרש הקהילתי "תמיד", במסגרתו התחלתי ליישם את הרעיונות הנ"ל. אני שולח דף לימוד שבועי לחברי בית המדרש, ואנחנו נפגשים לשיעור שבועי.
אופציה נוספת אפשרית היא כמובן הפצת תקליטורים, אך כאן אין את הקצב והקשר שנותן לימוד בו- זמני בכל "בית המדרש".
עד היום, "בית המדרש ללימודי המשך" בישיבה יזם משלוח של דפי לימוד לחגים. הם אינם ממוחשבים, אך מתייחדים בזה שאינם מרצים רעיון אלא מכוונים את הלומד ללימוד עצמי. אנו מנסים להגדיל את רשימת התפוצה וכמובן את מקורות המימון. נשמח באם חברים בקיבוץ הדתי יצטרפו לרשימת התפוצה שלנו.

בית המדרש הפיזי, שחלונותיו פתוחים לנוף, החל להתמלא במתפללי המנחה.
השיחה הסתיימה בתקווה שמביצה זו יצא אפרוח, יגדל ויפרח...
ונוכל כולנו להשכיל וללמוד, גם מול המסך שבביתנו.


חסר רכיב