תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

07/10/2019
ח' בתשרי תש"ף, 7.10.2019
גיליון מס' 680
פרשת האזינו
איש ונבו לו
מאת זיו כרמל, טירת צבי


פרשת האזינו היא הפרשה שבאה אחרי יום כיפור ויש בזה מהלך עצום וגדול שרק עליו ניתן לכתוב מילים רבות, אך אני מעדיף בהזדמנות זו להתמקד דווקא בפסוקים הסוגרים את הפרשה – "עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (לב,נא-נב).

אנו במהלכי הסיום של האפוס הגדול של משה רבנו- מהלך שתחילתו אי שם ליד הר סיני והסנה הבוער, המשכו בהנהגת העם בתקופה הקשה במצרים, וכלה ביציאת מצריים על כל התלאות במדבר, בואך הארץ המובטחת. והנה דווקא בשערי הארץ, ממש רגע לפני הכניסה, כך נדמה לנו מהפסוקים, חוזר הקדוש ברוך הוא ומזכיר את העונש למשה- מִנֶּגֶד תִּרְאֶה... לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ. הרגע הזה שבו יעלה משה להר נבו ויתבונן בארץ שעליה חלם כל חייו הבוגרים, אך לא יוכל לבוא אליה, מעורר תהיות. אנו יודעים שהסיבה הישירה לעונש היתה הפקפוק שאכן השם יוציא מים מהסלע. האם יש התאמה בין עוצמת החטא לגודל העונש המוטל על משה?

כותב על כך הרב יהודה זולדן- "סלע אינו מוציא מים, בין שמכים בו בין שמדברים אליו. מים מסלע הם תמיד נס. אף על פי כן בעת שיצאו ישראל ממצרים והעם התלונן על מחסור במים, צֻווה משה רבנו להכות בסלע כדי שיוציא מים ואילו בפרשתנו, בשנה הארבעים, נצטווה משה רבנו ליטול את המטה אך לא להכות בסלע, אלא לדבר אל הסלע שיוציא מים. מה ההבדל בין שני האירועים? 'וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע' (במ' כ:ח) 'והכיתם' לא נאמר. אמר לו: כשהנער קטן רבו מכהו ומלמדו, כיון שהגדיל, בדבור הוא מיסרו. כך אמר הקב"ה למשה: כשהיה סלע זה קטן הכית אותו שנאמר: 'וְהִכִּיתָ בַצּוּר' (שמ' יז:ו). אבל עכשיו: 'וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע'. שנה עליו פרק אחד, והוא מוציא מים מן הסלע. (ילקוט שמעוני).

כאשר היה העם במצרים במצב של התגבשות ובוסריות, התאים להכות את הסלע, אך עתה לפני הכניסה לארץ, היה על משה להבין שהעם עבר תהליך, עכשיו מתאים לדבר אל הסלע. הפרשנים מבטאים את התחושה שמשה לא סמך על העם ולמעשה לא בטח מספיק בה', שציווה אותו לפעול בהתאם למצב התגבשותו של עם ישראל.

כל אלו הן פרשנויות מוכרות ורווחת אך עדיין השאלה מרחפת באויר - האם רק בגלל שלא העריך נכון את מצב בשלותו והתגבשותו של העם, אדריכל ההליכה במדבר, נביא הנביאים, זה ששרד את כל התלאות במדבר הישימון הנורא, זה שחווה התגלות וראה את הקדוש ברוך הוא כמעט פנים אל פנים, לא יוכל לראות את הזרעים שזרע נובטים ומתממשים? ברור הוא כי החטא שחטא משה אינו קל. אין להקל בכוונת הפסוק "אשר לא קידשתם אותי", וניתן לראות לאורך כל המהלך במדבר שהדיוק והמיקוד חשובים מאוד (כך בפרשת בני אהרון וכך במלחמה בעמלק), אך האם אין כאן עוד סיבה המעגנת את האיסור להיכנס לארץ?

בשנות התשעים הזדמן לי לבקר לא פעם, בבית משפחת פורת שם נחשפתי לראשונה דרך חנן לשיר הנפלא של רחל המשוררת "מִנֶּגֶד", אותו אהב לצטט וגם הזכיר אותו בספרו "מעט מן האור":

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.
זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.

צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.
פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

הנבו של משה הוא עוצמתי, מכאיב ודוקר, בעיקר כשמדמיינים את עמידתו בראש ההר, הרוח מכה על פניו, הוא מביט אל הארץ המובטחת ואליה לא יבוא. כמה דרמטיות יש ברגע הזה! יתכן שהיותו של משה המנהיג של המסע הגדול במדבר, מי שהיה עד להתגבשותו של העם בכור ההיתוך המדברי הגדול, על הקשיים העצומים שבו וראה רבים מהם מתים במדבר אינו זוכה להיכנס לארץ כי הייעוד של הנהגתו הוא החלום. לא מימושו. אנו מכירים מחלוצי העליות לארץ, רבים שהפער בין החלום למציאות גרם להם להתייאש. חלקם חזרו לחו"ל ולא שבו עוד וחלקם אף שלחו יד בנפשם. יש קושי גדול לגשר על הפער בין החלומות לבין מימושם. על פניו נראה שמשה שהוביל את המסע הגדול בנדודים במדבר, לא זכה אמנם לממש את חזון הישיבה בארץ, ולא יוכל להנהיג את המהלך הגדול שבו עם נוודים מיישב קבע בארצו ומפריח אותה, אך אם נצרף את החטא הגדול בחבטת הסלע עם המקל לזכרון של משה כמנהיג המהלך הגדול במדבר, נבין שהעונש היה אכן מתאים ואולי אף מתבקש, ברצף ההתגבשות וההתממשות של ישראל כעם. משה אמנם לא זכה לראות את מעשי ידיו מתממשים כמו רבים אחרים בהיסטוריה, אך בהחלט יכול היה להתנחם בכך שהוא זה שהניח את הבסיס לישיבתו של עם ישראל בארצו.

זיו כרמל - חבר טירת צבי, איש חינוך ושטח. משתמש בטבע להנחות תהליכים של חיבור וגילוי האמת הפנימית של כל אחד מאתנו.




כדי לקבל דף פרשת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב