תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

26/08/2020
ו' באלול תש"ף, 26.8.2020
גיליון מס' 724
פרשת כי תצא
מחיית עמלק - מתי, באילו תנאים ומדוע?
מאת מורדי שבט, ראש צורים


בסוף פרשת כי תצא אנו קוראים זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא, אֱ-לֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח. (דברים כה – יז)

1. זמן - מתי ובאילו תנאים חלה מצוות מחיית עמלק?

מהמילים "בְּהָנִיחַ ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב", נראה שרק לאחר גמר הכיבוש והמלחמות חלה המצווה, כלומר שזו מצווה נפרדת ממצוות כיבוש הארץ. מעניין לציין שבדומה לכך, גם בניית בית המקדש תלויה בזמן של "והניח". וַעֲבַרְתֶּם, אֶת-הַיַּרְדֵּן, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם; וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל - אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וִישַׁבְתֶּם-בֶּטַח. וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם--שָׁמָּה תָבִיאוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם..." (דברים יב י-יא).

אכן חז"ל חיברו בין שתי מצוות אלו של מחיית עמלק ובניין בית המקדש, לבין מצווה שלישית של המלכת מלך, שקראנו עליו שבוע שעבר, בפרשת שופטים.
בסנהדרין כ' כתוב:

"תניא רבי יוסי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה? כשהוא אומר (שמות יז, טז) כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה ואין כסא אלא מלך שנאמר (דברי הימים א כט) וישב שלמה על כסא ה' למלך ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה או להכרית זרעו של עמלק תחלה? כשהוא אומר (דברים יב) והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו' הוי אומר להכרית זרעו של עמלק תחלה וכן בדוד הוא אומר (שמואל ב, ז) ויהי כי ישב המלך דוד בביתו וה' הניח לו מסביב וכתיב (שמואל ב ז) ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'".

כלומר שסדר הדברים הוא תחילה המלכת מלך* , אחר כך מלחמת מחיית עמלק, ולבסוף, בניין בית המקדש.

2. משמעויות – למה נדחה קיום המצווה של מחיית עמלק עד לאחר הכיבוש והמלחמות ולמה הזעם הא-לוהי על עמלק? מה הופך אותם לגרועים שבאויבים?

ניתן למצוא כמה סיבות לזעם הא-לוהי על עמלק וסיבות לדרישה לנצור זעם זו לדורות:

א. במדרש תנחומא כי תצא ט' כתוב: - "ורבנן אמרי "קָרְךָ" היקרך לפני אחרים. אמר רבי חוניא משל למה הדבר דומה. לאמבטי רותחת שלא היתה בריה יכולה לירד בתוכה בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה אף על פי שנכוה הקירה לפני אחרים. אף כאן כיון שיצאו ישראל ממצרים הקדוש ברוך הוא קרע הים לפניהם ונשתקעו המצרים לתוכו. נפל פחדן על כל האומות שנאמר אז נבהלו אלופי אדום וגו' (כיון שבא עמלק ונזדווג להם אף על פי שנטל את שלו מתחת ידן הקירו לפני אומות העולם".

לאחר המורא הגדול שנפל על האומות בחציית ים סוף, נפרצה כאן דרך חדשה וכואבת. נראה שהחטא הגדול של עמלק הוא בהפיכת פחד האומות על פיהו, והתווית דרך חדשה לאומות האחרות - אפשר לפתוח במלחמה מול בני ישראל.

ב. "בדרך בצאתכם ממצרים." הוא ציון מהותי יותר מאשר שעה ומקום גיאוגרפי. הוא מציין יציאת מצרים כחלק מייעודם של ישראל בדרך לקבלת תורה ומצוות, הקמת המשכן ובדרך לארץ ישראל. זהו התקופה המכוננת של עם ישראל בדרך המיוחדת וייחודית שלהם. זהו המשך ומימוש הברית שכרת עם אבותינו.

שנות ה"דרך" במדבר הן שהביאו לעם ישראל מצוות שנועדו להנציח בזיכרון העם לקחים ואירועים שונים, וכן את יחסינו לעמים שונים. תקיפת עמלק את ישראל היא בעצם ביטוי לתקיפת הדרך המיוחדת שהותוותה לעם ישראל, דריסת ייעודם של ישראל, שיצאו ממצרים כדי לקבל תורה, להיכנס לארץ, ולהקים ממלכת כהנים וגוי קדוש. המצווה למחות את זכר עמלק אינה מבטאת את זעמו של הקב"ה, אלא מצווה אותנו לזכור את הייעוד שלנו - לשם מה יצאנו ממצרים.

*לפי דעה זו, המלכת מלך היא חובה, ולא רשות. נושא זה הוא מחלוקת גדולה בין הפרשנים הראשונים

מרדכי (מורדי) שבט גר בראש צורים עם אישתו אלונה ואב לחמשה ילדים וסב לשישה נכדים. בעל הסמכה לרבנות ותואר ראשון במינהל עסקים.




כדי לקבל דף פרשת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב