תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

קרן הקבה"ד

16/01/2006
עמודים טבת תשס"ו (700) 3
קרן הקיבוץ הדתי
אלי סומר

לאחרונה פורסמה בתקשורת ידיעה על מחקר במסגרתו נמצא שקיבוצי הקיבוץ הדתי איתנים כלכלית באופן מובהק יותר מאשר הקיבוצים החילוניים.

ברק בן יעקב, חבר קיבוץ גן שמואל [ע"ש הרב מוהליבר] חקר במסגרת עבודה לתואר מ.א. בכלכלה אותה הגיש לאוניברסיטת חיפה ולטכניון את הנושא "הקשר בין דת וצמיחה כלכלית – מקרה הקיבוץ הדתי בישראל".

קיבלנו את חוברת העבודה ובה כ-70 עמודים: מחציתם סקירה ספרותית על יחסי דת וכלכלה (החל ממקס וובר – האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם 1905) ועד למאמרם של פישמן וגולדשמידט (הקיבוצים הדתיים והצלחתם הכלכלית – 1990).

מעניין בעיני הוא הפרק העוסק בנתונים אמפיריים בה ניתח סטטיסטית בן יעקב את המאזנים לשנים 1996 עד 2002 של ב-13 מקיבוצי הקיבוץ הדתי לעומת מאזנם של 244 קיבוצים חילוניים.

ברקע הדברים, יש לזכור שרוב הקיבוצים החילוניים נזקקו ל"הסדר הקיבוצים" לאחר קריסת רבות מהערכות הכלכליות שלהם. במסגרת ההסדר, בוצעו מחיקות חוב מרחיקות לכת מחד, והטלת חלויות כבדות לתקופה ארוכה על אותם קיבוצים. לעומתם, קיבוצי הקיבוץ הדתי עמדו בסערה ורובם, בסופו של דבר עמדו איתן בסיוע ערבות הדדית תנועתית. לדוגמא תרשים 2 מראה את הכנסות המשק לחבר ובו יתרון מובהק לקיבוץ הדתי לעומת החילוני.


בהמשך העבודה, מציג החוקר את נתוני הרווח התפעולי, הוצאות המימון (20,400 ₪ לחבר בקיבוץ החילוני לעומת 4,700 ₪ בקיבוץ הדתי): "ישנן שתי סיבות עיקריות המסבירות את הפער הגדול בתשלומי הריבית: השמרנות שמאפיינת את הקיבוצים הדתיים. בעוד הקיבוצים החילוניים מרבים להשתמש בהון זר על מנת לממן את הפעילות השוטפת... הקיבוצים הדתיים מעדיפים להשתמש קודם כל בהון העצמי שלהם גם כאשר תנאי המימון אטרקטיביים.
הסיבה השניה והעיקרית היא היסטורית והיא הריבית בגין חובות שנצברו בעבר לאחר משבר שנות ה-80...".

התרשים האחרון מראה את הוצאות הקיום כפי שמשתקפות במחקר:

מדד נזילות בא לידי ביטוי, לדוגמא, ב"יחס השוטף" [רכוש שוטף/התחייבויות שוטפות]:


גם במדד לאיתנות בתרשים הבא, בולטים הקיבוצים הדתיים.

מעניין לבחון את עצמנו במראה, אבל נראה שהדברים מורכבים יותר...

- סביר להניח שנתוני קבוצת יבנה לא נכללו במדגם עליו עבד החוקר, ומכאן הטיה אפשרית.
- למרות שציין בן יעקב שמספר הילדים במשפחות הקיבוץ הדתי גבוה בכ-1,5 נפש למשפחה, נתון זה לא בא לידי ביטוי בניתוח.
- האמירה שמקור ההבדלים נטוע באמונה דתית/באורח חיים דתי ספק אם יש לו – לענ"ד – על מה להסתמך. כולנו מכירים שני קיבוצים דתיים שמסונפים דווקא לתנועה הקיבוצית [ולא לקה"ד], שמצבם הכלכלי לצערנו אינו מהשופרים.

לא ברור אם ואיך העובדה שחברי הקיבוץ הדתי משתדלים לקיים מעבר למצוות בין אדם לחברו גם מצוות בין אדם למקום מחזק אותם כלכלית... הצנע לכת, שמרנות, סולידיות, לכידות חברתית הן מידות נאות לכל אדם. אלו נמצאות בבית הכנסת, אבל לא בהכרח רק בו.

ולסיום: שמא מאן דהוא עלול להתמלא גאווה לנוכח ההישגים כפי שמתוארים מעלה. מה לעשות, אולי עושה טוב לקרוא את הדברים... ברם, מי שמכיר את המציאות היטב יודע שברבות מקבוצות הקיבוץ הדתי, הדרך להצלחה כלכלית עדיין רבה ...


אלי סומר


המעוניינים לעיין במלוא המחקר יפנו אלי: keren@kdati.org.il
חסר רכיב