תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

28/01/2020
ג' בשבט תש"ף, 29.1.2020
גיליון מס' 695
פרשת בא
האלהים שלהם, הא-להים שלנו
מאת ורד רזיאל קרצ'מר, עין צורים

פרשת בא נדמית שלא במקומה באמצע החורף. היא הרי שייכת לחג הפסח: סיפור יציאת מצרים, והגדת לבנך, שבעת ימים מצות תאכלו, מתניכם חגורים ומקלכם בידכם. ניחוחות של אביב ושל ניקיון.

בחיפוש אחר היבטים של הפרשה שאינם זורקים אותי אוטומטית לליל הסדר, קופצים לעיני חלקים מן המשא ומתן של משה ואהרן עם פרעה בזמן שמכות מצרים הולכות וניחתות, מאזן הכוחות מתהפך, ופרעה הולך ונעשה נואש. משה ואהרן דורשים לאפשר את יציאתם של בני ישראל לעבוד את א-להיהם במדבר, שם קוד
לעזיבתם את מצרים. לאחר ההכרזה על מכת הארבה לוחצים עבדי פרעה לשלח את העברים לעבוד את א-להיהם ופרעה נכנע:

"וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' א-לֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים" (שמ' י:ח).

לא רק שפרעה מאפשר לעברים ללכת לעבוד א-להים אחר משלו, הוא גם מתנהג כמאמין מן השורה – מבקש שיתפללו עליו לסלק את עול המכות - "הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי" (שמ' ח:כד) - ומתוודה על חטאיו: "וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְלָכֶם" (שמ' י:טז).

פרעה, שהמכות ניחתו עליו ועל עמו בזו אחר זו על פי דברם של משה ואהרן, ראה במו עיניו את כוחו של א-להי היהודים ולא יכול היה להתכחש לו. ההכרה בגדולתו של האל היא חלק משמעותי מסיפור הנצחון והנקמה השזור בתיאור יציאת מצרים. ככל שאנו מתקדמים אל עבר המכה האחרונה והניצחת, כך גוברת כניעותו של פרעה לא-להים והוא מפגין הכרה בכוחו ומכיר בזכותם הדתית של בני ישראל לעבוד את א-להיהם.

אולם, על אף שהאל (שלנו) הוא המנצח הגדול, אין הוא הכוח היחיד. הסיפור המקראי מכיר גם בכוחם של חכמי מצרים ואליליה. בפעמים הראשונות שמשה ואהרן באים בפני פרעה, מצליחים חרטומי מצרים להשוות את הישגיהם של מנהיגי היהודים ולבצע אף הם את הנס המשמש כאות – "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן" (שמ' ז:יא) – הם הופכים את המטה לתנין ואת היאור לדם. בהמשך, משה מכבד לכאורה את כללי האמונה המצריים האוסרים על גידול צאן והקרבתו – "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַה' אֱ-לֹהֵינוּ" (שמות ח:כב), ומשתמש ברצון להימנע מקונפליקט כתירוץ ליציאת העם ממצרים למדבר.

הד להכרה בקיומם של כוחות שלמעלה מן הטבע גם בתרבות המצרית, שזור גם במדרש מתוך ילקוט שמעוני לפרשת כי תשא, המבוסס על פרשנות לפסוק מפרשתנו:

"לפי שראה פרעה באצטגנינות ואמר להם לישראל 'ראו כי רעה נגד פניכם', אמר להם: אני רואה באצטגנינות שלי כוכב אחד עולה לקראתכם, שמו רעה והוא סימן דם והריגה. וכשחטאו ישראל במדבר בעגל אמר משה בתפלתו: 'למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם', זהו שאמרנו לכם 'ראו כי רעה נגד פניכם'".

נבואת פרעה על בני ישראל על כך שצפוי להם מוות והרג, מתבררת כנכונה בחטא העגל. זוהי אצטגינות, אך יש בה אמת. יש אמת מסוימת בידי חכמי מצרים, גם אם אין זו האמת שלנו.

בתוך הסיפור האיום הזה על סבל, שעבוד ונקמה, מנחם לפגוש הכרה הדדית בתרבות ובאמונות של האחר, כמעט הייתי אומרת סבלנות בין-דתית.

בימים אלו, של יריות בבתי כנסת והשחתת מסגדים, תהא זו תזכורת שאפשר גם אחרת.

ורד רזיאל קרצ'מר, חברת קיבוץ עין צורים, נשואה ליואל ואמם של מרוה, חמדת, אבינעם ויהלי. פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים ומחקר התפילה מן הגניזה.




כדי לקבל דף פרשת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב