תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

15/06/2020
כ"ה בסיון תש"ף, 17.6.2020
גיליון מס' 714
פרשת קרח
על גאווה ומחלוקת
מאת שמואל (מולי) יסלזון, ראש צורים


פרשת קרח מתארת בפירוט את המחלוקת שנתלקחה במחנה ישראל, ואשר איימה לשמוט מתחת רגלי משה את בסיס מעמדו כמנהיג ואת עובדת היותו נבחר על ידי הקב"ה.

סופה של פרשת המחלוקת בפתיחת פי האדמה: וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ" (במדבר ט"ז, לב).

בספר דברים נשנה הסיפור בלשון מקבילה: "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל" (י"א, ו).

המילים 'אדם' ו'יקום', מחזירות אותנו למעשה בראשית. לאדם הראשון נאמר: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית, ג, יט),

וכאשר הרג קין את הבל נאמר: "וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ" (בראשית ד, יא).

מתוארות כאן שתי צורות התמזגות עם אדמה. האחת- שיבה אל העפר, והשנייה- אדמה שפוצה את פיה.

בעלי המדרש עמדו על הדמיון בין קין לקרח:

"...אמר משה לפני הקב"ה: אם בריאה, אותה הבריאה אשר אמרת (ועשית) אשר לא נבראו, עתה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה, כדרך שפצתה בימי קין והבל בדמי אחיו הבל. ובלעה אותם ואת אשר להם... שלא יהא להם זכר וזכרון בעולם שלא יאמרו: זה השור -של דתן, זה הבגד- של אבירם" (פסיקתא זוטרתא }לקח טוב{ במדבר פר' קרח דף קטו עמ' ב).

המדרש מבאר את בליעת האדמה, ככיליון כל זיכרון עלי אדמות, כשם שארע בבליעת דמו של הבל.

מדוע לא היה די בשוב קרח אל העפר, כגזרת אדם הראשון? מה פשר בליעת האדמה?

ניתן לומר שאדם שב לעפר, בה במידה שחי בתודעה של "כי עפר אתה". רק אדם אשר השכיל בחייו לחיות בתודעה כזו, והאני שלו כעפר נחשב - ישוב אל העפר, כי משם לוקח. ואילו קרח שלא ראה עצמו כעפר, שבקש להנמיך את דמות קומתו של משה ולרמוס אותה על הארץ – סופו שלא יתמזג בעפר אלא יבלע ללועה של שאול תחתיות. קרח שאל את משה ואהרון שאלה שהייתה אמורה להיות מופנית אליו: "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'"? (במדבר טז, ג), לא שב אל חיק העפר בשל כך. נראה כי המתנשא הגדול הוא דווקא קרח, שבא בטענות למי שממלאים את שליחותם, לכמשה שעליו מעיד הכתוב "מֹשֶׁה עֶבֶד ה'" (שם, לד, ה), "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" (שם יב, ז).

העפר לא יכול לקלוט את מי שבמהלך חייו לא השכיל להפנים כי הוא בא מן העפר. על כן היה צורך בבריאה חדשה.

האדמה פצתה פיה, כביטוי לחדלון מוחלט, כדי שלא יהא להם זכר וזיכרון בעולם – כי זה סופו של בעל גאווה ומחלוקת, ששום דבר טוב לא יכול לנבוט ממנו.

שמואל (מולי) יסלזון, נשוי למוריה ושניהם הורים לעשרה ילדים וסבים לשישה נכדים ב"ה, עובד באגף החינוך במועצה האזורית גוש עציון, חבר קיבוץ ראש צורים.




כדי לקבל דף פרשת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב