תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

27/11/2019
כ"ט בחשון, תשע"ט, 27.11.2019
גיליון מס' 686
פרשת תולדות
וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָֽיִד
מאת שמואליק דרורי, ראש צורים

יצחק נועד להמשיך בדרכו של אברהם העברי. כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע (כא,יב) אמר א-לוהים אל אברהם.

רק שני בנים נולדו ליצחק ורבקה וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים (כה,כז). עתה גם ליצחק מתברר ההבדל הגדול בין התאומים. יצחק מכיר אֶת-עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, ברור גם לו שעשיו אינו יכול/ראוי להמשיך את דרכו של זקנו אברהם. יעקב איש תם יושב אהלים.

כמעט טבעי שלהורים תהיה בחירה שונה באהבתם את ילדיהם. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו... וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב (כה,כח). אך בעוד התורה מתארת באופן סתמי את אהבתה של רבקה את יעקב, את אהבת יצחק את עשו היא מפרשת – כִּי צַיִד בְּפִיו (שם,שם) .

גם ליצחק מתברר אולי שבנו הגדול עשו, נכדו של אברהם העברי, לא בלבד שאינו הולך בדרך אברהם, אלא הולך בדרכו של נִמְרֹ֑ד. עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד (י,ט) ככתוב בפסיקתא זוטרתא: זה עשו שהיו אומרים עליו כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד דכתיב ביה עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה (כה,כז)

איזה יחס אנו נותנים לבן שדרכו שונה משלנו?

יצחק אבינו אינו רק אוהב את עשו. הוא לא רק משלים עם דרכו השונה, אלא נראה כי הוא מעדיף את דרכו ההפוכה מדרך אברהם ומבקשו: שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה (כז,ג-ד).

יצחק אבינו מתכוון לחזק ולברך את ממשיך דרכו של נמרוד! לשם מה? בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת (כז,ד). מדוע נוהג כך יצחק? אפשר להסביר את יצחק דרך רגש רחמים על חולשתו : וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת... וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי (כז,א-ב), אך אם יצחק אבינו חלש בדעתו, מה ערכה של ברכתו? אם דעתו חס וחלילה משובשת עליו, אולי היה עליו להסמיך את רבקה, להנהיג את המשפחה? אולי אף להיות אפוטרופסית על יצחק אבינו עצמו?

אנסה להשתמש באחד משיטות האימון של NLP בו זכיתי להתמחות – "ראפור", שיש בה מן הדומה לסיפור הבראסלבי הידוע "אינדיק": כשיצחק האב רוצה להשפיע על שינוי כיוון בדרך חייו של בנו הגדול עשו, הוא מבין שעליו להקדים לכך הצטרפות אישית אליו. שעליו לכבד אותו ואת תחומי הצטיינותו – במיוחד את תחום הציד מתוך תקוה שאחר כך, ביושבם יחד שבעים ושבעי רצון, אולי יתאפשר השינוי.

וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה' (כז,כז). עתה נוצרת הכנה לברכת יצחק הנועדת לשנות את אורח חיי עשו: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱ-לֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ (כז,כח). ומדוע ברכת הטל נאמרת דווקא כאן? במאמר קודם לפרשת תולדות (תשע"ב) כתבתי כך על ברכת הטל: פרופ' דב אשבל בספרו "תורת האקלים", הביא נתונים לפיהם שטח העלווה של הצמחים מכפיל את כמויות הטל פי כמה וכמה לעומת שטח האדמה שתחתיה. עלה בדעתי לכן, שאפשר להבחין בשיתוף פעולה לתועלת הדדית בין הטל לבין הצומח. (כי הודות לטל, הצמחים מתפתחים וזוכים ליותר טל ומתפתחים עוד יותר ומושקים מיותר טל. וכך הלאה.)

יצחק אבינו, אוהבו הגדול של בנו עשו, יעץ לו, לדעת ר' יהודה קיל, ב"דעת מקרא" עצה על דרך הרמז – להניח את אמנות הציד ולהיעשות לאיש שדה בלבד, שהרי זה זקוק רק למשמני הארץ ולטל השמים.

כך יצחק אבינו, הזקן, החכם, האוהב כל כך את עשו בנו הגדול, מביא לשינוי דרכו.

וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו.

שמואליק דרורי, בן קיבוץ סעד וחבר קיבוץ ראש צורים. נשוי לחנה ושניהם הורים לשבעה ונהנים מכ"ב נכדים (כן ירבו). עובד במרכז הישראלי לאפוטרופסות כנציג מבקר. בראש צורים מרכז את שעורי פרשת השבוע יזם וריכז את מערכת ספר פרשות שבוע 'מראש צורים אראנו'. חבר הנהלת אסיפה. פעיל בעמותות: בסוד שיח, אלומה, בת-עמי, ומתנ"ס גוש עציון.




כדי לקבל דף פרשת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב