תנועת הקיבוץ הדתי
חסר רכיב

פרשת השבוע

02/01/2019
כ"ט בחשון, תשע"ט, 2.1.2019
גיליון מס' 642
פרשת וארא
ממוקד מטרה
מאת הרב ליאור שיליאן, עין צורים


בדרכי הצבאית מצאתי עצמי פעמים רבות עומד מול משימה כזו או אחרת כשהסחות דעת, מכשולים ומשימות נלוות אחרות מאתגרים את ביצועה. הדברים נכונים כמעט בכל מקום בו אנו פועלים. משה רבנו מלמדנו כיצד להיות ממוקד מטרה. דרכו של משה בשליחותו להוציא את עם ישראל ממצרים, היא מרתקת. אם נעקוב אחר הדברים פסוק אחר פסוק, נגלה שהשליחות הפכפכה ומאתגרת. כשהקב"ה מבאר למשה במעמד הסנה את המשימה הגדולה של לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, הוא פורט בפניו שלוש משימות עיקריות: האחת - עמידה לפני בני ישראל – כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר. השניה - העמידה לפני זקני ישראל: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.... והשלישית - העמידה לפני פרעה: וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם... ומה תהיה מדת ההצלחה של משה בשליחותו? ה' מודיעו כי רק ביחס למשימה השניה, העמידה לפני זקני ישראל- יצליח, "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ", אך בעמידה לפני בני ישראל ולפני פרעה אין הבטחה כזו. יתרה מכך, ביחס למשימתו השלישית, אומר לו ה' "וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה". משה מקבל ידיעה מוקדמת כי בעמידתו לפני פרעה ייתקל בסירוב. ומה ביחס למשימה הראשונה, זו שהיא אולי הכי חשובה? העמידה לפני בני ישראל והבאתם לכדי ההכרה החשובה שה' הולך להוציאם ממצרים? היצליח ה' דרכו אם לא? כאן ה' לא מבטיחו דבר ולא מיידעו. נראה כי משה הולך בידיעה ברורה כי הזקנים הולכים לשמוע לקולו, ובידיעה ברורה כי פרעה עומד לסרב, אך ביחס לעם ישראל נשאר משה בחוסר ודאות. ומשה שאכן מעלה את הספק הצפוי באמונת העם באמת ההתגלות ובמעמד הסנה, שואל: וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי. ה' נותן בידיו אותות ומציין כי בני ישראל יאמינו באותות כהוכחה לדיבור ה', אך אין כאן מענה לשאלה האם ישתכנעו בעצם ההבטחה ליציאה ממצרים אם לאו.

ואכן, דרכו של העם פתלתלה. במפגש הראשון עושה משה את האותות לעיני העם כציווי ה' ואכן, נראה כי העם הולך אחר משה ואחר שליחותו: וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְקֹוָק אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, אך לאחר פגישתם הראשונה של משה ואהרון עם פרעה העם משנה כיוון ומפנה עורף למשה - וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. מכאן ואילך חל מהפך בשליחותו של משה. משה אינו מקבל יותר ציווי לדבר אל העם וגם אינו עושה כן מיוזמתו. משה מצטווה להעביר את כל דיבורו ואת כל מאמציו אל פרעה. כשהוא משה מבין כי חל שינוי במשימותיו ושכעת עליו להתמקד במאמצי הדיבור אל פרעה משה מעלה קושי (שהובלט על ידי חז"ל בשימוש שיש בו במידת 'קל וחומר' החזקה), וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. וה' עונה למשה:... אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ. לאחר שמשה חווה את סירובם של ישראל לשמוע ולהאמין, ולאחר שהזקנים נעלמים מן התמונה, נותר משה כמעט לבדו, כעומד מול פרעה ומול המשימה השלישית. את עם ישראל יפגוש שוב על פי הכתוב, רק לפני מכת בכורות, שם יתן להם משה "תדריך", לקראת היציאה ממצרים. מה פשר האלם הזה? מדוע משה אינו מצטווה יותר לדבר אל העם אלא להתרכז בשליחותו מול פרעה? אם משום שהעם ממילא לא מאמין, הרי שיש לשאול מדוע נצטווה משה לדבר אל העם מלכתחילה?

נראה כי התורה מלמדת אותנו כאן כלל גדול: משה רבנו קיבל משימה גדולה וחשובה – להוציא את עם ישראל ממצרים. לביצוע המטרה יש דרכים רבות, אך ה' מפרט למשה את המשימות הנגזרות מן המטרה הגדולה: לספר לעם ישראל על התוכנית הגדולה, וליידע אותם במה שהם עתידים לחזות בעיניהם, היציאה מן השעבוד. היציאה ממצרים, גם אם אינה מביאה את העם כעת להאמין בקב"ה, עתידה, בסוף התהליך, להביאם להאמין בה' ובמשה עבדו, ולהיות התשתית גם לקבלת התורה. המהפך בשליחותו של משה והמיקוד אל עבר משימת העמידה לפני פרעה מתבצעים מיד לאחר היידוע הזה משום שאין טעם לעמוד מול בני ישראל ולהתעקש מול סירובם, דבר שעשוי אולי להחליש גם את משה. מעתה ואילך המשימה היחידה של משה היא העמידה לפני פרעה, השיח והמשא ומתן מולו. המהפך הזה מלמד אותנו כי לעתים כשמנהיג עומד מול משימה חשובה, עליו להתרכז בחלקי המשימה שיקדמו אותו בביצוע המשימה ולא לתת לעצמו להישאב אל המקומות שעשויים לעכב אותו במשימתו או עשויים להקטין את רוחו.

לקראת ימי הבחירות חשוב לשים לב ליכולת המנהיג קשוב לרצון עמו, לעמוד כנגד רוחו של כל אחד ואחד אך גם לא לתת לכל רוח להחליש את כוחו להסיט אותו מן המשימות החשובות העומדות לפתחו. הדברים נכונים גם לכל אחד מאיתנו. בתקופה בה הסחות הדעת מגיחות מכל פינה, נדרשת מאתנו עבודה לא פשוטה ולא קטנה של התמקדות במטרה. להצליח למנוע מהמכשולים להסיט אותנו מן המטרות החשובות העומדות לנגדנו. אולי זאת אחת המשמעויות של המשנה המוכרת: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְּׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. התמקדות במטרה – מביאה חיים!

הרב ליאור שיליאן, רב קיבוץ עין צורים, ר"מ בישיבת עמיחי, חבר בארגון צהר.




כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 
 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  
תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il
חסר רכיב