תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

יעקב (רוברט) כרמי

23/01/2006
עמודים טבת תשס"ו (700) 3
רוברט כרמי ז"ל

נולד: ט"ז בכסלו תרפ"ג 6.12.1922
נפטר: ב' בכסלו תשס"ו 3.12.2005

בארות יצחק
אבא,
היית לנו כעמוד האש.
קשה לנו לדבר ולהספיד אותך בלשון עבר. תמיד נתפסת בעינינו כאבא נצחי, אבא שעומד בפני כל דבר ואיש לא יכול לו. חזק, גיבור, יציב ואיתן - כך אנו זוכרים אותך כילדים. לא היה דבר שלא עמדת בפניו, אם בבעיות הבריאות שלך ואם בבעיות שאנו היינו מתמודדים איתם, כמו גם קשיים טכניים שחשבנו שלא ניתנים לפתרון – ואצלך תמיד מצאנו מענה. לא היתה בלכסיקון שלך מילה כמו: לא יודע, לא יכול, לא מסוגל...
תמיד דאגת ועשית לנו הכל על הצד הטוב ובדרך הטובה ביותר.
כשהיינו ילדים, ניסית כמה פעמים לקשור אותנו לעברך, ולספר לנו על חייך בגרמניה ועל המשפחה האצילית ממנה באת, על הקשיים שלך להתמודד עם האובדן של הוריך ואחותך - סבא וסבתא והדודה שלנו, שלא זכינו להכירם. כדי להנציח את זכרם, קבעת את יום הכיפורים כיום הזיכרון עליהם, מפני שאז קבלת את ההודעה על מותם. אנו, כצברים צעירים שחיינו רק את הכאן והעכשיו, לא תמיד כיבדנו אותך ולא תמיד הקשבנו לסיפורים על עברך המפואר. לא ממש התייחסנו לכך שאביך השכיל לראות את הנולד, ושלח אותך בגפך בגיל 17 לארץ ישראל, כדי להציל אותך מציפורני הנאצים, ואתה, כבחור צעיר וחסר ניסיון, למדת כאן להתמודד לבד תוך שגילית בך תעצומות נפש בלתי רגילות. בתחילה הגעת למקווה ישראל, שם למדת במחזור ד'. אחר כך התגייסת לפלמ"ח יחד עם חברך הטוב ושכנך כל השנים אהרן הלוי ז"ל, ובהמשך היית חלק מבוני בארות יצחק בנגב, שם גם התחתנת עם אמנו היקרה, ושם נולד בנך בכורך – נפתלי. מבארות יצחק עברת עם כל הקבוץ לבני - עטרות כתחנת מעבר, עד בניית הקיבוץ במקומו הנוכחי. לאורך כל השנים עסקת בתחומים רבים ומגוונים: כחשמלאי הקיבוץ, הקמת את תשתיות החשמל. עבדת במפעל חצ"ם בשנים הראשונות להיווסדו. עבדת בחקלאות בקטיף הכותנה, בריכוז קניות, בתק"מ ובשנים האחרונות בהנהלת החשבונות.
כל אותן שנים מפוארות עמדה לצדך אמנו – רעייתך היקרה שהיתה לך תמיד לתמיכה ולעזר באהבה גדולה ועמוקה, לאורך 58 שנות נישואיכם. גידלתם 3 ילדים, 14 נכדים ו- 2 נינים כ"י, כולם גדולים, חכמים, יפים ומתמודדים תוך שהם יונקים ממך את תעצומות הנפש, ואת דרכך הייחודית להתמודד עם מורכבות החיים.
לא ניתן להשלים את הדברים מבלי להתייחס לחוש ההומור המיוחד שלך. בכל מצב, קשה כקל, ידעת תמיד למצוא את השנינות המיוחדת והציניות הקלה שהיו תבועות בך, ואשר איפשרו לך לראות את העולם בצבעים שמחים ואופטימיים.
אבא – היית לנו כעמוד האש – זוהי לא פרפראזה, אלא אמירה מהלב. שנים רבות ראינו בך הגיבור הכל יכול, מוביל אותנו במשעולי החיים. כאב לנו לראות בשנים האחרונות את היחלשותך ואת מחלותיך ששאבו ממך הרבה כוחות, אך אתה בעוצמותיך הייחודיות השתדלת להתגבר ולא להיכנע, להמשיך הלאה ולומר "יהיה בסדר".
קשה לנו הפרידה ממך – אבא יקר שלנו, אך אלה החיים ועלינו לקבלם כפי שהם.
אנו מבטיחים לך לקיים את צוואתך לשמור על אמנו – אשתך היקרה ולהוביל את ילדינו: נכדיך וניניך בדרך הישרה והטובה כפי שאתה הובלת אותנו.
תנוח בשלום על משכבך עד לקץ הימים.
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.

נפתלי, אורי ואילן.
חסר רכיב